ריבר פלייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריבר פלייט
River Plate logo.png
מידע כללי
כינוי המיליונרים,תרנגולות,הכי גדול,לה בנדה
תאריך ייסוד 1901
אצטדיון אסטאדיו אנטוניו וספוצ'יו ליברטי,
בואנוס איירס
(תכולה: 65,645)
נשיא רודולפו דונופריו
מאמן רמון דיאס[1]
ליגה ליגת העל הארגנטינאית
תארים
מספר אליפויות 34
מספר גביעים 7
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
אוהדים של ריבר פלייט חוגגים את משחק האליפות של הקבוצה בעונת 1999/2000

קלוב אתלטיקו ריבר פלייטספרדית: Club Atlético River Plate) היא קבוצת כדורגל מובילה בארגנטינה. הקבוצה נוסדה ב-25 במאי 1901 ובנוסף לקבוצת הכדורגל מפעילה גם קבוצות ספורט אחרות. הקבוצה היא שיאנית הזכיות באליפות ארגנטינה עם 34 זכיות. בנוסף, זכתה הקבוצה פעמיים בגביע הליברטדורס ופעם אחת בגביע הביניבשתי. הקבוצה מדורגת במקום התשיעי בעולם ובמקום הראשון בדרום אמריקה בכל הזמנים לפי ההתאחדות הבינלאומית לכדורגל וסטטיסטיקה (IFFHS).[2]

הקבוצה קיבלה את שמה לאחר שאחד ממיסדי הקבוצה ראה מלחים משחקים כדורגל בנמל בואנוס איירס ליד מכלית שעליה היה רשום "The River Plate" (בנוסף, נהר הריו דה לה פלאטה שנשפך למפרץ בואנוס איירס נקרא לעתים באנגלית כ "River Plate").

אצטדיונה הביתי של הקבוצה הוא אסטאדיו אנטוניו וספוצ'יו ליברטי, הידוע בכינוי "המונומנטל" (El Monumental) והוא הגדול ביותר בארגנטינה. גמר גביע העולם בכדורגל של 1978 שבו זכתה נבחרת ארגנטינה נערך באצטדיון זה. האצטדיון משמש בנוסף גם כאצטדיון הלאומי של ארגנטינה.

בשנת 2012 אוהדי הקבוצה שברו את שיא גינס ויצרו את הדגל הארוך בהיסטוריה באורך של 7,829 מטרים[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה נוסדה ב- 25 במאי 1901 בסמיכות לשכונת בוקה שהפכה בהמשך לביתה של בוקה ג'וניורס, יריבתה המושבעת של ריבר פלייט. בהמשך נדדה הקבוצה לשכונת פאלרמו ומאוחר יותר לשכונת נונייז בצפון העיר. בתחילת שנות ה- 30 רכשה הקבוצה מטיגרה את ברנאבה פריירה תמורת סכום לא ידוע ששולם ברובו בזהב, בשל כך זכתה הקבוצה לכינוי "המיליונרים" ( Los Millonarios).

סגנון משחקה ההתקפי והשוטף של הקבוצה בשנות ה- 40 גרם לרבים לכנותה "המכונה" (La Máquina) ויש הרואים בה את המודל עליו התבססה שיטת הטוטאל פוטבול של הולנד בשנות ה- 70. בין השנים 1952 ל-1957 זכתה ריבר בשש אליפויות שלאחריהן הגיעו 18 שנים שחונות ללא אליפות שהסתיימו באליפות בשנת 1975.

מאז האליפות האחרונה בשנת 2004 לא זכתה הקבוצה באף תואר, הקבוצה מצויה בקשיים כלכליים ונאלצה למכור מדי שנה את כוכביה. גם מינויו של דניאל פסארלה כמאמן הקבוצה לא עזר לקבוצה להתאושש מהמשבר בו היא מצויה ולקראת סוף 2007 התפטר פסארלה מתפקידו. במקומו מונה דייגו סימאונה, משחקניה הגדולים של ארגנטינה בכל הזמנים ואחד המאמנים הצעירים העולים בכדורגל הארגנטינאי. מינויו של סימאונה לקבוצה השתלם והקבוצה הצליחה לזכות באליפות הקלאוסורה לשנת 2008. סימאונה שילב במהלך טורניר האליפות שחקנים צעירים כדוגמת דייגו בונאנוטה לצידם של שחקנים ותיקים שהבולט ביניהם הוא אריאל אורטגה.

משחק הדרבי בין ריבר פלייט לבוקה ג'וניורס הוא אחד המשחקים המרתקים והטעונים בעולם הכדורגל וזכה לכינוי "הסופר קלאסיקו".

