הארי פוטר ואבן החכמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הארי פוטר ואבן החכמים
הארי פוטר 1.JPG
מחבר ג'יי קיי רולינג
שפת המקור אנגלית
הוצאה בלומסברי;
פרוזה (מהדורה עברית)
שנת הוצאה 30 ביוני 1997
סוגה פנטזיה
תרגום לעברית גילי בר-הלל
תורגם לשפות 67
מספר עמודים 318
מסת"ב ISBN 9-6544-8765-9
OCLC 233295379
סדרת ספרים הארי פוטר
הספר הבא הארי פוטר וחדר הסודות

הארי פוטר ואבן החכמיםבריטניה Harry Potter and the Philosopher's Stone ובארצות הברית Harry Potter and the Sorcerer's Stone) הוא ספר פרי עטה של הסופרת הבריטית ג'יי קיי רולינג. הספר הוא הראשון בסדרת הספרים הארי פוטר, העוסקת בחייו של קוסם צעיר באותו שם. הספר מתאר כיצד הארי מגלה כי הוא קוסם, רוכש חברים ואויבים בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, ובעזרתם של חבריו מצליח לסכל את מזימתו של קוסם מרושע בשם וולדמורט, שרצח את הוריו של הארי וניסה לרצוח אותו כשהיה בן שנה.

הספר יצא לאור ב-30 ביוני 1997 בהוצאת בלומסברי שבלונדון, ובארצות הברית בהוצאת סקולסטיק ב-1998. הוא זכה במספר פרסים בריטיים המיועדים לספרי ילדים, וכן במספר פרסים בארצות הברית, דורג בראש רשימת רבי המכר הבדיוניים של הניו יורק טיימס באוגוסט 1999, ושהה בה תקופה ארוכה. הספר תורגם לעשרות שפות, ועובד לסרט קולנוע שזכה אף הוא להצלחה רבה.

ביקורות רבות שיבחו את הספר, וציינו את דמיונה של רולינג, ההומור, הפשטות, סגנון הכתיבה ומבנה העלילה, ומנגד את הסגנון החפוז של הפרקים המאוחרים. כתיבתה של רולינג אף הושוותה לזו של ג'יין אוסטן (אחת מהסופרות האהובות עליה) ולזו של רואלד דאל (שספריו היו פופולריים בתקופה שלפני הארי פוטר).

הספר, כמו גם יתר הסדרה, ספג ביקורת שלילית מטעם קבוצות דתיות, ובמספר מקומות אף נאסרה הפצתו בטענה שהוא מקדם מעשי כישוף. מנגד טענו מספר גורמים כי הספר מקדם ערכים נוצריים חשובים, כולל חשיבותה של הקרבה עצמית והדרכים שבהן החלטות של בני אדם מעצבות את אישיותם.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמויות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו הספר הראשון בסדרה מוזכרות בו כמעט כל הדמויות הראשיות. אחדות מן הדמויות הן:

