פדרו טרוגליו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פדרו טרוליו)
פדרו טרוגליו
טרוגליו, 2015
טרוגליו, 2015
מידע אישי
לידה 28 ביולי 1965 (בן 58)
בואנוס איירס שבארגנטינה
שם מלא פדרו אנטוניו טרוגליו
גובה 1.72 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19831988
1988 - 1989
1989 - 1991
1991 - 1994
1994 - 1996
19972002
2002 - 2003
סה"כ
ריבר פלייט
הלאס ורונה
לאציו
אסקולי
אוויספה פוקואוקה
חימנסיה לה פלאטה
ויז'ה דלמינה
59 (3)
32 (1)
40 (1)
106 (13)
56 (20)
124 (4)
31 (4)
448 (46)
נבחרת לאומית כשחקן
19871990 נבחרת ארגנטינה בכדורגל ארגנטינה 21 (2)
קבוצות כמאמן
20042005
2005 - 2007
2007 - 2008
2008 - 2010
2010 - 2011
2011 - 2016
2016
20172018
2018–2019
2019–2021
2022
2022–
גודוי קרוס
חימנסיה לה פלאטה
אינדפנדיינטה
סרו פורטניו
ארחנטינוס ג'וניורס
חימנסיה לה פלאטה
טיגרה
אוניברסיטריו דה דפורטס
חימנסיה לה פלאטה
אולימפיה
סן לורנסו
אולימפיה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פדרו אנטוניו טרוגליוספרדית: Pedro Antonio Troglio; נולד ב-28 ביולי 1965 בבואנוס איירס) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן קבוצת אולימפיה מהונדורס.

טרוגליו שיחק בנבחרת ארגנטינה שסיימה במקום השני במונדיאל 1990.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרוגליו החל את הקריירה בקבוצת ריבר פלייט מעיר הולדתו. הוא הצטרף לקבוצה הבוגרת של המועדון ב-1983, כשהיה בן 18, ונכלל בסגל הקבוצה שזכתה ב-1986 בארבעה תארים, בהם אליפות ארגנטינה, גביע ליברטדורס, גביע אינטראמריקנה והגביע הביניבשתי. טרוגליו לא שיחק באף אחד ממשחקי הגמר במפעלי הגביע, ורשם הופעת ליגה אחת בלבד. הפריצה שלו הגיעה שנה אחר כך, בעונת 1986/1987, בה הפך לשחקן הרכב קבוע בקבוצה.

לקראת עונת 1988/1989 עבר טרוגליו להלאס ורונה מהסרייה א'. הוא שיחק בקבוצה עונה אחת בלבד, ורשם במדיה 32 הופעות. טרוגליו כבש את שערו הראשון במדי ורונה ב-14 בספטמבר 1988, בשמינית גמר קופה איטליה מול טורינו, וכבש שער ליגה אחד במדי הקבוצה, שסיימה את העונה במקום ה-11. עונה אחר כך חתם במדי לאציו, בשורותיה שיחק למשך שתי עונות עד שעבר לאסקולי.

בעונת הבכורה של טרוגליו באסקולי, עונת 1991/1992, ירדה הקבוצה לסרייה ב', וטרוגליו הוסיף לשחק במדיה שנתיים נוספות בליגת המשנה. ב-1994 עבר ליפן כשחתם במדי אוויספה פוקואוקה. הוא שיחק באותו המועדון שלוש שנים (בשנה הראשונה נקרא המועדון פוג'יידה בלוקס, בשנייה הוא נקרא פוקואוקה בלוקס, ובשלישית נקרא אוויספה פוקואוקה). בשנה הראשונה לא הספיק לערוך הופעות בליגה בגלל חוסר החפיפה בין מועדי העונות בליגה האיטלקית והיפנית, אך ב-1995 היה לחלק מרכזי בקבוצה, כשכבש 10 שערי ליגה ב-29 הופעות וסייע לקבוצה לזכות באליפות ליגת המשנה ולהעפיל לליגה הבכירה. הוא שיחק במדי הקבוצה עונה אחת בליגה הבכירה, ושחזר את כמות שערי הליגה מהעונה הקודמת, עם שערים ב-27 הופעות.

לאחר התקופה ביפן חזר טרוגליו לארגנטינה, כשחתם במדי חימנסיה לה פלאטה. הוא שיחק במדיה שש שנים, ורשם 124 הופעות בליגה הארגנטינאית עם הקבוצה. הישג השיא שלו במדיה היה סגנות באפרטורה של עונת 1998/1999, ובעונה זו גם כבש שלושה מתוך ארבעת שערי הליגה שלו במדי הקבוצה.

