פאת השולחן
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
ישראל משקלוב  |
| נושא |
מצוות התלויות בארץ |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
צפת |
  | |
פְּאַת הַשֻּׁלְחָן הוא ספר מאת הרב ישראל משקלוב העוסק בהלכות ארץ ישראל ובמצוות התלויות בארץ.
תוכן הספר ומחברו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר מחולק לשניים: חלק אחד הוא הבאת ההלכה המעשית בנושא הנדון, וחלק שני המבאר את מקורות ההלכה המעשית במובאות [דרושה הבהרה] מן התלמוד וספרות הראשונים והאחרונים בנושא. לחלק השני קרא המחבר בשם "בית ישראל". בהקדמה לספרו מטעים המחבר ארבעה טעמים מדוע קרא לספרו בשם פאת השולחן, וטעם נוסף למשמעות השם "בית ישראל" לחלקו השני. בספר 29 סימנים ו-531 סעיפים.
הספר חובר על ידי הרב ישראל משקלוב, בן העיירה שקלוב, שעלה לארץ ישראל בראש תלמידי הגר"א והתיישב בעיר צפת.
המניעים לחיבור הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מורו ורבו של ר' ישראל, הגאון מווילנא, ראה בעלייה לארץ ישראל עניין ראשון במעלה, ודרבן את תלמידיו לעשות מעשה. על רקע זה ראה ר' ישראל משקלוב לנכון לחבר ספר בנושא מצוות התלויות בארץ, ובכך סייע לקיום דברי רבו בשלושה עניינים:
- לעולים לארץ תהיה אפשרות לקיים את המצוות התלויות בארץ כפי דרישת ההלכה (ובפרט כפי פסקי ופירושי הגאון מווילנא).
- דרבון האנשים לעלות לארץ ולקיים מצוותיה.
- גם אם האדם לא יעלה לארץ, לכל הפחות יוכל להגות בהלכותיה, ויש בזה מעלה כאילו מקיים, בבחינת[1] "כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת".
חשיבות הספר והדפסותיו השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיקר חשיבות הספר היא בהשלמה לשולחן ערוך בהלכות התלויות בארץ. הלכות אלו נצרכו ליישוב היהודי בארץ ישראל שהתפתח באותה תקופה, הלכות שבתפוצות ישראל בחו"ל כמעט ולא עסקו בהם.
לראשונה נדפס הספר בשנת תקצ"ו (1836) בעיר צפת על ידי המחבר בעצמו. לאחר 75 שנה בשנת תרע"א (1911) נדפס פעם שנייה על ידי הרב אברהם משה לונץ, בעיר ירושלים, בהוצאה זו נוספו הערות מהאדר"ת ומחתנו הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בה'תרע"ב יצא שוב על ידי הרידב"ז בתוספת פירוש שלו "בית רידב"ז" ובתוספת הגהות שנקראו "שו"ע לשבת". בשנת ה'תשכ"ח הודפס שוב על ידי הוצאת ספרים "יד בנימין" בעיר ירושלים. בשנת תש"ס הוציא הרב אהרן הראל את החלק העוסק בהלכות שמיטה בספר בהוצאה מחודשת של ישיבת רמת גן. אליה צורפו הסכמותיהם של הרב ניסים קרליץ והרב אברהם אלקנה שפירא
הקדמתו של רבי ישראל משקלוב לספר היא אחד המקורות החשובים לתולדות הגאון מווילנה.
מהכרעותיו המרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הוא הכריע שאין קדושת שביעית בפירות נוכרים שגדלו בארץ. וזאת בהסתמך על שיטת הגאון מווילנא שיש קנין לנכרים בזמן הזה להפקיע את חיוב הארץ במצוות.
- הוא הכריע שהחיוב של שביעית בזמן הזה הוא מדרבנן.
- הוא הכריע, בניגוד לבעל השל"ה, שראש השנה לשביעית חל בא' בתשרי, גם לאילנות.
על שם החיבור קרויים היום רחובות בעיר תל אביב-יפו ובירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל משקלוב, פאת השולחן, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי מנחות דף ק"י עמוד א'.