  • הארי פוטר: הדמות הראשית בספר. הארי הוא יתום שגדל בבית דודיו המרושעים שמתייחסים אליו באכזריות רבה ועושים כל שביכולתם להשפילו. ביום הולדתו ה-11 מופתע הארי לגלות שהוא קוסם, ומיד לאחר מכן הוא מתחיל במסעו בחזרה אל עולם הקוסמים, אותו נטש בעל כרחו בהיותו בן שנה לאחר רצח הוריו על ידי הקוסם האפל לורד וולדמורט. הארי מתאקלם במהירות בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, אך מוטרד כתוצאה מפרסומו הרב. סדרת אירועים במהלך הספר מובילה אותו לעימות עם לורד וולדמורט.
  • רון ויזלי: חברו הטוב ביותר של הארי פוטר, ובן למשפחת קוסמים עתיקת יומין - עובדה המאפשרת לו ללמד את הארי על אורחות עולם הקסמים. רון סובל מבעיה של חוסר ביטחון עצמי, בין היתר בגלל אחיו הבוגרים שזכו להישגים אישיים רבים, ובין שמשפחתו של רון ענייה מאוד, לפיכך רוב חפציו הם מיד שנייה.
  • הרמיוני גריינג'ר: הרמיוני היא חכמה וידענית,התלמידה המצטיינת של השכבה, וכישוריה השונים מסייעים לחבורה להינצל ממצבים בעייתיים, לרבות סכנת מוות. בתחילת השנה היא מסוכסכת עם הארי ועם רון, אך בעקבות תקרית בליל כל הקדושים הם הופכים לשלישיית חברים מאוחדת ומסייעים זה לזה לאורך כל הסדרה. השם הרמיוני נלקח מהמיתולוגיה היוונית כבתם היחידה של מנלאוס מלך ספרטה ואשתו הלנה.
  • דראקו מאלפוי: תלמיד בהוגוורטס ואויבו בנפש של הארי פוטר. מאלפוי מגיע ממשפחה עשירה הדוגלת בתאוריה הגזענית הידועה כ"טוהר הדם", והוא מוצג כתומך נלהב של קסמים אפלים וכבריון בית ספר טיפוסי כשהוא מוגן על ידי חביריו קראב וגויל. מאלפוי הוא תלמידו האהוב של המורה סוורוס סנייפ. משמעות השם "דראקו" בלטינית היא דרקון.
  • רובאוס האגריד: שומר הקרקעות והמפתחות בהוגוורטס, תפקיד הדומה לאחראי תחזוקה. חילץ את הארי מבית הוריו לאחר שהם נרצחו על ידי וולדמורט, הביא אותו לבית משפחת דרסלי (קרובי משפחתו החיים היחידים), ובגיל 11 חשף בפניו את עובדת היותו קוסם. האגריד בולט בממדי גופו העצומים, וידוע בחיבתו לבעלי חיים מסוכנים.
  • אלבוס דמבלדור: מנהל בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. דמבלדור הוא ארכיטיפ של אדם זקן וחכם, והוא נחשב לקוסם הטוב ביותר בתקופה המודרנית, והיחיד שממנו לורד וולדמורט פחד. תפקידו של דמבלדור משני בספר הראשון יחסית לשאר הספרים, אך הוא נותן להארי מידע שמתברר כחיוני בעימות עם וולדמורט ובשאר הספרים. משמעות השם אלבוס היא צבע לבן, ומשמעות השם דמבלדור באנגלית עתיקה היא דבורה מזמזמת - רמז למנהגו של דמבלדור להמהם לעצמו כשהוא חושב על דבר מה.
  • סוורוס סנייפ: ראש בית סלית'רין. המורה לשיקויים שכבר במפגש הראשון עם הארי מפגין כלפיו איבה רבה ועושה כל שביכולתו כדי להכשיל את הארי. בסוף הספר מתברר כי הסיבה העיקרית לעוינותו של סנייפ היא תוצאה ממריבות שהיו לו עם אביו של הארי - ג'יימס, בזמן לימודיהם בהוגוורטס. בספר ניתנים רמזים אחדים לעברו המורכב, וסוגיית נאמנותו לצד הטוב או לצד הרע נפתרת רק בסוף הספר השביעי. סנייפ מתואר כבר בספר זה כקוסם מוכשר ביותר, ובדומה למינרווה מקגונגל הוא ידוע כמורה קשוח ביותר. בניגוד אליה הוא אינו נוטה לפשרות. סנייפ הוא שמו של כפר באנגליה.
  • מינרווה מקגונגל: סגניתו של אלבוס דמבלדור, וראש בית גריפינדור. היא מלמדת את מקצוע שינויי הצורה וידועה בהתנהגותה הקפדנית אך גם ביכולתה להתעלם מהכללים במקרה הצורך. שמה הפרטי הוא כשמה של מינרווה (אלת החוכמה במיתולוגיה הרומית), ושם משפחתה מקורו במשורר הסקוטי ויליאם טופז מקגונגל, שנודע כמשורר גרוע ביותר.
  • לורד וולדמורט: מופיע באופן ישיר רק בפרק האחרון של הספר, אך מוזכר מספר פעמים קודם לכן. וולדמורט הוא הקוסם הרשע ביותר במאה השנים האחרונות, ו-10 שנים לפני התרחשות עלילת הספר הנהיג משטר טרור ברחבי הממלכה המאוחדת. תפקידו בספר זה סמוי מן העין לאורך מרבית הפרקים, ומתבהר במלואו בפרק האחרון. הארי מצליח להביס את וולדמורט בזכות קסם עתיק שהופעל על ידי אמו ברגע מותה, ומונע מוולדמורט לפגוע בו. קסם זה יהיה בעל משמעות מבחינת הצלת חייו של הארי גם בספר הרביעי ובספר השביעי. משמעות השם בצרפתית (בה הוא מבוטא ללא צליל הט') היא "ברח מהמוות".

בחלק מן המקרים ניתנים רמזים לדמויות שימלאו תפקיד כלשהו בהמשך הסדרה. דוגמאות לדמויות מהסוג השני הן הדודה מארג' (שמשתתפת באופן פעיל רק בספר השלישי), ג'יני ויזלי (קו העלילה הראשי של הספר השני עוסק בה), סיריוס בלק (גם כן מתחיל להופיע באופן סדיר מהספר השלישי), ארבלה פיג (מופיעה בעצמה החל מהספר החמישי), אברפורת' דמבלדור (מופיע ללא אזכור שמו בספר השישי ומופיע בשמו בספר השביעי).