בעונת 2002/2003 עבר לקבוצת ויז'ה דלמינה מהליגה הרביעית לעונת פרישה, שם שיתף פעולה עם חברו לסגל נבחרת ארגנטינה, חוסה בסואלדו, ושחקני עבר ותיקים נוספים של נבחרת ארגנטינה. ביחד זכו טרוגליו וחבריו באליפות הליגה הרביעית. באחד ממשחקיו האחרונים בקריירה, ב-27 באוקטובר 2002, כבש טרוגליו במספרת את אחד מהשערים בניצחון שהעלה את קבוצתו לראש הטבלה, בדרך לזכייה באליפות והעפלה לליגה השלישית. בסיום העונה פרש טרוגליו ממשחק פעיל, כשהיה בן 38.

נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פריצתו במדי ריבר פלייט, בשנת 1987, רשם טרוגליו את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ארגנטינה. הוא נכלל בסגל לקופה אמריקה 1989, בו סיימה ארגנטינה במקום השלישי.

הוא זומן על ידי המאמן קרלוס בילארדו לסגל ארגנטינה לקראת מונדיאל 1990. הוא לא שותף במשחק הבכורה של ארגנטינה בשלב הבתים, בו הפסידה לקמרון. במשחק השני מול ברית המועצות טרוגליו פתח בהרכב, ובדקה ה-27 נגח בעוצמה אל הרשת את שער היתרון של ארגנטינה, בדרך לניצחון 2-0. הוא הוסיף לפתוח בהרכב מול רומניה בשלב הבתים (המשחק הסתיים בשוויון 1-1) ובשמינית הגמר מול ברזיל, במשחק בו ניצחה ארגנטינה בתוצאה 1-0. בשני המשחקים הוחלף במהלך המחצית השנייה. ברבע הגמר מול יוגוסלביה נכנס טרוגליו כמחליף בדקה ה-51. המשחק הגיע לדו-קרב פנדלים, וטרוגליו ניגש לבעוט רביעי עבור ארגנטינה, וזאת לאחר שדייגו מראדונה החמיץ את הפנדל השלישי של הנבחרת. טרוגליו בעט את הכדור לקורה, אך למרות זאת ארגנטינה הצליחה להעפיל לחצי הגמר. במפגש מול איטליה בחצי הגמר עלה טרוגליו מהספסל עם פתיחת המחצית השנייה, ושיחק עד לדו-קרב הפנדלים, אך במשחק זה לא היה בין ארבעת הבועטים של הנבחרת. טרוגליו פתח ושיחק לכל אורך ההפסד במשחק הגמר בו נוצחה ארגנטינה 1-0 על ידי גרמניה המערבית. טרוגליו לא חזר לשחק במדי הנבחרת לאחר הטורניר.

בסך הכל רשם טרוגליו 21 הופעות במדי ארגנטינה, בהן כבש שני שערים.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרוגליו החל בקריירת אימון ב-2004, כשנה לאחר פרישתו, בקבוצת גודוי קרוס מליגת המשנה בארגנטינה. במרץ 2005 עזב את הקבוצה והתמנה לתפקיד מאמן חימנסיה לה פלאטה, שהייתה מסובכת בתחתית הטבלה. כעבור שלושה חודשים הבטיחה הקבוצה את הישארותה בליגה. עונה אחר כך רשמה הקבוצה את העונה השנייה בטיבה בהיסטוריה שלה עד אז, כשסיימה במקום השני באפרטורה והחמישי בקלאוסורה. כמחווה, עם סיום העונה ביוני 2006, קבעה הקבוצה כי לא ייעשה יותר שימוש בחולצה מספר 21, מספרו של טרוגליו כששיחק בקבוצה. היה זה המקרה הראשון מסוג זה בקבוצה ארגנטינאית.

עונה אחר כך חלה ירידה משמעותית ביכולתה של חימנסיה. ב-15 באוקטובר 2006 רשמה הקבוצה את הפסדה הגדול ביותר בדרבי, כשהובסה 7-0 על ידי אסטודיאנטס לה פלאטה, אותה הוביל באותה עונה דייגו סימאונה לאליפות. באפריל 2007 עזב טרוגליו את הקבוצה עקב חילוקי דעות עם ההנהלה, והוחלף על ידי פרנסיסקו מטוראנה[1]. בקרב האוהדים נותר מעמדו של טרוגליו גבוה, כשעיקר הביקורת הופנתה כלפי הנהלת הקבוצה.

