נתיבי איילון

כביש 20
	נתיבי איילון מהאוויר, בקטע שתחילתו מעט לאחר מחלף לה גוארדיה וממשיך צפונה
סיווג	כביש ארצי
ציר	כביש אורך
כינוי	נתיבי איילון
כביש מהיר	ממחלף חולות עד מחלף משה דיין וממחלף קיבוץ גלויות עד מסעף הרצליה צפון
אורך	27.5 ק"מ
נקודת התחלה	מחלף חולות
ערים ראשיות	ראשון לציון, חולון, בת ים, תל אביב, רמת גן, הרצליה
נקודת סיום	הרצליה/כפר שמריהו
	מפת נתיבי איילון (כביש 20) וסביבתם - מהקצה הצפוני, ליד כפר שמריהו, ועד הקצה הדרומי במחלף חולות

המונח "כביש 20" מפנה לכאן. לערך העוסק בכביש בירושלים, ראו כביש 20 (ירושלים).

נתיבי איילון הם חוט השדרה התחבורתי של מטרופולין תל אביב-יפו. לאורך הציר שחוצה את המטרופולין מצפון לדרום עובר כביש מהיר (כביש 20), מסילת רכבת ונחל איילון שמנקז גשמים מכל אזור השפלה. בקטע המרכזי של הכביש (בין מחלף קיבוץ גלויות למחלף גלילות) עוברים ביום 750,000 כלי רכב והוא אחד מצירי התנועה העמוסים ביותר בישראל. הוא מחבר את כל הכבישים הבין עירוניים שמגיעים לתל אביב: כביש 4 מאשדוד והדרום, כביש 1 מירושלים, כביש 5 ממזרח, כביש 431 ממזרח וכביש 2 לחיפה ולצפון.

ציר נתיבי איילון מורכב מהקטע המרכזי שעובר בתוך העיר תל אביב לאורך אפיק נחל איילון שהיה ידוע בעבר כ"ואדי מוסררה". לציר זה המשכים לכיוון צפון, דרך הרצליה עד חיבור לכביש 2 דרומית לנתניה; לכיוון דרום, בין חולון לבת ים וראשון לציון עד כביש 4 ומזרחית לפתח תקווה וכביש 5. עד היום הושלמו הקטע המרכזי, הדרומי וחלקים מהקטע הצפוני.

לכל אורך הציר המרכזי והצפוני עוברות שלוש מסילות רכבת ועליהן מספר תחנות של רכבת ישראל. בחלק מהקטע (מתחנת תל אביב מרכז ועד תחנת האוניברסיטה) עוברות ארבע מסילות. ציר זה הוא החיבור הרכבתי היחיד במרכז גוש דן ועוברות בו למעלה מ־200 רכבות נוסעים ביום.

היסטוריה[עריכה]

הרעיון לנצל את ואדי מוסררה לתחבורה עלה כבר במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20, במסגרת הפרויקט חציית תל אביב, אך רק בשנת 1964 החליטה הממשלה על קידום המיזם. בשנת 1967 נעשתה בדיקת היתכנות וכדאיות כלכלית שבעקבותיה התקבל מלווה של 20 מיליון דולר מהבנק העולמי‏^[1]. הפעולות הראשונות שנעשו היו הסדרת נחל האיילון בתוך תעלה לאחר שבמשך שנים הוא היווה מטרד והציף את שכונות תל אביב. כבר מראשיתו תוכנן המיזם לכלול כביש שיגיע עד חדרה‏^[2].

כדי לבצע את הפרויקט הוקמה ב־1970 "חברת נתיבי איילון" בבעלות שווה של ממשלת ישראל ועיריית תל אביב. ב-1978, בעת הקמת כביש 1 לירושלים חובר הכביש לתחילתו של מחלף קיבוץ גלויות. באפריל 1982 נפתח הקטע הראשון של הכביש בין מחלף השלום להלכה. קטע הכביש המרכזי נפתח סופית לתנועה ביולי 1991 עם חנוכת קטע רוקח-גלילות. לאורך שנות ה-80 וה-90 מוספרו נתיבי איילון ככביש 2 עד שלקראת סוף שנות ה-90 נקבע מספרם ככביש 20‏^[3], עת החלו העבודות לפיתוח הכביש מצפון למחלף גלילות והובילו ליצירת קטע המקביל לכביש 2 הקיים.