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשר שנים לפני תחילת העלילה רצח קוסם האופל וולדמורט את הוריו של הארי, אך מסיבה נעלמת איבד את כוחותיו כשניסה להרוג את הארי עצמו. בזמן שעולם הקוסמים חגג את מפלתו של וולדמורט הביאו אלבוס דמבלדור, מינרווה מקגונגל ורובאוס האגריד את הארי היתום לבית דודיו המוגלגים, (אנשים מחוסרי קסם) ורנון ופטוניה דרסלי.

במהלך עשר השנים הבאות מתייחסים ורנון ופטוניה (ביחד עם בנם היחיד דאדלי) אל הארי באכזריות רבה. זמן קצר לפני יום הולדתו ה-11 מקבל הארי מכתבים מסתוריים המושמדים על ידי דודו שמונע ממנו לקוראם. באחד הימים חודרים לבית עשרות עותקים של המכתב הממוען להארי, ועל מנת להימלט מהם מחליט ורנון דרסלי לקחת את משפחתו לבקתה השוכנת על אי מבודד בלב ים. זמן קצר לאחר הגעתם פורץ לבקתה אדם ענק ממדים המציג את עצמו כרובאוס האגריד, ומספר להארי את מה שהדרסלים הסתירו ממנו במשך כל השנים: הארי הוא קוסם, והוא אמור להתחיל בתוך זמן קצר את לימודיו בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. הוא אף מגלה לו כי הוריו נרצחו על ידי וולדמורט, וזאת בניגוד לגרסה של דודיו, שסיפרו לו כי הוריו מתו בתאונת דרכים.

בתחנת קינגס קרוס שבמציאות, נבנתה עגלה חצויה בתוך הקיר כמתואר בספר

האגריד מלווה את הארי לסמטת דיאגון - רחוב לונדוני המוסתר מהמוגלגים באמצעות קסמים, ומסייע לו ברכישת הדברים הנחוצים ללימודיו בהוגוורטס. הארי לומד גם על הרכוש הרב שהוריו הורישו לו, שמופקד בבנק הקוסמים גרינגוטס. מאוחר יותר הוא רוכש את השרביט שלו, ומוכר השרביטים מספר לו, כי נוצת עוף החול שמהווה את ליבת הקסם של השרביט של הארי מקורה באותו עוף חול, שממנו נלקחה הנוצה לשרביט שנרכש שנים רבות קודם לכן על ידי וולדמורט. כמתנת יום הולדת, קנה האגריד להארי תנשמת שקרא לה הארי הדוויג.

כחודש לאחר מכן עוזב הארי את בית משפחת דרסלי, ובתחנת קינגס קרוס הוא עולה על רכבת האקספרס להוגוורטס. בתחנה הוא מתיידד עם בני משפחת ויזלי, המראים לו כיצד לעלות על רציף תשע ושלושה רבעים שבו חונה הרכבת. בזמן הנסיעה מתיידד הארי עם רון ויזלי, המספר לו כי מישהו ניסה לפרוץ לכספת בגרינגוטס. הוא פוגש לראשונה גם בהרמיוני גריינג'ר, תלמידה חכמה ממוצא מוגלגי ובעיני רון, מעצבנת קמעא. תלמיד נוסף בשם דראקו מאלפוי, המלווה על ידי חבריו קראב וגויל, מנסה לייעץ להארי להתרחק מרון, אך הארי דוחה זאת בגלל סלידתו מהיהירות והדעות הקדומות של מאלפוי על כל מי שאינו טהור דם (מושג שיוסבר במלואו רק בספר השני).

תחילת השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני תחילת סעודת פתיחת השנה בהוגוורטס מתמיינים התלמידים החדשים לבתים השונים באמצעות מצנפת המיון. רוב התלמידים עוברים תהליך מיון קצר; דראקו מאלפוי נשלח לבית סלית'רין עוד לפני שהמצנפת מונחת באופן מלא על ראשו. עם הארי מתנהל הליך המיון באריכות, והמצנפת מגלה כי לדעתה, בשל האמביציה שלו הוא מתאים יותר לסלית'רין. הארי מתנגד לכך לאור המידע השלילי שקיבל על הבית, ולבסוף המצנפת שולחת אותו לבית גריפינדור ביחד עם חברו החדש רון. בזמן הסעודה הארי מביט לכיוון שולחן האוכל של המורים ומבחין במורה בשם סוורוס סנייפ, כשמיד לאחר מכן ולראשונה בסדרה חש הארי בכאב חד בצלקת שנותרה מהקללה שהטיל עליו וולדמורט. לאחר שיעור שיקויים שבו מתעמר סנייפ בהארי, הוא מבקר ביחד עם רון בבקתה של האגריד השוכנת על גבול היער האסור של הוגוורטס. בבקתה הם לומדים מפיו של האגריד כי השוד בגרינגוטס התרחש ככל הנראה בזמן שהארי ביקר בכספת שלו שם, והוא גם נזכר שראה את האגריד יוצא מהבנק עם חבילה קטנה.

