סרקזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סַרְקַזְם הוא סגנון דיבור עוקצני ומריר, כלומר כזה שמטרתו להקניט או לשים ללעג אדם, ולגרום לו תחושה לא נעימה. יש שהציעו שסגנון דיבור זה הוא סוג של אלימות מילולית, בפרט כשהוא מופנה לאדם שיכול להיות קשוב אליו.

מקור המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה ביוונית - סרקסמוס (σαρκασμός). מילה זו באה מהפועל סַרְקַזֵיין (σαρκάζειν), שפירושו "לקרוע בשר בשיניים", ובהשאלה, לדבר במרירות.

אירוניה, ציניות וסרקזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית נפוץ הבלבול[דרוש מקור] בין אירוניה (צחוק הגורל), ציניות (חוסר אמון בטוב לבם של אנשים) וסרקזם (דיבור מריר).

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים בולטים של דיבור סרקסטי הם:

  • שימוש בלשון סגי נהור - אמירת דבר והתכוונות להיפוכו. לדוגמה: כאשר יוני הפיל את ארוחת הצהריים שלו על רצפת המטבח, אמו אמרה לו "כל הכבוד!". כמובן, האם לא התכוונה לשבח בכנות את טעותו של יוני, אולם היא אמרה זאת בטון מסוים ובהבעה מסוימת שגרמו ליוני להבין שהיא מתכוונת להיפוכו של דבר.
  • הצגת מעשה נייטרלי כמביך על ידי אמרות או מחוות גופניות. לדוגמה: להגיד לאדם שמצהיר שאיננו אוכל בשר שהוא "רגיש", בעוד שבפועל ייתכן שהוא בכלל עושה זאת מרחמים, מסיבה של טעם אישי, מסיבה דתית, מסיבות אחרות, או ממגוון סיבות גם יחד.
  • הצעה של תירוץ קיצוני להתנהגויות מסוימות. לדוגמה: A הוא מרצה מבוקש למדעי המחשב מזה שנים רבות. מעט לפני תחילת הרצאתו נודע לו שהוגשה נגדו תביעה משפטית והוא נלחץ מאד. במהלך השיעור הוא מתבלבל פעמיים בין שני מונחים בסיסיים ואחד הסטודנטים בכיתה (B), במקום לציין שלכאורה היה בלבול במונחים, שואל אותו בקולניות שאלה שמטרתה להביכו: "האם אתה בכלל מסוגל להסביר את התחום לסטודנטים?".

בדיבור העברי נהוג לעתים להוסיף אחרי משפט שנאמר בסרקזם תיבה נוספת, שמדגישה את הסרקזם, למשל "למה לא", או "מה עוד" וכדומה: חייל יכול לומר לרעהו: "בטח שאני אחליף אותך בשמירה. למה לא", כשכוונת הדברים היא למעשה תשובה שלילית לבקשה.

סרקזם ושפת גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

השומע נדרש להבין לא רק את המשמעות המילולית של הדברים, אלא גם את כוונת הדובר, את הקונוטציה שלו, והאם הוא באמת מתכוון להיות סרקסטי או לא.

פילוסופיה של המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמרה המיוחסת בדרך כלל לאוסקר ויילד אומרת שסרקזם היא הצורה הנמוכה ביותר של שנינות, אך הגבוהה ביותר של אינטליגנציה.

סרקזם בפסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פסיכולוגיה

קיימים מספר הסברים אפשריים לסרקזם בפסיכולוגיה. עיקר ההסברים הם פסיכואנליטיים. הפסיכואנליזה נוטה לגישה שאמרות סרקסטיות מסוימות מכוונות מן הלא מודע, ויש הרואים בה דוגמה לתוקפנות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.