עצבות בהנקה
עצבות בהנקה (באנגלית: Dysphoric Milk Ejection Reflex / D-MER; רפלקס פליטת חלב דיספורי) היא חריגות של מנגנון שחרור החלב אצל נשים מניקות. אישה מניקה, הסובלת מ-D-MER, חווה דיספוריה קצרה רגע לפני רפלקס פליטת חלב האם.[1]
סימני התופעה ותיאורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האישה המניקה הסובלת מ- D-MER חווה תחושת דיספוריה, המתחילה כרגע לפני רפלקס פליטת החלב, ונמשכת מספר דקות. הדיספוריה עשויה להופיע בכל פעם שמתקיים שחרור חלב, או רק בעת שחרור החלב הראשוני בתחילת ההזנה. D-MER היא תגובה רגשית, שעשויות להתלוות אליה גם תחושות פיזיות, כגון כיווץ מורגש באזור הבטן וסלידה קצרה מאוכל או מים. בזמן חוויית D-MER, אמהות עשויות לדווח על ספקטרום נרחב של רגשות בלתי נעימים, כגון דיכאון, חרדה או כעס, בדרגות עוצמה שונות.[2] המגוון של רגשות שליליים אלה מכונה "ספקטרום ה-D-MER", המתחלק לשלוש קטגוריות עיקריות: ייאוש, חרדה ותוקפנות. קשת הרגשות של ה-D-MER יכולה להופיע בכל אחת מהעוצמות השונות, מבלי לשנות את סוג הרגש. לדוגמה, אישה עלולה לחוות תחושת דיכאון ותחושה זו יכולה לנוע בין געגוע לביתה או ערפול קל, לתחושות עזות יותר של חוסר תקווה ותיעוב עצמי. באופן דומה, חרדה עשויה לנוע בין חוסר שקט, לפאניקה וחרדה עזים יותר. הכעס, הפחות סביר מבין השלושה, עשוי לנוע בין מתח ותסיסה לתחושות עוינות ואגרסיביות יתר.[3]
מנגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנגנון מאחורי התופעה טרם נתגלה במלואו. אצל אם הסובלת מ-D-MER, רמת הדופמין עלולה לרדת שלא כראוי עם שחרור החלב, ולגרום לתחושות השליליות. בין ההורמונים המעורבים בייצור ושחרור חלב נכללים אוקסיטוצין, פרולקטין ודופמין. אוקסיטוצין משתחרר בצורה חדה (בצורת "ספייק") מבלוטת יותרת המוח האחורית, בתגובה לאירועים שונים (גירוי בפטמה, גירוי אורולארי, מחשבות על התינוק או על הנקה, או שדיים מלאים). האוקסיטוצין עובר במוח ובזרם הדם, גורם לשינויים רגשיים במוח ולשחרור חלב בשד. הפרולקטין אחראי להמשך ייצור החלב, ומשתחרר בגל הדרגתי, שמגיע לשיאו לאחר תחילת ההאכלה. הדופמין מעכב את שחרור הפרולקטין, ולכן רמות הדופמין חייבות לרדת על מנת שרמות הפרולקטין יוכלו לעלות. יש המשערים כי טיפת הדופמין הנחוצה מתוזמנת עם ספייק האוקסיטוצין, ודומה לו. על פי ההערכות, אצל אמהות החוות D-MER הדופמין צונח לרמה נמוכה במידה מוגזמת, מה שמוביל לתגובה הרגשית השלילית. העלאת רמות הדופמין מפחיתה D-MER אצל אמהות רגישות.[4]
הנחות מוטעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מצטייר כי D-MER אינה תגובה פסיכולוגית להנקה. אף על פי שייתכן כי נשים מסוימות תושפענה מההנקה מבחינה פסיכולוגית, D-MER היא רפלקס פיזיולוגי גרידא.[5]
- D-MER תמיד תכלול ביטוי רגשי. היא אינה נכללת ב"רפלקס שחרור החלב" או בכל ביטוי גופני מבודד אחר שמתרחש במקביל לרפלקס שחרור החלב (כגון סרפדת, כאבי ראש, צמא וכו').[6]
- D-MER אינה דיכאון לאחר לידה או הפרעת מצב רוח לאחר לידה. אם עלולה ללקות בדיכאון לאחר לידה במקביל ל-D-MER, אולם לתופעות אלה תסמינים שונים ודרכי טיפול שונות. רוב האימהות הלוקות בתופעה אינן מדווחות על הפרעות אחרות במצב הרוח.[7]
- D-MER אינה "סלידת ההנקה", שעלולה להתרחש כשמתקיימת הנקה בזמן ההיריון. סלידת ההנקה מתרחשת במגע בפטמה בעת ההנקה, בעוד שD-MER מופעלת על ידי רפלקס שחרור החלב גם אם מדובר במספר דקות לאחר תחילת ההנקה.[8]
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלאת רמת הדופמין במוח ושימורה הוכחה יעילה למיגור D-MER. ישנם מגוון מאכלים, תרופות צמחיות ותרופות מרשם העושות זאת, אך לא כולן מתאימות לתקופת ההנקה.[9] נכון להיום, אין מוצר שמאפשר טיפול ב-D-MER בעת שההנקה נמשכת.
