פביאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פביאנוס
פביאנוס (משמאל) עם סבסטיאן הקדוש
תחילת כהונה 21 בנובמבר 235
סיום כהונה 3 בינואר 236
הקודם אנטרוס
הבא קורנליוס
נולד לא ידוע
מקום לידה לא ידוע
תאריך פטירה 20 בינואר 250
מקום פטירה רומא, איטליה

פביאנוסלטינית: Fabianus; מת ב-20 בינואר 250) היה האפיפיור העשרים של הכנסייה הקתולית. הוא ישב על כס האפיפיור בין השנים 236 ו-250. על עלייתו לכס האפיפיור מספר אוסביוס מקיסריה[1]:

"אומרים שפביאנוס בא אחרי מות אנטרוס יחד עם אחרים מאזור הכפר ושהה ברומא, וכאשר היה שם נבחר למשרה... כאשר כל אחיו התכנסו לבחור מי יירש את האפיפיור של הכנסייה, כמה אנשים ידועים ומכובדים נישאו על שפתי רבים, אבל פביאנוס, למרות שהיה שם, לא עלה על דעתו של איש. אבל מספרים כי לפתע עפה יונה והאירה מעל ראשו, והזכירה את ירידת רוח הקודש אל המושיע בדמות יונה.
"ואז כל האנשים, כאילו הונעו על–ידי רוח אלוהית אחת, קראו בלהיטות פה אחד כי הוא ראוי ובלי שהות נטלוהו ושמו אותו על הכס האפיפיורי."

ככל הנראה, סיפורו של אוסביוס הוא בדיה, שכן סיפור דומה מספר רופינוס על האפיפיור זפירינוס. ייתכן ועלייתו של פביאנוס לכס נבעה מחילופי משמרות מסוימים בכהונות הבכירות בכנסייה, שכן באותה תקופה, מספר אוסביוס, מתו זבינוס בישוף אנטיוכיה ודמטריוס בישוף אלכסנדריה.

תקופת כהונתו של פביאנוס אופיינה בשקט יחסי בתחום רדיפת הנוצרים, לטענת אוסביוס והירונימוס היה זה משום שהקיסר פיליפוס היה נוצרי באמונתו.[2] ייתכן וזה ההסבר לכך שספר האפיפיורים ה"ליבר פונטיפיקליס" מייחס לפביאנוס את חלוקת בישופות רומא לשבע דיוקסיות, שכל אחת מהן תימצא בפיקוח דיאקון ומינוי שבעה תת-דיאקונים לאיסוף תיעוד ואת פעולות (acta) המרטירים, כלומר, הדיווחים על הליכי בית המשפט בעת משפטים. כפי שמעיד מכתב של יורשו, קורנליוס, המצוטט אצל אאוסביוס, חלוקה זו הייתה כבר בתוקף בזמנו.

ישנה גם מסורת שהוא ייסד ארבעה מסדרים קטנים וכן ביצע עבודות בהיקף רחב במערות הקבורה (הקטקומבות). נוסף על כך, הביא להבאת שרידיו של האפיפיור הקודם, פונטיאנוס מסרדיניה וקבורתם בקטקומבת קליקסטוס ברומא. מקורות מאוחרים (גרגוריוס מטור) מייחסים לו גם משיחת שבעה בישופים כמיסיונרים, בהם דני הקדוש מפריז, לגאליה בשנת 245 ואילו קיפריאנוס מזכיר את גינויו של פריבטוס בישוף למבאיסה באפריקה על כפירה. לפי אוסביוס[3] כתב לו אוריגנס מכתב המגן על עצמו מאשמות הטרודוקסיה, דבר העשוי להעיד על כך שנערך או שהיו כוונות לכנס סינוד נוסף לגינויו של אוריגנוס.

פביאנוס מת לפי המסורת כמרטיר ב־20 בינואר 250, בתחילת רדיפות דקיוס שבאו אחרי מות פיליפוס. ככל הנראה נותר כס האפיפיור ריק משך 14 חודשים, עד שמונה לו יורש, קורנליוס. דה רוסי גילה בשנת 1850 כתובת ביוונית: "פביאן, בישוף ומרטיר". הצווים האפיפיוריים המיוחסים לו על ידי פסבדו-איסידור הם אפוקריפיים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
אנטרוס
אפיפיור
(רשימה)
הבא:
קורנליוס