מאסר עולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאסר עולם - גזר דין של מאסר לכל החיים המוטל על המורשעים בעבירות חמורות ביותר - בגידה או רצח. בפועל, נהוג לקצוב את עונש המאסר למספר מוגבל של שנים. במרבית מדינות העולם המערבי זו צורת הענישה החמורה ביותר.

מאסר עולם בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאסר עולם הוא העונש השני בחומרתו בספר העונשין הישראלי אחרי עונש מוות, אולם בעוד שהאחרון הוא עונש נדיר ביותר, מאסר העולם הוא העונש הרגיל המוטל על רוצחים, ורק בנסיבות מיוחדות אין המורשע ברצח נידון לו. במקרים של רצח של יותר מאדם אחד, מקובל לתת עונש של מספר מאסרי עולם, כמספר הנרצחים‏[1]. למספר מאסרי העולם המוטלים יכולה להיות משמעות לעניין קציבת המאסר.

החוק קובע (סעיף 41 לחוק העונשין) שעל עבירה שקבוע עליה מאסר עולם מבלי שעונש זה הוא חובה יטיל בית המשפט עונש של עשרים שנות מאסר לכל היותר, כך שמאסר עולם מוטל רק על עבירות שיש חובה להטילו בגינן, ולמעשה על רצח בלבד‏[2]. בעניין זה כתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט פרופ' מנחם אלון:

פרט לעבירת רציחה, שבה ניטלו חיי אדם, עונש המאסר המצוי בספר החוקים הפלילי הישראלי הוא עשרים שנה, ומכונה הוא בשם "מאסר עולם". ולא בכדי הוא. שלילת חירותו של אדם על ידי כליאתו מאחורי סורג ובריח, משמתמשכת היא מעבר למידה סבירה, ממלאת היא, מצד אחד, פחות ופחות אחר מטרות הענישה המקובלות בחברתנו, ומצד שני, מדכאת ומשפילה היא יותר ויותר את כבוד האדם, שכולנו מצווים על שמירתו. ומשמגיעה תקופת המאסר לשיא של עשרים שנה, הרי כמעט כאילו נטלנו עולמו של העבריין-האדם. ודומה בעיני כי מאסרו של אדם לתקופה ארוכה מזו של עשרים שנה אינה ממלאת, פרט למקרים נדירים ויוצאים מן הכלל, כל מטרה שהיא ממטרות הענישה המקובלות עלינו כיום. ומאידך, כמעט ושוללת היא מן העבריין את האפשרות לחזור ולתפקד בחברה לאחר ריצוי עונשו".

– מנחם אלון, 212/79 - פלוני נ' מדינת ישראל

כאשר מוטל מאסר עולם, תקופת המאסר הינה ללא הגבלת זמן ורק נשיא המדינה יכול לקצוב את עונשו של האסיר [3]. לנשיא המדינה נתונה הסמכות, בהתאם לחוק יסוד: נשיא המדינה, לקצוב את מספר שנות המאסר של אסירי עולם. צעד זה נעשה בדרך כלל על-פי המלצה של ועדת השחרורים, בהתאם לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001. בשנת 2001 תוקן החוק וקבע הסדרים לגבי ועדת השחרורים, בלי לפגוע בסמכותו של הנשיא לקצוב את העונש או לחון את האסיר. החוק קבע שוועדת השחרורים לא תמליץ על קציבת עונשו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש ממשלה עקב מניע פוליטי או אידאולוגי, ולא תמליץ על מתן חנינה לאסיר כזה. כמו כן נקבע בסעיף 29 (א) שוועדת השחרורים לא תמליץ על עונש פחות מ-30 שנה ולא תתן המלצתה לפני שעברו 7 שנים מתחילת המאסר. סעיף 29(ב) קובע שמי שנדון לשני מאסרי עולם במצטבר לא יומלץ על קציבת עונשו לפני שעברו 15 שנה מהיום בו נגזר עליו מאסר העולם האחרון. בית המשפט העליון קבע שעבור אסיר שנדון למאסר עולם במהלך מאסר אחר, יימנו 7 השנים החל מסיום המאסר הקודם‏[4].

