עשה לך רב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עשה לך רב היא הוראה המופיעה פעמיים במסכת אבות, ומבטאת רעיון מקובל ביהדות.

מקורות ופירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאמר: "יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם. יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות" (משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו').

הרמב"ם כתב בפירושו למשנה, שהסיבה היא "שהלימוד מעצמו טוב הוא, אבל לימודו מזולתו יתקיים בידו יותר והוא יותר מבואר. אף אם היה (האדם שנקבע להיות רב) כמוהו בחכמה, או למטה ממנו". המאירי מפרש באותו הסגנון: "אפילו חכם שבחכמים, ראוי שישים לעצמו איזה רב, שיברור לאב ולראש - אף על פי שאינו מוצא כמוהו, יעשה לו אדון משלמטה הימנו, כי האדם - אפילו חכם שבחכמים - אינו רואה בענייני עצמו מה שיראהו זולתו".

רובד נוסף מביא רבי עובדיה מברטנורא, שכותב בפירושו למשנה: "...ואני שמעתי: עשה לך רב - שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר". באבות דרבי נתן מובא הסבר זה ביתר פירוט: "עשה לך רב כיצד? מלמד שיעשה לו את רבו קבע, וילמד ממנו מקרא, משנה, מדרש, הלכות ואגדות. טעם שהניח לו במדרש - סוף שיאמר לו בהלכות; טעם שהניח לו בהלכות - סוף שיאמר לו באגדה; נמצא האדם ההוא יושב לו במקומו ומלא וברכה. היה רבי מאיר אומר: 'הלומד תורה מרב אחד, למה הוא דומה? לאחד שהייתה לו שדה אחת, וזרע מקצתה חִטים, ומקצתה שעורים, מקצתה זיתים ובמקצתה אילנות, ונמצא האדם ההוא מלא טובה וברכה. ובזמן שהוא לומד משניים או שלשה, דומה למי שיש לו שדות הרבה: אחד זרע חטין, אחד זרע שעורים, ואחד נטע זיתים, ואחד אילנות - ונמצא האדם ההוא מפוזר בין הארצות בלא טוב וברכה".

עצה זו מובאת פעם שנייה במסכת אבות, בהמשך אותו הפרק: "רבן גמליאל אומר: עשה לך רב, והסתלק מן הספק, ואל תרבה לעשר אומדות" (משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ט"ז).

על אימרה זו נוטים הפרשנים[דרוש מקור] להסביר שרצוי שיהיה לאדם רב שיהיה כתובת לפנות אליה במקרה של ספק בהלכה. הם מסיקים זאת, כנראה, מהמשך דבריו בנוגע להימנעות מספק בהלכה ("אל תרבה לעשר אומדות" היא עצה דומה: למדוד את התרומה בצורה מדויקת, כדי להימנע מנתינה של כמות קטנה מדי).

פירושים בני זמנינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מחב"ד, הורה לכל חסידיו, אנשים, נשים, ואפילו ילדים, שימנו לעצמם רב עמו יתיעצו.‏[1] הוא אף הוסיף מימד נוסף לכך: בנוסף לתפקידו כ"יועץ", הרב משמש גם כ"שוטר", כלומר, על האדם לעמוד מזמן לזמן אצל הרב ל"מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו בלימוד התורה, בנתינת הצדקה, ובכללות הנהגתו בעבודת ה'. באופן זה, טען, ירגיש מחויב יותר להיטיב את דרכיו. מכך שההוראה "עשה לך רב" מופיעה פעמיים בפרקי אבות בהקשרים שונים, פעם אחת נכתב עשה לך רב והסתלק מן הספק, ובפעם אחרת עשה לך רב וקנה לך חבר, הרבי למד שישנם שני סוגי רבנים שאדם צריך למנות לעצמו, רב אחד שתפקידו לפסוק ולהסיר את הספק, ורב אחר שתפקידו להיות חבר וידיד.

הרב שי פירון כתב בנושא כך: "ממשנתנו אנו יכולים ללמוד הנהגה עקרונית: אנו צריכים שתהיה לנו דמות שאליה אנחנו רגילים לפנות, דמות שאנחנו מזדהים עמה ומרגישים שייכים לעולמה. עלינו לעשות לנו רב שיוכל לייעץ לנו בנושאים אישיים, ידע לשמוע ללבנו, יבין לרגשותינו ויעזור לנו בזמנים הקשים"[דרוש מקור].

עשה לך רב הוא גם שמה של תוכנית רדיו ששודרה בקול ישראל בשנות השמונים. בתוכנית שושדרה בשידור חי הופנו לרב שאלות הלכתיות מן הקהל באולם ומן המאזינים בבית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התוועדויות תשמ"ה ח"ד עמ' 173, שיחת ליל ג' דחג הסוכות ה'תשמ"ז. פורים ה'תשמ"ז.