פול מסקל
 | |
| לידה |
2 בפברואר 1996 (בן 28) מיינות', אירלנד  |
|---|---|
| מדינה |
אירלנד |
| תקופת הפעילות |
מ-2017 |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
פרס האקדמיה הבריטית לטלוויזיה לשחקן הטוב ביותר (2021) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פול קולם מייקל מסקל (באנגלית: Paul Colm Michael Mescal; נולד ב-2 בפברואר 1996)[1] הוא שחקן אירי. בשנת 2023 היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הראשי הטוב ביותר, על תפקידו בסרט "אחרי השמש".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסקל נולד ב-2 בפברואר 1996 במיינות', מחוז קילדייר באירלנד, בנם של דירבשלה, שוטרת בגארדה, ושל פול, מורה בבית ספר שמשחק לעיתים גם באופן חצי-מקצועי.[2] הבכור מבין שלושה ילדים, יש לו אח ואחות, הזמרת נל מסקל (אנ').[3]
הוא למד בבית הספר התיכון פוסט מיינות' (אנ'). מסקל היה שחקן פוטבול גאלי (אנ') עד גיל 21 בקבוצה המקומית של קילדייר (אנ') וחבר במועדון Maynooth GAA. השחקן בריאן לייסי (אנ') שיבח את כישוריו של מסקל כמגן, בעוד שהמאמן סיאן אוניל (אנ') תיאר אותו כ"בוגר מעבר לשנותיו... מאוד מפותח וחזק מאוד". הוא ויתר על קריירה בספורט לאחר פציעה בלסת.
מסקל הופיע על הבמה בפעם הראשונה בגיל 16, וגילם את הפנטום במחזמר "פנטום האופרה", לאחר מכן הוא התקבל לאקדמיית ליר (אנ') בטריניטי קולג' דבלין. הוא סיים תואר ראשון באמנויות בשנת 2017.[4]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם סיום לימודיו באקדמיית ליר הוצעו למסקל תפקידים בשתי הפקות תיאטרון, "האפר של אנג'לה" ו"גטסבי הגדול"; הוא לקח על עצמו את האחרון וכיכב כג'יי גטסבי בתיאטרון גייט בדבלין.[5] הוא גם שיחק את הנסיך המחזה עכשווי של "הנעליים האדומות" של הנס כריסטיאן אנדרסן באותו תיאטרון באותה השנה.[6]
בשנת 2018 קיבל מסקל את תפקידו של סגן לנגון בהפקה של "המחרשה והכוכבים" בתיאטרון ליריק בלונדון ותיאטרון גאייטי בדבלין.
בשנת 2020, מסקל כיכב בתפקיד הטלוויזיה הראשון שלו לצד דייזי אדגר-ג'ונס בסדרת הדרמה "אנשים נורמלים", עיבוד לרומן בעל אותו שם משנת 2018 מאת סאלי רוני.[7] התוכנית עלתה לשידור בבריטניה ב-26 באפריל 2020 ובארצות הברית בשירות הסטרימינג הולו שלושה ימים לאחר מכן.[8][9] הוא זכה לשבחים וכן למועמדות לפרס אמי לבידור בפריים טיים.[10][11] מסקל כיכב בקליפ לשיר "Scarlet" של הרולינג סטונז.[12][13]
בשנת 2021, מסקל ביצע את הופעת הבכורה הקולנועית שלו בסרט "הבת האבודה", בבימויה של מגי ג'ילנהול.[14]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסקל דובר אנגלית ואירית. הוא עבר ממולדתו אירלנד ללונדון בשנת 2020.[15] מסקל פרסם ב-2022 כי הוא רכש נכס באירלנד, מתוך כוונה לבלות שם כשהוא לא עובד.
מ-2020 עד 2022 מסקל היה במערכת יחסים עם הזמרת האמריקאית פיבי ברידג'רס. הוא הופיע בקליפ של ברידג'רס לשיר "Savior Complex", בבימויה של פיבי וולר-ברידג'.הוא גם סיפק קולות רקע לשירה של ברידג'רס "So Much Wine", כשההכנסות שלו נתרמו למרכז הלהט"ב בלוס אנג'לס (אנ').
