פארק צמרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פארק צמרת
מיקום פארק צמרת
פארק צמרת
פארק צמרת
מפה מפורטת
השכונה ממזרח (מרץ 2011)
חלקו הצפוני של המתחם בשנת 2010

פארק צמרת היא שכונת מגורים יוקרתית בתל אביב המיועדת להכיל שנים עשר גורדי שחקים ובהם כ-1,500 יחידות דיור. בנייתה של השכונה החלה ב-2005. מתכנן השכונה הוא האדריכל אבנר ישר.

שטחה של השכונה הוא 133 דונם. היא ממוקמת באזור סואן, בין דרך נמיר ממערב ונתיבי איילון ממזרח, מצפון לתחנת הרכבת תל אביב מרכז. לצמצום מטרד הרעש, השכונה מוקפת ממערב ומזרח בקירות אקוסטיים בגובה 4.5 מטרים.

השכונה מתוכננת להכיל גם חניון תת-קרקעי, פארקים, מדשאות וגינות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מלחמת העצמאות שכן בחלקו הצפוני של האזור שבו מוקם פארק צמרת כפר ערבי בשם ג'מאסין אל ע'רבי. הכפר ננטש ב-1948, במהלך מלחמת העצמאות, ובבתיו שוכנו פליטים יהודיים, בשכונה שנקראה "גבעת עמל ב'". פינוי תושבי השכונה, לשם הכשרת הקרקע לבניית פארק צמרת, לווה במאבק משפטי ממושך על גובה הפיצוי שיינתן להם.

מחלוקת סביב הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת הפרויקט נשמעה ביקורת כלפיו בקרב אדריכלים ומתכנני ערים. מבקרי הפרויקט טוענים כי הוא ייצור שטח עירוני גדול אשר מנוכס באופן בלעדי לטובת תושביו העשירים וכי הנגישות אליו, בעיקר הגנים והשטחים המיועדים לרווחת הציבור, ישרתו למעשה רק את תושבי השכונה ולא את הציבור הרחב. עוד נטען כי הסתגרותה של השכונה ביחס לסביבתה פוגעת ברציפות של המרקם העירוני של העיר ללא כל אפשרות עתידית להתחדשות עירונית אשר תשנה זאת. בהקשר זה טוענים מתכנני ערים כי אותה כמות של יחידות דיור יכלה להיכנס לשטח הנתון גם בבנייה נמוכה יותר אך צפופה יותר אשר תוכל לפחות ליצור חללים עירוניים ראויים בין הבניינים.

מצדדי התוכנית טוענים כי השטח שבו נבנית השכונה מעולם לא היה חלק ממרקם העיר הקיים אלא שטח בלתי מנוצל בשולי העיר, אשר בשל הימצאותו בין דרך נמיר ונתיבי איילון לא יכול היה מעולם להיות חלק רציף ממרקם העיר. עוד נטען כי הדרישה של עשירי ישראל לדירות יוקרה תמיד תמצא מענה וכי עדיפה שכונה של גורדי שחקים בשטח מצומצם יחסית לעומת הפשרה של שטחים פתוחים גדולים הרבה יותר באזור השרון לשם בנייה של צמודי קרקע; שטחים כדוגמת שכונות היוקרה שקמו ליד שמורת הטבע בארסוף (ליד אפולוניה) או שכונות יוקרה במושבים כגון בני ציון בהם צפיפות המגורים דלה הרבה יותר.

בניית המגדלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לדצמבר 2011 בניית רוב המגדלים בשכונה הסתיימה:

  • מגדלי Yoo, גובהו של המגדל המערבי כ-142 מטרים, ושל המגדל המזרחי כ-128 מטר
  • מגדל מנהטן, גובהו כ-140 מטרים
  • מגדל "One", גובהו כ-90 מטרים
  • מגדל W, גובהו 156 מטרים, עד שנת 2013 מגדל זה היה מגדל המגורים הגבוה בישראל.
  • מגדל אביב בצמרת, גובהו כ-108 מטרים
  • מגדל NAM, גובהו כ-101 מטרים

ארבעה מגדלים נמצאים בשלבי בנייה:

  • מגדל W Boutique, האכלוס צפוי בשנת 2014
  • מגדל W Prime, האכלוס צפוי בשנת 2016
  • מגדל ב.ס.ר. בצמרת 2 (המגדל הדרומי)
  • מגדל ב.ס.ר. בצמרת 3 (המגדל הצפוני)

בשכונה אף היו ביטולי פרויקטים. בנייתם של מגדל הרמוני, מגדל גינדי ומגדל "דירקט קפיטל" בוטלה ובמקומם אמורים להיבנות מגדלים במתווה דומה שישלימו את מספר המגדלים לשנים עשר.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארק צמרת בוויקישיתוף

קואורדינטות: 32°05′26.09″N 34°47′47.01″E / 32.0905806°N 34.7963917°E / 32.0905806; 34.7963917