תמיכה קלינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא קיים מחקר מוסדר בנושא טיפול תרופתי בתופעה, אלא רק ניסיון מועט בטיפול תרופתי על ידי (Bupropion (Wellbutrin, תרופה המשפיעה על רמות הדופמין, ומצטיירת כיעילה לעיתים. בנוסף, מומלץ להימנע מצריכת קפאין ופרמין (משמש להגברת יצור החלב), אשר עלולים להחמיר את התופעה. מנוחה, שתייה מרובה ופעילות גופנית עשויים להקל על התסמינים. [10]
תמיכה רגשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפולים הידועים היעילים ביותר לD-MER הם מודעות, הבנה וחינוך. אמהות רבות עם D-MER תופשות את מצבן כגרוע בהרבה ממה שהוא באמת.[11] כשהאם מבינה שמדובר במצב פיזיולוגי מוכר ושכיח, שאיננו מעיד על פגם כלשהו בתפקודה, יכולת ההתמודדות שלה עולה משמעותית. מכיוון שלמודעות ולקשר עם אמהות נוספות שמתמודדות עם התופעה יש השפעה חיובית מובהקת, אנרגיה רבה מושקעת לחינוך אמהות ואנשי מקצוע בתחום ההנקה. D-MER הוא נושא נפוץ יותר ויותר עבור מצגות בימי עיון לאימהות לקראת ההנקה במדינות כארצות הברית,[12] אירופה ואוסטרליה.[13]
מידע נגיש ברשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר D-MER.org מרכז חלק ניכר מהמידע אודות D-MER. האתר משתף מצגות מדיה מקוונות ביוטיוב, מנהל קבוצת פייסבוק, ומתפעל דף פייסבוק, השולח לעוקביו קישורים למידע העדכני ביותר בנושא.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קבוצת שיתוף וסיוע בפייסבוק לסובלות מדיכאון לאחר לידה
- כתבה באתר ynet
- דף מידע והסבר באתר "אמא יקרה לי"- עמותה לנשים החוות קושי רגשי/דיכאון במהלך ההריון ולאחר הלידה
- "פרידה רגשית מהנקה" בפודקאסט "ירח מלא". פרק 42
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "For Moms Who Feel Bad Before Breastfeeding, This May Be Why". Postpartum Progress. 17 June 2009. Retrieved 5 July 2019.
- ^ [ Lawrence and Lawrence. Breastfeeding: A Guide for the Medical Professional, 2010 ]
- ^ [ Before The Letdown: Dysphoric Milk Ejection Reflex and the Breastfeeding Mother by Alia Macrina Heise 2017 ]
- ^ [ Heise, Alia Macrina (2017). Before the letdown: dysphoric milk ejection reflex and the breastfeeding mother. ISBN 978-1973480990. ]
- ^ "Is it Psychological?". www.D-MER.org. Retrieved 5 July 2019..
- ^ Bonyata, Kelly (1 July 2011). "Nausea when breastfeeding". Kelly Mom. Retrieved 5 July 2019..
- ^ "For Moms Who Feel Bad Before Breastfeeding, This May Be Why". Postpartum Progress. 17 June 2009. Retrieved 5 July 2019..
- ^ Watkinson, Marcelina; Murray, Craig; Simpson, Jane (2016). "Maternal experiences of embodied emotional sensations during breastfeeding: An Interpretative Phenomenological Analysis". Midwifery. 36: 53–60. doi:10.1016/j.midw.2016.02.019. PMID 27106944..
- ^ Wiessinger, Diane. D-MER, What Is It?, Breastfeeding Today 2010.
- ^ . Baruch, ד. ל. ב. | D. L. רפלקס עצב בהנקה: הסוד השמור של המניקות. לבריאותה(2018)(הקישור אינו פעיל).
- ^ . "Specifics of D-MER". Archived from the original on 2013-09-03. Retrieved 2010-12-07..
- ^ "List of D-MER presentations and conferences"..
- ^ Odowd, Yvette (10 December 2008). "Keeping Abreast in Victoria: Breastfeeding Seminar Series"..