עונש מאסר עולם, שנגזר על מחבלים שהורשעו ברצח, התקצר פעמים רבות בעסקת חילופי שבויים, ואף בעסקאות שבהן קיבלה ישראל גופות בלבד. עם המשוחררים בעסקאות אלה נמנים המחבלים קוזו אוקמוטו וסמיר קונטאר. ההסכם לשחרור גלעד שליט כולל את שחרורם של 275 אסירים שנדונו למאסר עולם.‏[5]

מאסר עולם בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית, מאסר עולם נמשך עד מות האסיר. לעתים נגזר מאסר עולם באמצעות קביעה מכוונת של פרקי זמן ארוכים מהזמן שהאסיר צפוי לחיות, למשל 200 שנות מאסר. בפועל, מאסר עולם בארצות הברית אין פירושו תמיד "מאסר לכל החיים". במדינות רבות, אסיר עולם יכול להיות משוחרר בשחרור מוקדם לאחר עשר שנות מאסר, גם כאשר גזר הדין קובע מאסר עולם ללא אפשרות שחרור מוקדם. לאנשי ממשל יש לעתים הסמכות להעניק חנינה, המתקת עונש, או לקבוע את המאסר עד כה כתקופת המאסר. לפי החוק הפלילי הפדרלי, לא ניתן להעניק שחרור מוקדם לעבירות שהתבצעו לאחר 1 בדצמבר 1987, כולל מאסרי עולם. לכן, מאסר עולם שנגזר בבית משפט פדרלי בארצות הברית הוא לכל החיים, אלא אם כן הנשיא מעניק חנינה או המתקת עונש.

מאסר עולם במדינות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בבריטניה מאסר עולם הוא מאסר לתקופה לא מוגדרת. במקרים רבים שר הפנים קובע את משך המאסר לאסירים שנידונו למאסר עולם. בדרך כלל מקובל לקבוע מאסר של 15 שנה עד לדיון השחרור המוקדם הראשון, אך אסירים שפשעם נחשב מחריד במיוחד בדרך כלל יושבים בכלא לתקופות ארוכות הרבה יותר וחלקם אף מעבירים בסופו של דבר את כל חייהם בכלא. אסירי עולם ששוחררו בשחרור מוקדם משוחררים בתנאים מגבילים (Life Licence) שאם יעברו עליהם הם צפויים להמשך מאסר מיידי.
  • ביוון מאסר עולם נמשך 25 שנה, ואסיר יכול לבקש שחרור מוקדם לאחר 16 שנות מאסר. אם האסיר נידון ליותר ממאסר עולם אחד, אז הוא יוכל לבקש שחרור מוקדם רק אחרי 20 שנה. תקופות מאסר נוספות שנגזרו על אסיר מתמשכות במקביל למאסר העולם, כש-25 שנה הוא פרק הזמן המקסימלי למאסר, כששחרור מוקדם אפשרי לאחר ריצוי 60% מתקופת המאסר.
  • בגרמניה פרק הזמן המינימלי שירצה אסיר שנידון למאסר עולם הוא 15 שנה, שלאחריהן האסיר יכול לבקש שחרור מוקדם. אם פסק הדין בעניינו של האסיר ציין "אשמה חמורה במיוחד" (בגרמנית: Besondere Schwere der Schuld), אז פרק הזמן המינימלי מוארך ל-18 שנה. לאחר 10 שנות מאסר, לשכה מיוחדת בבית המשפט הפלילי שאחראית על התיק (בגרמנית: Strafvollstreckungskammer) קובעת תקופת מאסר מינימום מומלצת לכל מקרה לגופו, כלומר תקופת מאסר מינימלית שמתאימה לפשע הספציפי בהתאם לחומרתו. שחרור מוקדם של אסיר דורש את התנאים הבאים:
    1. האסיר ריצה את תקופת המינימום שנקבעה לו.
    2. חוות דעת פסיכולוגית הקובעת שהאסיר אינו מסוכן יותר ושהוא יכול לחיות חיים חיוביים בחברה.
בפועל, קביעה של "אשמה חמורה במיוחד" מאריכה באופן משמעותי את תקופת המאסר לפני שחרור מוקדם. מאסר עולם בגרמניה נמשך בממוצע 20 שנה. כ-20% מהאסירים המרצים מאסר עולם בבתי הכלא בגרמניה מסיימים את חייהם בכלא.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"פ 8267/04, סעיף 49
  2. ^ קיימת בחוק העונשין עבירה נוספת, של חטיפה ממשמורת כדי לרצוח או להעמיד בסכנת רצח שאף דינה מאסר עולם חובה אך זוהי עבירה נדירה ביותר
  3. ^ מהו מאסר עולם?, אתר שירות בתי הסוהר
  4. ^ רע"ב 10412/07
  5. ^ חיים לוינסון, עונשי המשתחררים: 883 מאסרי עולם ו-4,940 שנים, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2011