סרקזם

סַרְקַזְם הוא סגנון דיבור עוקצני ומריר, המשמש להקנטה וללעג. לרוב נעשה שימוש בלשון סגי נהור - אמירת דבר והתכוונות להיפוכו.

מקור המילה ביוונית - סרקסמוס (σαρκασμός). מילה זו באה מהפועל סַרְקַזֵיין (σαρκάζειν), שפירושו "לקרוע בשר בשיניים", ובהשאלה, לדבר במרירות.

לדוגמה: כאשר יוני הפיל את ארוחת הצהריים שלו על רצפת המטבח, אמו אמרה לו "כל הכבוד!". כמובן, האם לא התכוונה לשבח בכנות את טעותו של יוני, אולם היא אמרה זאת בטון מסוים ובהבעה מסוימת שגרמו ליוני להבין שהיא מתכוונת להיפוכו של דבר.

אמרה המיוחסת לאוסקר ויילד מגדירה סרקזם בתור הצורה הנמוכה ביותר של הומור אך הגבוהה ביותר של שנינות, אולם למעשה נדרש השומע להבין את המשמעות המילולית של הדברים, את הרגשות של הדובר, את הקונוטציה שלו והאם הוא באמת מתכוון להיות סרקסטי או לא.

אירוניה, ציניות וסרקזם

בעברית נפוץ הבלבול בין אירוניה (צחוק הגורל), ציניות (חוסר אמון בטוב לבם של אנשים) וסרקזם (דיבור מריר).

ראו גם

• לשון סגי נהור

קישורים חיצוניים

• Shamay-Tsoory and R. Tomer, J. Aharon-Peretz - The Neuroanatomical Basis of Understanding Sarcasm and Its Relationship to Social Cognition

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.