חיים דוד הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב חיים דוד הלוי
הרב חיים דוד הלוי.jpg
הרב הלוי, תחילת שנות ה-90
תאריך לידה י"ח בשבט תרפ"ד
תאריך פטירה י"ב באדר תשנ"ח
תאריך לידה לועזי 24 בינואר 1924
תאריך פטירה לועזי 10 במרץ 1998 (בגיל 74)
השתייכות יהדות אורתודוקסית
נושאים שבהם עסק הלכה
תפקידים נוספים הרב הראשי של תל אביב-יפו, הרב הספרדי הראשי של ראשון לציון
רבותיו הרבנים עזרא הדאיה, עזרא עטייה, בן ציון מאיר חי עוזיאל
חיבוריו ראה ספריו

הרב חיים דוד הלוי (י"ח בשבט תרפ"ד - י"ב באדר תשנ"ח; 24 בינואר 1924 - 10 במרץ 1998), רב, פוסק והוגה דעות. כיהן כרב הראשי של תל אביב-יפו (תשל"ג - תשנ"ח 73-98), וכרב הספרדי הראשי של ראשון לציון (תשי"א - תשל"ג). זוכה פרס ישראל לספרות תורנית, וכן פרס הרב קוק.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הלוי נולד וגדל בירושלים, בשכונת אוהל משה. אביו משה, עלה עם משפחתו מהעיר בורסה שבטורקיה לארץ ישראל כשהיה בגיל 16. אימו, ויקטוריה לבית קראקו, הייתה גם היא בת למשפחה שעלתה מטורקיה. בילדותו למד אצל הרב עזרא הדאיה, בתלמוד תורה "אורח חיים". מגיל תשע החל ללמוד בישיבת פורת יוסף, עד אמצע שנות העשרים לחייו, והוסמך לרבנות ולדיינות על ידי ראש הישיבה הרב עזרא עטייה ונשיא הישיבה, הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. בישיבת פורת יוסף שררה מתיחות בין הנהלת הישיבה ובין הרב עוזיאל. בעוד זה האחרון משך גם לכיוון של הציונות הדתית ולימודי מחשבת ישראל, הנהלת הישיבה נטתה לכיוונה של אגודת ישראל. הרב הלוי הושפע מהרב עוזיאל והשתתף אצלו בלימוד הכוזרי, הרחיב את השכלתו בסמינר המזרחי, ואף למד אנגלית. הרב הלוי נחשב לתלמיד מצטיין בישיבה ונמנה עם החבורה שלמדה יחד עם ראש הישיבה. בתקופתו נמנו עם החבורה, הרב עובדיה יוסף, הרב דוד חיים שלוש (לימים המשפחות התחתנו), הרב ציון לוי רבה הראשי של פנמה, הרב בן ציון אבא שאול והרב אברהם ברוך. במלחמת העצמאות שירת בגדוד "טוביה", שהיה גדוד של בחורי ישיבות. לאחר המלחמה נישא למרים לבית ועקנין, נכדתו של הרב מאיר ועקנין, רבה של טבריה. מיד לאחר נישואיו נבחר להיות רב השכונות מי נפתוח (הכפר ליפתה) ורוממה בירושלים ובמקביל שימש כמזכירו האישי של הרב עוזיאל. בשנת תשי"א (1951) נבחר להיות רב העדה הספרדית בעיר ראשון לציון. הרב הלוי הרבה לתת שיעורי תורה לבעלי הבתים של הקהילה, שיעורים אשר היו הבסיס לספרו "מקור חיים השלם". הכרך הראשון של ספר זה, אשר הרב הלוי החשיבו לגולת הכותרת של יצירתו, יצא לאור בתשכ"ז. ייחודו של הספר היה בסגנונו, בשילוב דברי הלכה ואגדה, וקיבוץ הלכותיהם ומנהגיהם של העדות. בקיץ 1955 שהה כשנה בארצות הברית וגייס כספים למען מוסדות רבי מאיר בעל הנס. בשנת תשכ"ד (1964) נבחר לצעיר חברי מועצת הרבנות הראשית החמישית. הוא כיהן במועצת הרבנות עד יום מותו.