במהלך שנות ה-90 ובתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הורחב הקטע המרכזי של הכביש לשלושה נתיבים ואחר כך לארבעה נתיבים לכל כיוון. כמו כן, הוארך הכביש עד הרצליה ועובתה תשתית הרכבת לאורכו. ב-25 בינואר 2005 נחנך הקטע הדרומי של הכביש עם פתיחת מחלפי דב הוז ויוספטל. הנחת מסילות הרכבת בקטע הדרומי הסתיימה וקו הרכבת נפתח לתנועה בחודש ספטמבר 2011. קטע זה של נתיבי איילון צפוי להפוך לכביש מהיר.

בפברואר 2007 הודיעה חברת נתיבי איילון על כוונתה להפוך את נתיבי איילון לכביש אגרה בתוך כשנה. הודעה זו גררה התנגדות רבה מקרב גורמים שונים.‏^[4] הכוונה לא מומשה.

השפעה[עריכה]

עומס אופייני בשעות אחר הצהריים בנתיבי איילון

מבט על קטע מנתיבי איילון - מאזור מחלף השלום (מגדלי עזריאלי) עד מחלף ארלוזורוב

פסי רכבת בנתיבי איילון

נתיבי איילון בלילה

מגדלי עזריאלי מהאיילון

בניית נתיבי איילון שינתה מן היסוד את המבנה של העיר תל אביב. מרכז העסקים הראשי (מע"ר) ההיסטורי של העיר, סביב רחוב הרצל ושדרות רוטשילד נחלש ועסקים מסוימים עברו לאורך ציר האיילון. כיום המע"ר הישן משמש בעיקר בנקים וחברות פיננסים, ומטות של חברות רבות עברו למגדלי משרדים לאורך נתיבי איילון.

מספר רב של אזורי מסחר התפתח משני צדי הקטע המרכזי של נתיבי איילון. באזורים אלו, שהיו מאוכלסים בעבר בתעשייה זעירה ומוסכים נבנו מגדלים והם שינו את דמותם. בין האזורים הללו ניתן למנות את רחוב המסגר, דרום הקריה, רחוב יגאל אלון ומתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן. הדוגמה הקיצונית ביותר הם מגדלי עזריאלי, שבשטחם פעל עד תחילת שנות ה־90 חניון משאיות פינוי האשפה של עיריית תל אביב. בתחילת המאה ה-21 גם החלה מגמה של בניית מגדלי יוקרה למגורים בסמוך לנתיבי איילון, בעיקר בפארק צמרת.

נתיבי איילון נבנו מתוך ציפייה לפתרון בעיית עומסי התנועה בתל אביב, אך במשך השנים גדל מספר כלי הרכב באופן העולה על הגידול בכבישים וכיום הכביש סובל מעומסי תנועה ברוב שעות היום. האכזבה מאי פתרון בעיית הפקקים, למרות השקעות הענק, חיזקה את התפתחות הרכבת שתופסת יותר ויותר שטח לאורך נתיבי איילון. השינוי הגאוגרפי הבא צפוי עם פתיחתה של הרכבת התחתית של תל אביב שתחבר את האזורים הללו עם המע"ר הישן ויפו לקראת אמצע שנות ה-20 של המאה ה-21.

תכנונים עתידיים[עריכה]

התכנון המקורי היה שהקטע הצפוני של נתיבי איילון ימשיך עד אזור חדרה כשהוא מקביל פחות או יותר לכביש 2 (כביש החוף)‏^[2], אולם הועדה לתשתיות לאומיות החליטה לבטל את הקטע המתוכנן מצפון לנתניה, ובמקומו הוחלט על עיבויו ושיפורו של כביש החוף באותו אזור. נכון לשנת 2007, הקטע הצפוני המאושר לסלילה הוא עד למחלף עם כביש 531 העתידי שייפגש עם נתיבי איילון סמוך לרשפון.

בעיה נוספת שיש לפתור היא גורלה של תעלת האיילון. רכבת ישראל נזקקת למסילה רביעית לאורך האיילון, שכן זה מהווה צוואר בקבוק בתנועת הרכבות הארצית. מסילה כזו יכולה לבוא רק על חשבון התעלה שבמרכז הנתיבים. כיום נבדקות שתי חלופות: בניית צינור ניקוז ענק ממחלף קיבוץ גלויות עד חוף יפו או כיסוי התעלה ובניית שטח ליד חירייה שישמש כאגם שיקלוט את מי ההצפות. פעמים אחדות (דצמבר 1991, אוקטובר 2000, נובמבר 2003, ינואר 2013) גרמו גשמים עזים לעליית התעלה על גדותיה ולהשבתת נתיבי איילון לשעות.

