אבות דרבי נתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוד השער של אבות דרבי נתן, מהדורת שכטר

אבות דרבי נתןראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה ועריכתה לוט בערפל אך משוער לתקופת הגאונים (700-900 לספירה). במסכת 41 (בנוסחה א' הנפוצה), או 48 (בנוסחה ב') פרקים.

זהו חיבור מגוון, הכולל עניינים רבים: אמונות ודעות, דרך ארץ, מעשי חכמים ומדרשים. המסכת נחלקת לשניים: מאמרי החכמים עד ראשוני האמוראים (א-כט או לב) ומאמרים מאוחרים יותר.

טעם קריאת שם המסכת אבות דרבי נתן איננה ברורה. רבי שמחה מויטרי תלמיד רש"י, כותב "וברייתא זו קורין אבות דרבי נתן ולא ידעתי על מה . . ויש לומר שר' נתן סדרה, וכך מסורת בידם".

הרב חיים יוסף דוד אזולאי, כתב על אדר"נ פירוש בשם כסא רחמים. הרב יצחק רחמים נסים פאלג'י מאזמיר היפה ללב, כתב על אדר"נ פירוש המכיל שלשה חלקים בשם אבות הראש.

לראשונה נדפסה המסכת יחד עם הדפסת התלמוד בפרנקפורט בשנת ת"פ, יחד עם מסכת עבודה זרה.

במהדורות התלמוד פורסמה המסכת בין המסכתות הקטנות, והיא מודפסת על פי רוב בסוף סדר נזיקין. בשנת תרמ"ז פרסם שלמה זלמן שכטר מהדורה מדעית של אבות דרבי נתן, כאשר לנוסח המופיע בדפוסי התלמוד קרא "נוסחא א'", שעליה הוסיף תיקונים מכתבי יד קרובים אליה, ובמקביל לו פרסם נוסח חדש מכתב יד, שהיה בלתי ידוע עד זמנו, שלו קרא "נוסחא ב'". שכטר הבחין שגרסת כתב היד הזה (ואחרים הקרובים אליו) מקבילה לנוסח שהיה ידוע עד אז ("נוסחא א'"), אך שונה ממנו במקומות רבים, במעט או בהרבה.

מנחם קיסטר הקדיש את עבודת הדוקטורט שלו לבדיקת דרכי העריכה והנוסח של אבות דרבי נתן, והגיע למסקנה כי אמנם אפשר שביסודה המסכת היא תנאית (על כך מרמזת העובדה שלמסכת אין הרחבות לקטעים במסכת אבות שהן תוספות שנוספו בתקופה האמוראית, וכן היעדרם המוחלט של שמות אמוראים), אך נוסחה עבר שינויי נוסח ועריכה מהותיים כה רבים במהלך השנים, עד שקשה ולעתים בלתי אפשרי לשער מה הייתה צורתו המקורית של החומר. בדיקתו העלתה ששני הנוסחים רחוקים מאוד מן המקור, אם כי יש עדיפות קלה לנוסח ב', באופן כללי.

בעקבות עבודתו הוציא קיסטר מהדורה מחודשת של "אבות דרבי נתן מהדורת ש"ז שכטר" בשנת 1997, בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה. מהדורה זו כוללת את צילום עבודתו של שכטר, והרחבות וציוני מקורות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]