בשנת תשל"ג נבחר להיות הרב הראשי וראש אבות בתי הדין של העיר תל אביב יפו.‏[1] בשנת תשל"ד (1974) השלים את החלק האחרון של "מקור חיים השלם", ושנה לאחר מכן הוציא לאור ליקוט הלכות מתוך ספר זה, הנקרא קיצור שולחן ערוך מקור חיים. ליקוט זה התקבל במערכת החינוך הממלכתית דתית ומשמש כספר לימוד הלכות עיקרי. בשנת תשנ"ג (1993) התמודד על משרת הרב הראשי לישראל אך הפסיד לרב אליהו בקשי-דורון.

קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשנ"ז (1997). בשנת תשמ"ב (1982) זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית, מטעם המועצה הדתית בתל אביב. בשנת תשמ"ד (1984) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, מטעם עיריית תל אביב-יפו.

נפטר בי"ב באדר תשנ"ח (10 במרץ 1998). בנו ד"ר רפאל הלוי משמש כראש היחידה הנפרולוגית ילדים וסגן ראש מחלקת ילדים במרכז רפואי העמק. בנותיו נשואות לרב שלמה לוי - ראש הכולל של ישיבת הר עציון וראש ישיבת ההסדר בקריית גת, לרב שלמה שלוש - מנכ"ל ההקדש הספרדי בצפת ובמירון, לרב אחיה שלמה אמיתי - רב קיבוץ שדה אליהו.

השקפת עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הלוי שלל את האתוס ההלכתי בדבר כוליות ההלכה, דהיינו, הקודקס ההלכתי כמקיף את כל תחומי החיים, ומבקש לכונן ערכים ונורמות עבור המציאות כולה. לדידו ישנם תחומים (למשל, הכלכלה והפוליטיקה) בהם להלכה אין עניין בקביעת נורמות קבועות ומחייבות בתחומים אלו נותר מקום לשיקול הדעת האנושי בהתאם להקשר המקומי והזמני. כך, למשל, סבר כי ההלכה איננה מבקשת לקבוע את המשטר הכלכלי במדינת ישראל. כמו כן סבר שאם המשטר במדינת ישראל הוא דמוקרטי, על פוסקי ההלכה לקבל זאת כעובדה מציאותית ולא לפסוק בניגוד לכך. דוגמה נוספת היא טענתו כי היחס לנוכרים צריך לנבוע מתוך "חובה אנושית מוסרית ולא משום 'דרכי שלום' דווקא".‏[2]

פתיחות הלכתית נוספת אצל הרב הלוי ניתן לראות בתפיסת הפסיקה ההלכתית כתלויית הקשר וכמתחדשת. לדידו, נצחיות התורה מובטחת דווקא כאשר ההלכה נענית לנסיבות הקונקרטיות של הווה: "רק משום שניתנה הרשות לחכמי ישראל לדורותיהם לחדש חידושי הלכה על פי שינויי הזמנים והמקרים, ורק בזכות זה נתאפשר קיומה של תורה בישראל, ויכולים היו 'ללכת' בדרך התורה והמצווה".‏[3] הוא צידד בהכנסת שינויים מתונים בנוסח תפילת נחם.

הרב הלוי היה פוסק והוגה דעות, אשר הושפע רבות מהרב הרב עוזיאל. הוא ראה את התהליכים שחלו בעם ישראל במאת השנים האחרונות כתהליכי גאולה. בין השאר הציע לשנות את תפילת נחם, כך שלא יאמר בה שהעיר ירושלים "אבלה מבלי בניה", משפט שהוא סבר שכבר אינו רלוונטי.

