פורטל:הארי פוטר/נושא נבחר/קסם

כוח הקסם הוא המרכיב העלילתי החשוב ביותר בספרים. כוח זה מאפשר לדמויות השונות להגשים את מרבית רצונותיהן, והוא בא לידי ביטוי גם באלמנטים עלילתיים אחרים בסדרה כגון יצורים קסומים, חפצים קסומים, חיי היום-יום בהוגוורטס בפרט ובעולם הקסמים בכלל וכדומה.

הפרקטיקה המקובלת בסדרה לשימוש בקסמים היא אמירת לחש תוך הנעת השרביט בתנועה מסוימת או הצבתו בתנוחה ייחודית, והתרכזות ברצון לבצע את מטרת הלחש. קוסמים בעלי יכולות מפותחות מסוגלים לבצע קסמים גם ללא אמירה מפורשת של הלחש אלא רק חשיבה עליו, והקוסמים החזקים ביותר אף מסוגלים לבצע את הקסמים ללא שימוש בשרביט, שהוא מכשיר המתעל את כוחות הקסם. גם קוסמים צעירים ובלתי מיומנים מסוגלים לבצע קסמים ללא שרביטים, אך בדרך כלל מדובר בקסמים ללא שליטה שנובעים מהתרגשות יתר של הקוסם או המכשפה הצעירים. ההישגים הטובים ביותר בביצוע קסמים מושגים כאשר הקוסם או המכשפה משתמשים בשרביט שמתאים להם במידה הרבה ביותר, ומספר פעמים לאורך הסדרה מודגם כיצד רמת הלחשים הופכת לירודה כאשר נעשה שימוש בשרביט לא מתאים. על פי יצרן השרביטים אוליבנדר בספר הראשון, השרביט הוא זה שבוחר את הקוסם ולא ההפך.

לקסם בסדרה יש מספר מגבלות משמעותיות. בכל הספרים בסדרה אין התייחסות מפורשת ליצירת אוכל וכסף ברי-קיימא יש מאין, ובספר השביעי יש התייחסות מפורשת לכך שקיים חוק בשם "חוק גמפ לשנוי-צורה של היסודות" העוסק בשינויי צורה באמצעות קסמים, ואחד החריגים ממנו הוא מזון. רולינג התייחסה ליצירת כסף קסום ואמרה כי אם קוסמים היו יכולים ליצור כסף כל המערכת הפיננסית של עולמם הייתה קורסת. לכל היותר ניתן ליצור כסף ששורד זמן קצר בלבד (כמו החומר דמוי-הזהב שמפרישים הלפרקונים). לאורך כל הסדרה ניתנים רמזים או שנאמר במפורש כי אין בנמצא קסם כלשהו שבאמצעותו ניתן להחזיר את המתים לחיים. כבר בספר הראשון מפורט אמצעי לדחיית המוות, והוא שתיית דמו של חד-קרן. מעשה זה מתואר כפשע חמור ביותר, שאמנם מותיר את השותה בחיים אך הופך אותו למקולל עד יומו האחרון. (עקב הריגת חד-קרן, שהוא היצור הטהור ביותר בעולם). באותו ספר מתוארת גם אבן החכמים, ממנה ניתן להפיק שיקוי שכל עוד שותים אותו נותרים בחיים. עם זאת, רולינג שמרה את האמצעי הנוראי ביותר להארכת חיים מלאכותית לספר השישי. בספר זה מספרת רולינג על ההורקרוקס, שהוא חפץ כלשהו שבתוכו כולא הקוסם חלק מנשמתו, כך שגם אם גופו הגשמי מושמד הוא נותר בחיים כיוון שחלק מנשמתו קשור לעולם הגשמי. על מנת ליצור את ההורקרוקס יש לבצע את הפשע החמור ביותר בעולם הקוסמים - רצח.

מצבו הרגשי של מבצע הלחש עשוי להשפיע על מידת הצלחתו בביצועו, ולעיתים הקסמים החזקים והמדויקים ביותר מבוצעים כאשר הקוסם נתון במצוקה קשה. מאידך, בספר השישי מתואר כיצד נימפדורה טונקס אינה מצליחה לבצע את קסם האנימגוס שלה בגלל צערה העמוק על מותו של בן דודה סיריוס בלק, וכיצד השתנתה צורת הפטרונוס שלה - מאורע יחיד מסוגו בסדרה. דוגמה נוספת היא יכולתה של מרופי גונט, אמו של לורד וולדמורט, לבצע קסמים רק כאשר לא הייתה נתונה למשטר הדיכוי של אביה או כאשר הייתה עם אהוב ליבה. קסם הפטרונוס הוא הקסם היחיד בסדרה שבו נדרש הקוסם להתמקד ברגש מסוים ולא בביצוע פעולה מסוימת. מי שמבצע את הלחש חייב להתרכז ברגשות חיוביים ושמחים, ורק כך יוכל להפיק את הפטרונוס שהוא מגן בפני סוהרסנים - שדים מוצצי נשמות. מעבר לכך, קסמים יכולים להשפיע על רגשות. בספר הרביעי לומדים הארי פוטר וחבריו כיצד לבצע לחשי עידוד, אך כבר שני ספרים קודם לכן לומד על הארי על שיקויי אהבה. בספר השישי הוא לומד כי יכולתם של אלה מוגבלת ליצירת תשוקה עזה ובלתי נשלטת לכל היותר, וכי לא קיים קסם או שיקוי שביכולתם לעורר אהבת אמת.

