סרקזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סַרְקַזְם הוא סגנון של דיבור - אמירת דבר והתכוונות להיפוכו. מקור המילה בפועל היווני סַרְקָזֵיין, שפירושו "לקרוע בשר בשיניים", ובהשאלה, לדבר במרירות. לדוגמה: כאשר יוני הפיל את ארוחת הצהריים שלו על רצפת המטבח, אמו אמרה לו "כל הכבוד!". כמובן, האם לא התכוונה לשבח בכנות את טעותו של יוני, אולם היא אמרה זאת בטון מסוים ובהבעה מסוימת שגרמו ליוני להבין שהיא מתכוונת להיפוכו של דבר.

אמרה המיוחסת לאוסקר ויילד מגדירה סרקזם בתור הצורה הנמוכה ביותר של הומור אך הגבוהה ביותר של שנינות, אולם למעשה נדרש השומע להבין את המשמעות המילולית של הדברים, את הרגשות של הדובר, את הקונוטציה שלו והאם הוא באמת מתכוון להיות סרקסטי או לא.

[עריכה] אירוניה, ציניות וסרקזם

בעברית נפוץ הבלבול בין אירוניה (צחוק הגורל), ציניות (חוסר אמון בטוב לבם של אנשים) וסרקזם (אמירת דבר והתכוונות להיפוכו).

[עריכה] ראו גם

• לשון סגי נהור

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: סרקזם