ב-4 ביוני 2007 התמנה טרוגליו למאמנה של אינדפנדיינטה כמחליפו של חורחה בורוצ'גה, אך סיים את תפקידו אחרי פחות משנה, באפריל 2008, לאחר פתיחת עונה לא יציבה. הוא עבר לאמן את סרו פורטניו מפרגוואי, וזכה עמה באליפות האפרטורה של 2009.

ב-30 במאי 2010 חזר טרוגליו לאמן בארגנטינה, כשהחליף את קלאודיו בורגי בארחנטינוס ג'וניורס[2]. טרוגליו הוביל את ארחנטינוס ג'וניורס לכל אורך עונת 2010/2011, ולאחר שסיים עמה במרכז הטבלה של האפרטורה, הוביל טרוגליו את הקבוצה עד למקום החמישי בקלאוסורה. ב-18 בספטמבר 2011 התפטר טרוגליו מהקבוצה בעקבות פתיחת עונה חלשה. חודש אחר כך התמנה בשנית למאמן חימנסיה לה פלאטה, ששיחקה בליגת המשנה. עונה אחר כך, הוביל טרוגליו את חימנסיה בחזרה לליגה הבכירה, לאחר שסיימה במקום השני בליגת המשנה, עם נקודה אחת פחות מרוסאריו סנטראל הראשונה, ובפער של 15 נקודות מהמקום הרביעי.

בשנת 2016 התמנה טרוגליו לתפקיד מאמן טיגרה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן
תארים כמאמן

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1983 ריבר פלייט ארגנטינהארגנטינהליגת העל הארגנטינאית 1 0
1984 1 0
1985/1986 1 0
1986/1987 23 1
1987/1988 33 2
1988/1989 הלאס ורונה איטליהאיטליהסרייה א' 32 1
1989/1990 לאציו איטליהאיטליהסרייה א' 24 0
1990/1991 16 1
1991/1992 אסקולי איטליהאיטליהסרייה א' 32 4
1992/1993 איטליהאיטליהסרייה ב' 38 6
1993/1994 36 3
1994 אוויספה פוקואוקה יפןיפןליגת המשנה היפנית 0 0
1995 29 10
1996 יפןיפןליגת העל היפנית 27 10
1996/1997 חימנסיה לה פלאטה ארגנטינהארגנטינהליגת העל הארגנטינאית 15 0
1997/1998 6 1
1998/1999 35 3
1999/2000 28 0
2000/2001 13 0
2001/2002 27 0
2002/2003 ויז'ה דלמינה ארגנטינהארגנטינההליגה הארגנטינאית הרביעית 31 4
מדינה ארגנטינה 214 11
איטליה 178 15
יפן 56 20
סך הכל 448 46

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ארגנטינה
שנה הופעות שערים
1987 1 0
1988 3 1
1989 8 0
1990 9 1
סה"כ 21 2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פדרו טרוגליו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ארגנטינהקופה אמריקה 1989 (מקום שלישי)

1 פומפידו • 2 בטיסטה • 3 אלפארו מורנו • 4 באלבו • 5 בראון • 6 בסואלדו • 7 בורוצ'גה • 8 קאניג'ה • 9 קוצ'ופו • 10 מראדונה • 11 קלדרון • 12 קלאוסן • 13 דיאס • 14 אנריקה • 15 ג'וסטי • 16 מונסון • 17 רוג'רי • 18 איסלאס • 19 סנסיני • 20 טרוגליו • 21 גורוסיטו • 22 פלסיוני • מאמן: בילארדו

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינהמונדיאל 1990 (מקום שני)

1 פומפידו (קומיסו) • 2 בטיסטה • 3 באלבו • 4 בסואלדו • 5 באוסה • 6 קלדרון • 7 בורוצ'גה • 8 קאניג'ה • 9 דסוטי • 10 מראדונה • 11 פאברי • 12 גויקוצ'אה • 13 לורנסו • 14 ג'וסטי • 15 מונסון • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 סנסיני • 18 סריסואלה • 19 רוג'רי • 20 סימון • 21 טרוגליו • 22 קנסלריץ' • מאמן: בילארדו

ארגנטינהארגנטינה