נתיבי איילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בכביש מהיר בגוש דן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו איילון.

כביש 20
נתיבי איילון בלילה

סיווג	כביש ארצי
ציר	כביש אורך
כינוי	נתיבי איילון
כביש מהיר	ממחלף חולות עד מחלף משה דיין וממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף המעפילים
אורך	27.5 ק"מ
נקודת התחלה	מחלף חולות
ערים ראשיות	ראשון לציון, חולון, בת ים, תל אביב , רמת גן, הרצליה
נקודת סיום	כפר שמריהו

מבט על קטע מנתיבי איילון - מאזור מחלף השלום (מגדלי עזריאלי) עד מחלף ארלוזורוב

פסי רכבת בנתיבי איילון

מחלף לה-גארדיה ומחלף קיבוץ גלויות

מגדלי עזריאלי מהאיילון

יום כיפור בנתיבי איילון

נתיבי איילון הם חוט השדרה התחבורתי של מטרופולין תל אביב. לאורך הציר שחוצה את המטרופולין מצפון לדרום עובר כביש מטרופוליטני מהיר (כביש 20), מסילת רכבת ונחל האיילון שמנקז גשמים מכל אזור השפלה. בקטע המרכזי של הכביש (בין מחלף קיבוץ גלויות למחלף גלילות) עוברים ביום 750,000 כלי רכב והוא אחד מצירי התנועה העמוסים ביותר בישראל. הוא מחבר את כל הכבישים הבין עירוניים שמגיעים לתל אביב: כביש 4 מאשדוד והדרום, כביש 1 מירושלים, כביש 5 ממזרח, כביש 2 לחיפה ולצפון.

ציר נתיבי איילון מורכב מהקטע המרכזי שעובר בתוך העיר תל אביב לאורך נחל איילון שהיה ידוע בעבר כ"ואדי מוסררה". לציר זה המשכים לכיוון צפון, דרך הרצליה עד חיבור לכביש 2 דרומית לנתניה; לכיוון דרום, בין חולון לבת ים וראשון לציון עד כביש 4 ומזרחית לפתח תקווה וכביש 5. עד היום הושלמו הקטע המרכזי, הדרומי וחלקים מהקטע הצפוני.

לכל אורך הציר המרכזי והצפוני עוברת שלוש מסילות רכבת ועליה מספר תחנות של רכבת ישראל. בחלק מהקטע (תחנת ארלוזורוב עד תחנת אוניברסיטה) עוברות ארבע מסילות. ציר זה הוא החיבור הרכבתי היחיד במרכז גוש דן ועוברות בו למעלה מ־200 רכבות נוסעים ביום. פינוי התוואי למסילה וחלק מהתחנות לאורך הציר הדרומי נמצאים בהליכי בנייה.

[עריכה] היסטוריה

מראה כללי של נתיבי איילון

הרעיון לנצל את ואדי מוסררה לתחבורה עלה כבר במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 אך רק בשנת 1964 החליטה הממשלה על קידום המיזם. בשנת 1967 נעשתה בדיקת היתכנות וכדאיות כלכלית שבעקבותיה התקבל מלווה של 20 מיליון דולר מהבנק העולמי. הפעולות הראשונות שנעשו היו הסדרת נחל האיילון בתוך תעלה לאחר שבמשך שנים הוא היווה מטרד והציף את שכונות תל אביב.

כדי לבצע את הפרויקט הוקמה ב־1970 "חברת נתיבי איילון" בבעלות שווה של ממשלת ישראל ועיריית תל אביב. בסוף שנות ה־70, בעת הקמת כביש מספר 1 לירושלים חובר הכביש לתחילתו של מחלף קיבוץ גלויות. בשנת 1982 נפתח הקטע הראשון של הכביש בין מחלף השלום להלכה. הכביש נפתח סופית לתנועה ביולי 1991 עם פתיחת קטע רוקח-גלילות. לאורך שנות ה-80 וה-90 מוספרו נתיבי איילון ככביש 2 עד שלקראת סוף שנות ה-90 נקבע מספרם ככביש 20‏^[1], עת החלו העבודות לפיתוח הכביש מצפון למחלף גלילות והובילו ליצירת קטע המקביל לכביש 2 הקיים.