בשנת 2011, לאחר שלוש שנים של תוצאות רעות בליגה הבכירה, הידרדרה הקבוצה למשחקי המבחן על הישארות בליגה הבכירה מול קבוצת בלגראנו מקורדובה. במשחק הראשון בקורדובה ניצחה הקבוצה המקומית 2:0 והשאירה לריבר פלייט סיכוי קלוש להישרדות. במשחק הגומלין באצטדיון המונומנטל של ריבר, סיימו הקבוצות בתיקו 1:1 שקבע כי ריבר פלייט תרד לראשונה בתולדותיה לליגה השנייה בארגנטינה לאחר 110 שנות קיומה.

ביוני 2012, ניצחה ריבר פלייט את אלמירנטה בראון בתוצאה 2:0 במחזור האחרון של הליגה השנייה, ובכך העפילה למקום הראשון בליגה והבטיחה את עלייתה בחזרה לליגה הראשונה, שנה אחת בלבד לאחר שירדה לליגה השנייה.

כינויי הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה זכתה במהלך השנים למספר כינויים, הכינוי הנפוץ בתקשורת ובקרב אוהדי הקבוצה הוא "המיליונרים" (Los Millonarios). הכינוי הודבק לקבוצה בשנות ה- 30 בעקבות רכישתו של בראנבה פריירה וכן בשל היותה של הקבוצה לעשירה שמבין קבוצות הליגה. בנוסף, מרבית אוהדי הקבוצה נחשבים לבני המעמד העליון, בניגוד לאוהדי בוקה ג'וניורס הנחשבים לבני מעמד הפועלים.

אוהדי קבוצות יריבות מכנים את הקבוצה בלעג "התרנגולות" (Gallinas), הכינוי דבק בקבוצה בשנת 1966 אחרי משחק גמר גביע הליברטדורס מול קבוצת פנייארול מאורוגוואי בו הפסידה הקבוצה 4:2 אחרי שכבר הוליכה 0:2. בנוסף, הקבוצה סיימה במקום השני בליגה 11 פעמים במהלך 18 שנות היובש ממנה סבלה הקבוצה משנת 1957 עד 1975.

הקבוצה זכתה גם לכינוי "הקבוצה עם הסרט האדום" (El Equipo de la Banda Roja) בשל תלבושתה הלבנה עם פס אדום אלכסוני ולכינוי "המכונה" (La Máquina) בשנות ה- 40. באמצע שנות ה- 90 הקבוצה כונתה "המכונה הקטנה" (La Maquinita) אחרי שהציגה סגל מרשים שזכה בשלוש אליפויות, גביע ליברטדורס ובסופרקופה סוד אמריקנה.

תלבושת הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלבושת הקבוצה נחשבת לאחת המפורסמות בעולם. בשנותיה הראשונות שיחקה הקבוצה בתלבושת לבנה שהייתה נפוצה באותן שנים, כדי להבדיל את עצמה משאר הקבוצות עטו שחקני הקבוצה סרט אדום אלכסוני, דבר אשר גם הבליט את הרקע העשיר של הקבוצה לעומת שאר הקבוצות.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליפות - 34: (שיא)
    • (1920, 1932, 1936, 1937, 1941, 1942, 1945, 1947, 1952, 1953, 1955, 1956, 1957, 1975, 1975 1977, 1979, 1979, 1980, 1981, 1986, 1990, 1991, 1993, 1994, 1995, 1997, 1997, 1998, 2000, 2002, 2003, 2004, 2008)מאז שנת 1992 הליגה מתנהלת בצורת שני סיבובים שכל סיבוב מהווה אליפות בפני עצמה.
  • הגביע הביניבשתי - 1:
    • (1986)
  • גביע ליברטדורס - 2:
    • (1986, 1996)
  • סופרקופה סודאמריקנה - 1:
    • (1997)
  • קופה אינטר-אמריקנה - 1:
    • (1987)

שחקנים עונה 2014

שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבר פלייט ידועה במחלקת הנוער שלה, אשר ייצרה רבים משחקניה הבולטים של ארגנטינה בכל הזמנים. בקבוצה שיחקו גם שחקנים רבים אשר עברו ממנה למועדונים באירופה.

השנים המוקדמות - "המכונה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוסה מורנו
  • נסטור רוסי
  • רנאטו צ'זאריני
  • אדולפו פדרנרה
  • חואן קרלוס מוניוז

שנות ה- 50 עד סוף שנות ה- 70[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה- 80[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה- 90[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Argentina.svg ליגת העל הארגנטינאית, עונת 2012/2013

אול בויס | קילמס | אוניון | אינדפנדיינטה | אסטודיאנטס לה פלאטה | ארחנטינוס ג'וניורס | ארסנאל סארנדי | אתלטיקו דה רפאלה | בוקה ג'וניורס | בלגראנו | גודוי קרוז | ולס סארספילד | טיגרה | לאנוס | ניואל'ס אולד בויס | סן לורנצו | סן מרטין דה סן חואן | אתלטיקו קולון | ראסינג קלוב | ריבר פלייט