פסקל מנגן בפסנתר,[16] וביצע קאברים לשירים עם אחותו, נל. ביולי 2020, הוא ביצע ספוקן וורד ושר עם הזמר דרמוט קנדי במוזיאון להיסטוריה של הטבע, לונדון. הוא השתתף בקריאה וירטואלית של המחזה" This Is Our Youth" מאת קנת' לונרגן עבור קרן השחקנים של אמריקה באוקטובר של אותה שנה.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2021 | הבת האפלה (אנ') | וויל | |
| 2022 | God's Creatures | בריאן או'הרה | מועמד פרס הקולנוע הבריטי העצמאי לשחקן המשנה הטוב ביותר (אנ') (2022) |
| אחרי השמש | קאלום פטרסון | מועמד פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (2023)
מועמד פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקן הטוב ביותר (אנ') (2022) | |
| כרמן (אנ') | איידן | ||
| 2023 | אויב (אנ') | ג'וניור | |
| 2024 | כולנו זרים | הארי | מועמד פרס הקולנוע הבריטי העצמאי לשחקן המשנה הטוב ביותר (אנ') (2023) מועמד פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה (2024) |
| גלדיאטור 2 | לוציוס | ||
| TBA | The History of Sound | ליונל | |
| Hamnet | ויליאם שייקספיר | ||
| מתגלגלים | פרנקלין שפרד |
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2020 | אנשים נורמלים | קונל וולדרון | תפקיד ראשי; 12 פרקים פרס באפט"א לטלוויזיה לשחקן הטוב ביותר (2021) |
| The Deceived | שון מק'יו | מיני-סדרה |
תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | מחזה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2017 | גטסבי הגדול | ג'יי גטסבי (אנ') | תיאטרון גייט, דבלין |
| 2017–2018 | הנעליים האדומות (אנ') | נסיך | |
| 2018 | המחרשה והכוכבים | סגן לנגון | תיאטרון ליריק, לונדון; תיאטרון גאיטי, דבלין |
| Asking for It | בריאן | תיאטרון אבי, דבלין | |
| חלום ליל קיץ | דמטריוס (אנ') | טירת קילקני, פסטיבל אומנויות קילקני | |
| דיוקן האמן כאיש צעיר | סטיבן דדאלוס | תיאטרון פאביליון, דון לאוגייר; פסטיבל תיאטרון דבלין | |
| 2020 | הסגן מאינישמור (אנ') | פדראיק המטורף | תיאטרון גאיטי, דבלין |
| 2022–2023 | חשמלית ושמה תשוקה | סטנלי קובלסקי (אנ') | תיאטרון אלמיידה (אנ'), לונדון |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פול מסקל, ברשת החברתית אינסטגרם
פול מסקל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פול מסקל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Paul Mescal: Age, Height & Dating Details Of 'Normal People' Actor". CapitalFM. CapitalFM. נבדק ב-10 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Armstrong, Maggie (11 בינואר 2020). "Readers' expectations are the 'biggest source of anxiety' – Paul Mescal on tackling role of Connell in Normal People". Irish Independent. נבדק ב-13 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Glasgow, Abigail (29 באפריל 2020). "'Normal People' Star Paul Mescal Showed His Parents the Sex Scenes". Paper. נבדק ב-30 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Acting Profiles / Alumni 2017: Paul Mescal". The Lir Academy. נבדק ב-3 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Green, Alex (6 באוגוסט 2020). "Paul Mescal: From TV debut to Rolling Stones music video in less than a year". Belfast Telegraph. נבדק ב-30 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sweeney, Tanya (15 בדצמבר 2017). "'It was tough... but I've stepped into a time in Irish theatre that's really alive'". The Irish Times. נבדק ב-3 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mangan, Lucy (26 באפריל 2020). "Normal People review – Sally Rooney's love story is a small-screen triumph". The Guardian. נבדק ב-2 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
Susannah Goldsbrough, Normal People, first-look review: a riveting romance for the millennial age, The Telegraph, 27 April 2020
- ^ Holmes, Linda (29 באפריל 2020). "Review: 'Normal People' Skillfully Adapts Sally Rooney's Novel". NPR. נבדק ב-28 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Garner, Dwight; Poniewozik, James; Sehgal, Parul; Szalai, Jennifer (15 במאי 2020). "Bringing 'Normal People' to Sexy, Soundtracked Life". The New York Times. נבדק ב-2 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Villarreal, Yvonne (28 ביולי 2020). "Emmys 2020: Paul Mescal of 'Normal People' on his nomination". Los Angeles Times. נבדק ב-28 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Carr, Flora (4 באוגוסט 2020). "The Deceived's creators: 'There was a buzz about Paul Mescal – but no one predicted this'". Radio Times. נבדק ב-12 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Greene, Andy (6 באוגוסט 2020). "Watch the New Rolling Stones Video 'Scarlet,' Starring Paul Mescal". Rolling Stone. נבדק ב-8 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Galuppo, Mia (28 באוגוסט 2020). "'Normal People' Breakout Paul Mescal Joins Maggie Gyllenhaal Directorial Debut 'The Lost Daughter' (Exclusive)". The Hollywood Reporter. נבדק ב-28 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kaufman, Amy (7 ביולי 2020). "'Normal People' stars can't wait until they can go out for a beer and dance together". Los Angeles Times. נבדק ב-31 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fitch Little, Harriet (16 במרץ 2020). "Meet the Charismatic Stars of the Highly-Anticipated Normal People Adaptation". Vogue. נבדק ב-16 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה)