במהלך שיעור התעופה הראשון שובר נוויל לונגבוטום את זרועו, ומאלפוי מנצל זאת על מנת לקחת את כדור הזיכרון השביר שלו ולברוח באמצעות המטאטא המעופף שלו. הארי רודף אחריו בטיסה תוך הפגנת כישרון רב, וברגע האחרון מצליח לתפוס את הכדור שהושלך על ידי מאלפוי. מינרווה מקגונגל (סגניתו של מנהל בית הספר אלבוס דמבלדור) רואה זאת, ובמקום להעניש אותו כפי שמאלפוי תיכנן היא מצרפת אותו לקבוצת הקווידיץ' של גריפינדור בתפקיד המחפש, האחראי על לכידת הסניץ' במהלך המשחק.

לאחר מכן מערים מאלפוי על הארי ועל רון, וגורם להם להגיע לחדר המדליות של הוגוורטס לצורך עריכת דו-קרב קוסמים באמצע הלילה. אל הארי ורון מצטרפים נוויל והרמיוני. לאחר שהם כמעט ונתפסים על ידי שרת בית הספר ארגוס פילץ', שקיבל מידע מראש ממאלפוי, הם מגיעים למסדרון בקומה השלישית, שהכניסה אליו נאסרה בתחילת השנה, ושם מגלים כלב תלת-ראשי גדל ממדים. הם נמלטים ממנו בקושי, אך הרמיוני מצליחה להבחין, כי הכלב עומד מעל דלת ברצפת המסדרון. החבורה מסיקה, כי הכלב שומר על הכניסה למקום שבו נמצאת החבילה שנלקחה מגרינגוטס.

לאחר שרון מעליב את הרמיוני בעקבות ביצועיה הטובים בשיעור לחשים היא בורחת בדמעות לשירותים של הבנות. הארי ורון הולכים לסעודת ליל כל הקדושים, אך נאלצים לסיים אותה מוקדם מן הצפוי כאשר קוויריניוס קווירל, המורה המגמגם להתגוננות מפני כוחות האופל, פורץ לאולם הסעודות בצעקות להתריע על חדירת טרול לטירה. במקביל לפינוי התלמידים למקום מבטחים ממהרים הארי ורון להזהיר את הרמיוני, שנלכדה בשירותים על ידי הטרול. הארי ורון מצליחים לגבור על הטרול, ולאחר שמספר מורים מגיעים לזירת האירוע, הרמיוני נוטלת את האשמה על עצמה, ובעקבות התקרית הם הופכים לחברים קרובים.

הגילוי אודות אבן החכמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערב שלפני משחק הקווידיץ' הראשון שלו (מול סלית'רין) רואה הארי את סנייפ מקבל טיפול רפואי מפילץ' בפגיעה ברגל, שנראית כנשיכה, מסיקה מזה החבורה שסנייפ ננשך על ידי הכלב תלת הראשים כשניסה לחדור למסדרון בקומה השלישית. במהלך המשחק מאבד הארי את השליטה על המטאטא שלו, שנגרם כתוצאה כישוף קללה, הרמיוני שיושבת בין הצופים מבחינה בסנייפ המתבונן בהארי וממלמל דבר מה. היא ממהרת לאזור שבו הוא יושב, מפילה בדרך את פרופסור קווירל, ומציתה בסתר את חלוק הקוסמים של סנייפ. הארי מצליח להשתלט מחדש על המטאטא שלו, תופס את הסניץ' המוזהב, ומקנה לגריפינדור את הניצחון במשחק. לאחר המשחק הולכת השלישייה עם האגריד לבקתה שלו. במהלך השיחה מסרב האגריד להאמין לשלושה, שהיה זה סנייפ שניסה להרוג את הארי, אך שלא במכוון חושף את המידע, שהכלב התלת-ראשי (הנקרא "פלאפי") שייך לו, וכי הדבר שהמפלצת שומרת עליו שייך למנהל אלבוס דמבלדור ולאדם בשם ניקולס פלאמל.