במהלך שנות ה-90 ובתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הורחב הקטע המרכזי של הכביש לשלושה נתיבים ואחר כך לארבעה נתיבים לכל כיוון. כמו כן, הוארך הכביש עד הרצליה ועובתה תשתית הרכבת לאורכו. ב־25 בינואר 2005 נחנך הקטע הדרומי של הכביש עם פתיחת מחלפי דב הוז ויוספטל.

[עריכה] השפעה

עומס אופייני בשעות אחר הצהריים בנתיבי איילון

בניית נתיבי איילון שינתה מן היסוד את המבנה של העיר תל אביב. מרכז העסקים הראשי (מע"ר) ההיסטורי של העיר, סביב רחוב הרצל ושדרות רוטשילד נחלש ועסקים מסוימים עברו לאורך ציר האיילון. כיום המע"ר הישן משמש בעיקר בנקים וחברות פיננסים ומטות של חברות רבות עברו למגדלי משרדים באיילון.

מספר רב של אזורי מסחר התפתח משני צידי הקטע המרכזי של נתיבי איילון. באזורים אלו, שהיו מאוכלסים בעבר בתעשייה זעירה ומוסכים נבנו מגדלים והם שינו את דמותם. בין האזורים הללו ניתן למנות את רחוב המסגר, דרום הקריה, רחוב יגאל אלון ומתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן. הדוגמה הקיצונית ביותר הם מגדלי עזריאלי, שבשטחם פעל עד תחילת שנות ה־90 חניון משאיות פינוי האשפה של עיריית תל אביב. מתחילת שנות ה-2000 גם החלה מגמה של בניית מגדלי יוקרה למגורים בסמוך לאיילון אשר הבולטים בהם שנבנו הם מגדל הגן, מגדלי YOO ובשלבי בנייה נמצאים גם מגדלים נוספים.

הציפייה מנתיבי איילון הייתה שיפתרו את בעיית עומסי התנועה בתל אביב, אולם, הם כשלו לעשות זאת וכיום הכביש פקוק ברוב שעות היום. האכזבה מאי פתרון בעיית הפקקים למרות השקעות הענק חיזקה את התפתחות הרכבת שתופסת יותר ויותר שטח לאורך נתיבי איילון.

השינוי הגאוגרפי הבא צפוי עם פתיחתה של הרכבת התחתית של תל אביב שתחבר את האזורים הללו עם המע"ר הישן ויפו לקראת סוף העשור.

[עריכה] תכנונים עתידיים

מחלף רוקח בלילה - מראה לכיוון דרום

עד שנת 2010 צפוייה להסתיים בניית הקטעים הצפוניים והמסילות לאורך הקטע הדרומי. הצפי הוא כי לאחר מכן יוחל בבניית הקטע המזרחי (כביש 491 ממחלף התקווה עד לתחנת רכבת האוניברסיטה) שבנייתו מתעכבת שנים רבות. התכנון המקורי היה שהקטע הצפוני של נתיבי איילון ימשיך עד אזור חדרה כשהוא מקביל פחות או יותר לכביש 2 (כביש החוף), אולם הועדה לתשתיות לאומיות החליטה לבטל את הקטע המתוכנן מצפון לנתניה, ובמקומו הוחלט על עיבויו ושיפורו של כביש החוף באותו אזור. נכון לשנת 2007, הקטע הצפוני המאושר לבנייה הוא עד למחלף כביש 531 העתידי שייפגש עם נתיבי איילון סמוך לרשפון.

בעיה נוספת שתצטרך להיפתר היא גורל תעלת האיילון. לפי קצב הגידול הנוכחי, בסוף העשור תצטרך רכבת ישראל מסילה רביעית בקטע המרכזי. מסילה כזו יכולה לבוא רק על חשבון התעלה שבמרכז הנתיבים. כיום נבדקות שתי חלופות: בניית צינור ניקוז ענק ממחלף קיבוץ גלויות עד חוף יפו או כיסוי התעלה ובניית שטח ליד חירייה שישמש כאגם שיקלוט את מי ההצפות.

גם כביש האיילון עצמו דורש הרחבה. חברת נתיבי איילון מקדמת מספר תוכניות להוספת נתיבים. לפי אחת התוכניות יסללו שני נתיבים נוספים ממחלף קיבוץ גלויות ועד מחלף השלום.