בפסיקתו מתמודד הרב הלוי עם בעיות ההלכה והמודרנה ברמת חיי הפרט וברמה הלאומית. הרבה לצטט קבלה ואף עסק באופן יוצא דופן בחישובי קיצין. בין השאר הרבה לעסוק בתופעת החוויות שעל סף מוות שאותה ראה כעדות להישארות הנפש. הוא חזה שבסביבות שנת 1990 יתחיל עידן גאולה חדש.

הרב הלוי לא פסק כנגד החזרת שטחים בעקבות הסכמי קמפ דייוויד וכתב דברים חריפים כנגד השקפות כהניסטיות.

כתיבתו ההלכתית קריאה מאוד, והוא העדיף את הבהירות ואת הסברה המקורית על פני ציטוט מקורות רבים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עם צוות האנציקלופדיה התלמודית
  • בין ישראל לעמים, יצא לאור בתשט"ו. עוסק בסוגיות היסוד של מדיניות הפנים והחוץ של מדינת ישראל על פי התורה.
  • דת ומדינה, יצא לאור בשנת תשכ"ח (1968).
  • מפתחות הזוהר ורעיונותיו - על נושאים בספר הזוהר
  • מקור חיים לבנות ישראל - הלכות נשים
  • מקור חיים לחתן, לכלה ולמשפחה - הלכות נישואין והנהגות הבית
  • תורת חיים - שלושה כרכים: שנים של הגות ורעיונות על פרשיות השבוע, והשלישי על מועדי השנה
  • מים חיים - שו"ת בשלושה כרכים, שו"ת הלכתי בלבד, ללא החלק האגדי (בניגוד לסדרה 'עשה לך רב', עיין בהקדמה).
  • דבר המשפט - שלשה כרכים על הלכות סנהדרין במשנה תורה לרמב"ם.
  • מקור חיים השלם - ספר פסיקה בן חמישה כרכים, המשלב הקדמות רעיוניות להלכות, ומביא הן את הפסיקה הספרדית והן את האשכנזית
  • קיצור שולחן ערוך מקור חיים - קיצור של "מקור חיים השלם", הספר הנפוץ ביותר ללימוד הלכה במערכת החינוך הממלכתית דתית
  • נצח משה - ספר דרשות על פרשיות השבוע
  • שאלות ותשובות עשה לך רב - תשעה כרכים, ספר שפתח תת-סוגה בספרות השו"ת. הספר פונה לקורא המשכיל שאיננו בהכרח בקיא בהלכה ובלשון מודרנית מתמודד עם נושאים אמוניים והלכתיים אקטואליים. בספר זה מתגלית גישתו האמיצה לבעיות הלכתיות על סדר היום הציבורי. חלקו השני מתייחד בפסק ההלכה הראשון בעולם האוסר את העישון ובקונטרס הדן כולו בנושא הישארות הנפש. בין פסיקותיו של הרב הלוי נמצאת פסיקה המתירה ניתוק חולה סופני ממכונת הנשמה (ראו המתת חסד בהלכה).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הפרדס, תמוז תשל"ג, עמוד 26
  2. ^ עשה לך רב, ט, עמ' עג
  3. ^ עשה לך רב, ז, עמ' רלה-רלו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי זוהר ואבי שגיא (עורכים), יהדות של חיים - עיונים ביצירתו ההגותית-הלכתית של הרב חיים דוד הלוי, הוצאת כתר, 2007.
  • יעל לוין כ"ץ, "תשובות חדשות לרח"ד הלוי", הצופה, יום שישי, ג' באדר ב' תשס"ג, 7 במארס 2003, סופרים וספרים, עמ' 11, 14.
  • אבינועם רוזנק, השיקול החינוכי והכתיבה ההלכתית: עיון במושג הקדושה במשנת הרב ח"ד הלוי, הגות בחינוך היהודי ז (תשס"ו), עמ' 200-171.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפסקיו ומכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות ואחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]