הארי, רון והרמיוני מנסים לחפש מידע אודות פלאמל, אך לא מצליחים בכך עד תחילת חופשת חג המולד. הארי, רון ואחיו נשארים בהוגוורטס בחג, שבמהלכו מקבל הארי גלימת היעלמות מאדם לא ידוע. הארי משתמש בגלימה על מנת לחפש מידע אודות פלאמל במדור הספרים המוגבלים של ספריית הוגוורטס, אך נאלץ להימלט מסנייפ ומפילץ' שהגיעו לאזור הספרייה לאחר שספר מכושף החל לצרוח. הוא נכנס בקושי רב לכיתה שאינה בשימוש ובה ראי, המכונה "הראי של ינפתא". בראי זה רואה הארי את הוריו ואת אבות אבותיו. הארי מתמכר לחזיונות של הראי עד שפרופסור דמבלדור מסביר לו, שהראי מראה לא יותר מאשר משאלת הלב החזקה ביותר של המביט בו, אך אינו מעניק כל ידע או יכולות. הכתובת שעל הראי היא אנגרמה למשפט "לא את פניך אראה כי אם את משאלת לבך".

עם חזרת התלמידים מחופשת חג המולד מצליח דראקו מאלפוי להטיל קללה על נוויל לונגבוטום, והארי מנחם אותו בשוקולד בצורת צפרדע. קלף האספנים שהיה בחפיסת הממתק מכיל הסבר, לפיו פלאמל הוא אלכימאי בן 665, היחיד שהצליח ליצור את אבן החכמים ולהפיק ממנה את סם החיים, ההופך את מי ששותה אותו באופן קבוע לבן אלמוות. מספר ימים לאחר מכן משתתף הארי במשחק קווידיץ' מול בית הפלפאף, ומצליח לתפוס את הסניץ' תוך זמן קצר. לאחר המשחק הוא מבחין בסנייפ המתגנב לשולי היער האסור ומאזין לחלקים משיחה הנוגעת לאבן החכמים, בה שואל סנייפ את פרופסור קווירל האם הוא מצא דרך לעקוף את הכלב התלת-ראשי, ומודיע לו כי עליו להחליט לאיזה צד הוא נאמן. הארי מסיק שסנייפ מנסה לגנוב את האבן, וכי קווירל הקים סביבה הגנות קסומות.

הארי, רון והרמיוני מגלים כי האגריד מגדל דרקון צעיר בשם נורברט, דבר המנוגד לחוקי הקוסמים, ומארגנים את הברחתו לשמורה ברומניה שבה עובד צ'ארלי ויזלי, אחיו של רון. דראקו מאלפוי מצליח לחשוף את סודו של האגריד, ומנסה להסגיר אותם בזמן שהם מעבירים את נורברט לנקודת המסירה בראש מגדל האסטרונומיה. למרות היעדרותו של רון, שננשך על ידי נורברט בידו, מצליחים הארי והרמיוני להגיע בבטחה לראש המגדל. אולם הם שוכחים שם את גלימת ההיעלמות שהביאו איתם, ולאחר שהם נתפסים על ידי פילץ', הם ונוויל, שניסה להזהירם, מקבלים עונש והפחתה של מאה וחמישים נקודות בטורניר הבתים של הוגוורטס, דבר הגורם לגריפינדור לרדת למקום האחרון בטבלה. העונש הנוסף שלהם הוא להצטרף אל האגריד במשימה ביער האסור, שמטרתה לברר את סיבת מותם של מספר חדי קרן.

לאחר שמאלפוי מותח את נוויל ביער פעם נוספת מחליט האגריד לשלוח אותו ביחד עם הארי ועם כלב הציד שלו פנג, והשלושה מגיעים לקרחת יער שבה הם רואים יצור כלשהו המכוסה בגלימה רוכן מעל גופה של חד קרן ושותה ממנה דם. מאלפוי נמלט באימה, והיצור מזנק לעברו של הארי, אך נהדף על ידי הקנטאור פירנזה שהגיע בפתאומיות. פירנזה מציע להארי לרכוב עליו בדרך אל מקום הימצאו של האגריד, ובדרך מספר לו כי שתיית דם חד קרן מסייעת להחזיק בחיים גם אדם גוסס, אך מנגד מטילה על השותה קללה נצחית, שכן רציחת חד קרן נחשבת לפשע חמור ביותר. פירנזה משער כי היצור היה וולדמורט, שמנסה לשרוד עד שיצליח לגנוב את אבן החכמים. עם חזרתו לחדר המגורים שלו מגלה הארי כי מישהו החזיר לו את גלימת ההיעלמות מהמגדל.

המאבק בוולדמורט וסוף שנת הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שבועות לאחר מכן הארי וחבריו נחים לאחר שסיימו את מבחני סוף השנה. הארי מתחיל לתהות, כיצד הגיע דבר מה לא חוקי כמו ביצת דרקון לחזקתו של האגריד. כשהוא שואל את האגריד על כך הוא נענה, שזר שגלימה כיסתה את ראשו קנה לו מספר משקאות בפאב הנמצא בעיירת הקוסמים שליד הוגוורטס, תוך כדי משחק קלפים, והתעניין רבות באילו חיות האגריד מטפל על מנת שהדרקון יזכה לטיפול נאות. האגריד, שהיה כבר שיכור, סיפר לזר שכל מה שנחוץ על מנת להרדים חיה מסוכנת כמו פלאפי הוא רק לנגן לה קצת מוזיקה. הארי מסיק נכונה כי אחת ההגנות סביב האבן אינה יעילה יותר, אך לא מצליח לספר על כך לפרופסור דמבלדור כיוון שהוא זומן בבהילות למשרד הקסמים בלונדון. הארי מנחש, שסנייפ זייף את ההודעה, וכי הוא ינסה לגנוב את האבן באותו לילה.