בעולם הקסמים שיצרה רולינג קיימות מספר יכולות קסומות שאינן כפופות ליכולת אישית בביצוע לחשים. היכולת המוכרת ביותר היא האנימגוס, באמצעותה ניתן להפוך לבעל חיים שמיוחד לכל קוסם, וזאת באמצעות כח הרצון בלבד. קסם האנימגוס קשה מאוד לביצוע, ולצורך התמחות בו דרושות שנים אחדות. האנימגוס נבדל מקוסמים שצורתם שונתה בכח לזו של בעל חיים בכך שהקוסם שומר על יכולותיו השכליות ותודעתו האנושית. יכולת נוספת הקשורה בשינויי צורה היא זו של המטמורפגוס - קוסמים הנולדים עם יכולת לשנות באמצעות כח רצונם בלבד פרטים שונים במראה החיצוני שלהם. כמו כן, לוויליות בסדרה יש את היכולת לגרום לכל קוסם להתאהב בהן אם תשומת לבו אינה מופרעת על ידי גורמים חיצוניים. תכונה מולדת נוספת היא היכולת לדבר בלחשננית - שפת הנחשים, הנחשבת כמעט תמיד למאפיין של קוסם אפל.

צורה נדירה של הקסם קשורה ליכולת להתערב בתהליך החשיבה. ביאור הכרה הוא התהליך שבאמצעותו ניתן ללמוד באופן ישיר על מחשבותיו של קוסם. הארי מאמין כי מדובר בסוג כלשהו של קריאת מחשבות, אך סוורוס סנייפ, המתואר בספרים כמבאר הכרה מוכשר במיוחד, מסביר לו כי אין מדובר בקריאה ממש כמו בספר וטוען כי מדובר בהפשטת יתר של המושג מאחר שהתודעה היא דבר מורכב ביותר. קוסם או מכשפה שמתמחים בביאור הכרה יכולים לדעת כמעט תמיד מתי משקרים להם, ומי שהתפרסם בכך לאורך הסדרה הוא לורד וולדמורט. היכולת הנגדית היא הלטת הכרה, והיא כוללת בתוכה את מגוון השיטות, הכלים והקסמים שנועדו למנוע חדירה לא רצויה למחשבותיו של הקוסם. כמו כן, בספר הרביעי מופיע כלי בשם "הגיגית", שהוא מיכל לאיסוף ואיכסון צורה גשמית דמוית נוזל-גזי של מחשבות לצורך עיון חוזר בעתיד.

ענף שלם ונרחב של הקסמים הוא הקסמים האפלים. מי שמשתמשים בקסמים אפלים מכונים קוסם אופל או מכשפת אופל, והמפורסם ביותר מביניהם הוא לורד וולדמורט, האנטגוניסט (נבל) הראשי של הסדרה. סוג הקסמים המשמש את אמנויות האופל מוגדר כ"קללה", ובדרך כלל מטרתם לפגוע בקורבן ללא צורך. המניע של הקוסם המבצע את הקללה משפיע עליה, וזו הסיבה שהארי פוטר לא מצליח לבצע בהצלחה את קללת הכאב "קרושיאטוס" בספר החמישי - במקום לרצות להכאיב לשם הכאב הוא זועם באופן מוצדק על מות סנדקו סיריוס בלק. לפי סוורוס סנייפ אמנויות האופל הינן מגוונות, משתנות, מתפתחות ובלתי ניתנות להשמדה, ולפיכך יש להתאים את אמצעי ההגנה באותו אופן. הקסמים האפלים ביותר המתוארים בסדרה הם יצירת חיז"לים (גופות מתים שהונפשו בקסמים אפלים), יצירת הורקרוקס ושימוש בשלוש הקללות שאין עליהן מחילה והשימוש בהן גורר אוטומטית מאסר עולם בכלא הקוסמים אזקבאן - אימפריוס (קללת השליטה), קרושיאטוס (קללת הכאב) ואבדה קדברה (קללת הרג). השימוש בקסמים אפלים כרוך בסטיגמות חברתיות שליליות ביותר, וכיוון שקסמים אפלים היו נפוצים שנים רבות לפני עלייתו לעמדת כח של וולדמורט, מרבית בתי הספר מלמדים כמקצוע חובה התגוננות מפני כוחות האופל, כגון מגוון לחשים וקללות נגד שנועדו לשתק או לפרוק מנשקו את היריב, וזאת מבלי לגרום לו לפגיעות לא נחוצות.

תופעה נפוצה נוספת בעולם הקסמים שיצרה רולינג הם הציורים והתצלומים המדברים. הציורים המדברים הם מעין שיקוף של הקוסם ברגע נתון, ופרופסור מינרווה מקגונגל הגדירה אותם כ"רק כמה משיחות מכחול, שלא מבטאות שבריר מהקוסם שמצויר בהן.". דבר זה מנוגד לרוחות רפאים, שהם ייצוג גשמי למחצה של נשמת הקוסם שחשש למות והותיר אותה אחריו. הנוהג המקובל בספרים הוא לצייר דיוקנאות מדברים רק לאחר מות הקוסם או המכשפה, וזאת בעיקר כדי לשמור עמם על צורה של קשר. דבר זה נפוץ במיוחד בהוגוורטס, שם קיימים דיוקנאות מדברים של כל מנהלי העבר של בית הספר המשמשים כיועצים למנהל הראוי הנוכחי. דבר דומה אך שונה הוא התצלומים הקסומים, שהם תצלומים רגילים שבוצעו עליהם קסמים הגורמים לדמויות המופיעות בתצלום להתנועע כאילו היו אנושיות. לא ידוע האם דמויות בתצלומים קסומים מסוגלות לדבר (אין לכך אזכור כלשהו בספרים), אך לפי המסופר בספרים גם הן שומרות במידה מסוימת על אופי המקור שלהן.