בפברואר 2007 הודיעה חברת נתיבי איילון על כוונתה להפוך את נתיבי איילון לכביש אגרה בתוך כשנה. הודעה זו גררה התנגדות רבה מקרב גורמים שונים.

[עריכה] מחלפים בנתיבי איילון

נתיבי איילון תוכננו מלכתחילה כך שתתאפשר לכל אורכם נסיעה חופשית מרמזורים. הנתיבים עוברים בשטח עירוני צפוף, ולכן יש לאורכם מחלפים רבים, שבמרביתם גשר המשמש לתנועה החוצה את נתיבי איילון (וחולפת מעליהם). היציאות ברבים מהמחלפים הן מוקדי עומס עיקריים בנתיבי איילון.

קילומטרים	שם המחלף ומספר היציאה	מיקום	דרכים מצטלבות
כביש 20 (נתיבי איילון)
0	4 - מחלף חולות	ראשון לציון	כביש 4
1	5- מחלף מבוא איילון (בבנייה)	ראשון לציון	כביש 431
3.5	6 - מחלף משה דיין	ראשון לציון	שדרות משה דיין, שדרות יצחק רבין
5	7 - מחלף קוממיות	חולון	רח' משה דיין, רחוב קוממיות
6.5	8 - מחלף יוספטל	חולון, בת ים	רחוב יוספטל בחולון ובת-ים
7.5	9 - מחלף דב הוז	חולון, בת ים	שדרות דב הוז בחולון ורחוב קק"ל בבת-ים
9	10 - מחלף וולפסון	תל אביב	רח' הלוחמים, רח' אד קוץ', רח' סומקן, רח' היינה
12	11 - מחלף חולון	תל אביב חולון	כביש 44, דרך בן צבי, שדרות לוי אשכול
13	12, 12A - מחלף קיבוץ גלויות	תל אביב	כביש 461, כביש 1 דרך קיבוץ גלויות, רח' לח"י, דרך חיל השריון
14	13 - מחלף לה-גארדיה	תל אביב	רח' לה גארדיה, רח' הרכבת
16	14 - מחלף השלום	תל אביב	דרך השלום, רחוב קפלן
17	15 - מחלף הרכבת (ארלוזורוב)	תל אביב	כביש 481, דרך מנחם בגין רח' ארלוזורוב, רח' שפע טל
17.5	16 - מחלף ההלכה	תל אביב	רח' ביאליק, רח' רב ש. גורן, כביש 2000
19	17 - מחלף רוקח	תל אביב	שדרות רוקח, רח' אייזיק רמבה, כביש 2224
21	18 - מחלף קק"ל	תל אביב	שדרות קק"ל
23	19 - מחלף גלילות	רמת השרון	כביש 5
25.5	20 - מחלף שבעת הכוכבים	הרצליה	כביש 541, שד' שבעת הכוכבים
27.5	21 - מסלול צפונה בלבד מחלף המעפילים	כפר שמריהו	שד' מנחם בגין
29	22 - מחלף רשפון	רשפון	כביש 531

- מחלף כניסה/יציאה עם דרך עירונית. - מחלף בין שני כבישים מהירים.

[עריכה] חברת נתיבי איילון

חברת נתיבי איילון נקראת אמנם על שם הפרויקט הגדול והידוע ביותר שלה, אולם אין החברה עוסקת אך ורק בבנייתו ותחזוקתו של כביש זה. החברה עוסקת גם בבניית הפרדות מפלסיות בדרכים עירוניות בתל אביב במרכז העיר ובשכונות עבר הירקון, בהכשרת נת"צים ובהכשרת רצועות רכבת.

כמו כן תכננה החברה תוכנית לארגון מחדש של כלל קווי התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב על מנת להתאימם לצרכי הציבור. תוכנית זו טרם יושמה ואין תוכניות ממשיות ליישומה המלא בעתיד הקרוב. יישום ראשוני של התוכנית בוצע בפתח תקווה עם כניסת חברת קווים לעיר, אולם יישום התוכנית נחל הצלחה חלקית למדי, בעיקר בשל שינויים וצמצומים מרחיקי לכת שנעשו בה בימים הראשונים להפעלתה.