בדרכם למסדרון של פלאפי הם נתקלים בנוויל לונגבוטום המנסה לעצור אותם כדי למנוע הורדת נקודות נוספת מגריפינדור, אך הרמיוני מצליחה לשתקו באמצעות קללת נעילת הגוף המלאה. כשהם מגיעים למסדרון מצליח הארי להרדים את פלאפי באמצעות ניגון בחליל שקיבל מהאגריד כמתנת יום הולדת. לאחר שהם קופצים דרך החור ברצפה הם נתקלים בסדרת מכשולים, שכל אחד מהם דורש כישור מסוים, המאפיין רק אחד מביניהם, כאשר לוח השחמט שכושף על ידי מינרווה מקגונגל אף גורם לרון לאבד את ההכרה. בחדר האחרון פוגש הארי לבדו את קווירל, שקושר אותו בחבל קסום. קווירל מודה שהוא זה שהכניס את הטרול, שניסה להרוג את הרמיוני בשירותים, וכי הוא היה זה שניסה להרוג אותו במהלך משחק הקווידיץ'. קווירל מודה גם שסנייפ ניסה להציל את הארי וחשד בו לאורך כל הדרך.

קווירל מספר גם כי הוא משרתו של לורד וולדמורט, וכי לאחר שלא הצליח לגנוב את אבן החכמים מגרינגוטס החליט וולדמורט (שהיה בצורה דמוית רוח רפאים) להשתלט על גופו על מנת לשפר את סיכוייו. החפץ היחיד הנמצא בחדר עם הארי וקווירל הוא הראי של ינפתא, אך קווירל לא מצליח לראות בראי את האבן. לפי הוראתו של וולדמורט מתיר קווירל את החבלים של הארי, ומאלץ אותו לעמוד מול הראי. הארי מרגיש את האבן נופלת לתוך כיס מכנסיו ומנסה לעכב את קווירל. וולדמורט מורה לקווירל להסיר את הטורבן העוטף את ראשו, והארי מזדעזע לגלות שפניו של וולדמורט מכסים את הצד האחורי של ראשו של קווירל. וולדמורט/קווירל מנסה לקחת את האבן מהארי, אך כשהוא נוגע בו הבשר של גופו של קווירל מתחיל להישרף. לאחר שהם ממשיכים להיאבק הארי מאבד את הכרתו.

הארי מתעורר במרפאה של הוגוורטס, שם מספר לו פרופסור דמבלדור כי הוא שרד הודות לכך שאמו הקריבה את חייה על מנת להגן עליו, ובכך העניקה לו הגנה קסומה המונעת מוולדמורט, שאינו מסוגל להבין את כוחה של האהבה, לגעת בו. וולדמורט נטש את קווירל שמת, ולדברי דמבלדור הוא ינסה לשוב באמצעים אחרים. דמבלדור מסביר להארי, כי הסיבה שהצליח לקחת את האבן מהראי הייתה, שהוא רצה למצוא אותה אך לא להשתמש בה, וזאת בניגוד לקווירל/וולדמורט שרצה לנצל אותה לרעה. בעקבות כך החליטו דמבלדור ופלאמל כי עדיף להשמיד את האבן.

הארי זוכה למבקרים רבים במהלך אשפוזו, בהם רון והרמיוני המסרבים לעזוב אותו. לקראת סוף האשפוז מבקר אותו האגריד המלא ברגשות אשם על כך שגילה לקווירל את סודו של פלאפי, ומעניק להארי אלבום המכיל תמונות רבות של הוריו, לילי וג'יימס. הארי נרגש מאוד מהמתנה כיוון שמעולם לא זכה לראות תמונות של הוריו.

בעקבות דליפת מידע על מה שאירע סביב הניסיון לגניבת האבן הופך הארי לגיבור, דבר המתעצם לאחר שפרופסור דמבלדור מחליט להעניק לו, לרון, להרמיוני ולנוויל נקודות המסייעות לגריפינדור לזכות בטורניר הבתים לראשונה זה שבע שנים. בסוף השנה נאלץ הארי לחזור לבית משפחת דרסלי. עם זאת, הוא מספר לרון ולהרמיוני בשמחה רבה, כי הדרסלים אינם יודעים, שכקטין הוא אינו רשאי לבצע קסמים מחוץ להוגוורטס, וכי הדבר יגרום למצבים משעשעים רבים במהלך החופשה.