חברת נתיבי איילון מקדמת מספר תוכניות להוספת נתיבים בכביש. לפי אחת התוכניות יסללו שני נתיבים נוספים ממחלף קיבוץ גלויות ועד מחלף השלום. נתיבים אלו עשויים לסייע בקליטת הגידול בנפח התנועה הנכנסת לאיילון צפון מכביש 1, ולהעניק פתרון לצוואר הבקבוק שנוצר עם פתיחת הנתיב המהיר.

בקרת תנועה[עריכה]

לאורכו של כביש 20 ובחלק מכבישי הגישה העיקריים המזינים אותו, קבועים באספלט חיישנים הממפים את נפח התנועה בכביש, אליו וממנו. המידע הנצבר באמצעות חיישנים אלה מעובד להנחיות לנוהגים ומוצג במלל ובתמרורים מתחלפים מעל מסלולי הכביש ולצידו. מידע זה זמין גם על גבי שלטים בכביש 1 ובכביש 5 הממוקמים מרחק קילומטרים מנתיבי איילון. בנוסף מפעילה חברת נתיבי איילון אתר אינטרנט ובו מוקרן מידע זה על גבי מפה‏‏^[5]. במפה מידע צבעוני הממחיש את דרגות עומס התנועה בכביש - ירוק לתנועה זורמת, צהוב לעומס או להאטה, ואדום לפקק תנועה. תוכנו של השילוט הזמני שלצדי הכביש ומעליו מופיע במפה במקביל להופעתו לאורך הכביש, ובנוסף לכך מאפשרת המפה גישה למצלמות התנועה שלאורך הכביש והמשדרות באופן רציף. נכון לתחילת שנת 2009, אין בישראל מערכת דומה.

מחלפים בנתיבי איילון[עריכה]

נתיבי איילון תוכננו מלכתחילה כך שתתאפשר לכל אורכם נסיעה חופשית מרמזורים. הנתיבים עוברים בשטח עירוני צפוף, ולכן יש לאורכם מחלפים רבים, שבמרביתם גשר המשמש לתנועה החוצה את נתיבי איילון (וחולפת מעליהם). היציאות ברבים מהמחלפים הן מוקדי עומס עיקריים בנתיבי איילון.

קילומטרים	שם המחלף ומספר היציאה	מיקום	דרכים מצטלבות
0	4 - מחלף חולות	ראשון לציון	כביש 4
1	5 - מחלף מבוא איילון	ראשון לציון	כביש 431
3.5	6 - מחלף משה דיין	ראשון לציון	שדרות משה דיין / שדרות רחבעם זאבי (כביש 441), שדרות יצחק רבין
5	7 - מחלף קוממיות	חולון, בת ים	רח' משה דיין בחולון, רחוב הקוממיות בבת ים
6.5	8 - מחלף יוספטל	חולון, בת ים	רחוב יוספטל בחולון ובת-ים
7.5	9 - מחלף דב הוז	חולון, בת ים	שדרות דב הוז בחולון ורחוב קק"ל בבת-ים
9	10 - מחלף וולפסון	תל אביב, חולון	רח' הלוחמים, רח' אד קוץ', רח' סומקן, רח' היינה
12	11 - מחלף חולון	תל אביב, חולון	כביש 44, דרך בן צבי, שדרות לוי אשכול
13	12, 12A - מחלף קיבוץ גלויות ומחלף חיל השריון	תל אביב	כביש 461, כביש 1 דרך קיבוץ גלויות, רח' לח"י, דרך חיל השריון
14	13 - מחלף לה גוארדיה	תל אביב	רח' לה גוארדיה, רח' הרכבת
16	14 - מחלף השלום	תל אביב	דרך השלום, רחוב קפלן
17	15 - מחלף הרכבת (ארלוזורוב)	תל אביב	כביש 481, דרך מנחם בגין רח' ארלוזורוב, רח' שפע טל
17.5	16 - מחלף ההלכה	תל אביב	רח' ביאליק, רח' רב ש. גורן, כביש 2000
19	17 - מחלף רוקח	תל אביב	שדרות רוקח, רח' אייזיק רמבה, רח' ירוחם משל
21	18 - מחלף קק"ל	תל אביב	שדרות קק"ל
23	19 - מחלף גלילות	רמת השרון	כביש 5
25.5	20 - מחלף שבעת הכוכבים	הרצליה	כביש 541, שד' שבעת הכוכבים
27.5	21 - מסלול צפונה בלבד מסעף המעפילים	הרצליה	שד' מנחם בגין
29	22 - מחלף רשפון (בבנייה)	רשפון	כביש 531