תהליך כתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני היציאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 רצתה ג'ו רולינג (כפי שהייתה ידועה אז) לעבור עם החבר שלה לדירה במנצ'סטר, ולדבריה "שבוע אחד לאחר שחיפשנו דירה, עליתי לבדי על הרכבת ללונדון והרעיון להארי פוטר צנח לתוך ראשי... ילד כחוש, קטן, שחור שיער, וממושקף הפך ליותר מוחשי כקוסם עבורי... התחלתי לכתוב את אבן החכמים באותו ערב. עם זאת, שני העמודים הראשונים לא נראו כמו תוצר מוגמר"‏[1]. זמן מה לאחר מכן מתה אמה של רולינג מטרשת נפוצה, ועל מנת להתמודד עם אובדנה היא ביטאה את אבלה בדמותו של הארי היתום‏[1]. היא עבדה על הספר במשך שש שנים, וב-1996 הצליחה להשיג מענק בסך 4,000 לירות שטרלינג ממועצת האמנויות הסקוטית, שבזכותו הצליחה לסיים את הספר ולהתחיל לתכנן בפרוטרוט את הספרים הבאים. היא שלחה את הספר לסוכן ספרותי ולמוציא לאור, והסוכן השני שאליו פנתה ניסה למכור את הספר למו"לים במשך שנה, אך רובם חשבו שבשל אורכו (90,000 מילים) הוא לא יזכה להצלחה. בארי קנינגהם, שהכין תיק עבודות מאת סופרי פנטזיה מתחילים עבור הוצאת בלומסברי, המליץ לקבל את ספרה של רולינג‏[2].

המהדורה הבריטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלומסברי שילמה לרולינג 2,500 לירות שטרלינג כמקדמה‏[3], וקנינגהם שלח עותקים ראשוניים למספר סופרים, מבקרים ומוכרי ספרים, על מנת לקבל מהם הערות שאותן ניתן יהיה לצטט על כריכת הספר עם פרסומו. הוא לא היה מודאג מאורך הספר, אך כן חשש מהשם של רולינג כיוון שהאמין כי בנים לא יתעניינו בו אם ידעו שהספר נכתב על ידי אישה. בעקבות כך אימצה רולינג את שם העט "ג'יי קיי רולינג"‏[2]. ביוני 1997 פרסמה בלומסברי מהדורה ראשונה שכללה 500 עותקים בכריכה קשה, ומתוכם הפיצה 300 לספריות ברחבי המדינה‏[4]. מספר זה היה אופייני לספרים של סופרים מתחילים, וקנינגהם קיווה שמוכרי הספרים יקראו את הספר וימליצו עליו לקונים שלהם‏[2].

לינדזי פרייזר, שכתבה את אחת ההערות על הכריכה האחורית, כתבה ב-28 ביוני 1997 ב"סקוטסמן" את אחת הביקורות הראשונות על הספר. היא תיארה את הספר כ"מותחן מבדר מאוד", ואת רולינג כ"סופרת ילדים ממדרגה ראשונה"‏[2]. בביקורת נוספת, שהתפרסמה בגלאזגו הראלד, נאמר "טרם מצאתי ילד שיצליח להניח את הספר"‏[5]. מספר עיתונים אנגליים, בהם הגרדיאן והסאנדיי טיימס, פרסמו גם כן ביקורות אוהדות לספר. ב-1997 זכתה המהדורה הבריטית בפרס הספר הלאומי ובמדליית זהב בפרס הספרים של נסטלה-סמארטיז. הספר זכה במספר פרסי ספרות ילדים בשנה שלאחר מכן, היה מועמד למספר פרסי ספרות שאינה ספרות ילדים, וזכה בשני פרסים מטעם תעשיית הוצאות הספרים בבריטניה. עד מרץ 1999 נמכרו למעלה מ-300,000 עותקים של הספר‏[6], והוא היה הספר הנמכר ביותר גם בדצמבר 2001‏‏[7]. המהדורה בכתב ברייל יצאה לאור במאי 1998.

רציף תשע ושלושה רבעים, ממנו יוצאת בספר רכבת האקספרס להוגוורטס, הונצח במציאות בתחנת קינגס קרוס עם שלט הנמצא בין רציף תשע לרציף עשר, ועם מזוודה שחלקה נמצא בתוך הקיר.

המהדורה האמריקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1997 רכשה הוצאת סקולסטיק את זכויות ההפצה בארצות הברית תמורת 105,000 דולר, שהיה סכום גבוה יחסית עבור ספר ילדים[2]. בהוצאה חששו, כי ילדים לא ירצו לקרוא ספר ששמו כולל את המילה "philosopher", ובאוקטובר 1998 יצאה המהדורה האמריקנית, שנקראה "Harry Potter and the Sorcerer's Stone" לפי הצעתה של רולינג‏[2]. מאוחר יותר טענה רולינג, כי היא מתחרטת על כך שנתנה את הסכמתה לשינוי, ואם הייתה בעמדה טובה יותר במשא ומתן שהתנהל אז, הייתה עומדת על דעתה ביתר תקיפות. פרופסור פיליפ נל מאוניברסיטת קנזס סטייט ציין כי שינוי השם גרם לאיבוד הקשר עם האלכימיה, והמשמעות של חלק מהמונחים האחרים השתנתה בתהליך התאמת הספר לאנגלית אמריקאית. רולינג הסכימה לבצע מספר שינויים במהדורה האמריקנית, אך הטילה על כך וטו בספרים הבאים. נל טען גם שהתיקונים של סקולסטיק היו סבירים באופן כללי, וכי ניתן להתייחס אליהם כהגהה מועילה‏[8].

רוב המבקרים הבולטים לא התייחסו לספר בתקופה שלאחר יציאתו. עם זאת, הספר החל לקבל תשומת לב רבה יותר לאחר שנכתבה עליו ביקורת מטעם ה-Cooperative Children’s Book Center Choices, ובה נסקרו המורכבות, עומק ועקביות העולם שנבנה על ידי רולינג. בבוסטון גלוב ובניו יורק טיימס נכתב כי החולייה החלשה של הספר הייתה הפרקים האחרונים‏[9], אך טענו גם כי בסך הכל הספר ראוי ביותר. המהדורה האמריקנית זכתה גם כן במספר פרסים, שניתנו לה על ידי מספר גורמים כגון איגוד הספריות האמריקניות (פרס הספר הטוב למבוגרים צעירים) וספריית ניו יורק (ספר השנה של 1998).

באוגוסט 1999 דורג הספר במקום הראשון ברשימת רבי המכר של ניו יורק טיימס‏[10], ונותר בה לאורך רוב אותה שנה והשנה שלאחר מכן, אז הוחלט בשל לחצי המו"לים על העיתון לפצל את הרשימה לספרי מבוגרים ולספרי ילדים. בדצמבר 2001 פרסם המגזין Publishers Weekly דו"ח, שלפיו הספר ניצב במקום ה-19 ברשימת הספרים הבדיוניים לילדים בכריכה קשה (למעלה מ-5 מיליון עתקים), ובמקום ה-7 בספרים עם כריכה רכה (למעלה מ-6.6 מיליון עותקים)‏[11].

במאי 2008 הודיעה סקולסטיק על הוצאת מהדורה מיוחדת לרגל עשור ליציאתה לאור של המהדורה האמריקנית המקורית‏[12].

עיבוד קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הארי פוטר ואבן החכמים (סרט)

ב-1999 מכרה רולינג את הזכויות להסרטת הסרטים על ארבעת הספרים הראשונים לחברה "האחים וורנר", תמורת סכום משוער של מיליון לירות שטרלינג. היא דרשה שצוות השחקנים יהיה מורכב ברובו המוחלט מבריטים, אך הסכימה לליהוקו של ריצ'רד האריס האירי לתפקיד דמבלדור, וכן לליהוקם של שחקנים זרים מאותם לאומים שהוזכרו בספרים הבאים‏[13]. הצילומים החלו באוקטובר 2000 באולפני ליבסדן לאחר תהליך ממושך של מבחני בד, וההפקה כולה הסתיימה ביולי 2001. הסרט יצא לאקרנים ב-14 בנובמבר 2001, ונכון לשנת 2009 נחשב לאחד הסרטים המצליחים בהיסטוריה עם הכנסות של למעלה מ-930 מיליון דולרים.

משחק וידאו ומחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר משחקי וידאו המבוססים על הספר יצאו לאור בין 2001 ל-2003, בדרך כלל תחת השם של המהדורה האמריקנית. רובם תוכנתו על ידי חברת אלקטרוניק ארטס, והיו מיועדים לפלטפורמות משחק שונות:

יצרן שנה פלטפורמה סוג
אלקטרוניק ארטס 2001 Microsoft Windows משחק תפקידים
Aspyr‏ 2002 Mac OS 9 משחק תפקידים
אלקטרוניק ארטס 2001 Game Boy Color משחק תפקידים
אלקטרוניק ארטס 2001 Game Boy Advance הרפתקאות/פאזל
אלקטרוניק ארטס 2003 Nintendo GameCube הרפתקת פעולה
אלקטרוניק ארטס 2001 פלייסטיישן משחק תפקידים
אלקטרוניק ארטס 2003 פלייסטיישן 2 הרפתקת פעולה
אלקטרוניק ארטס 2003 Xbox הרפתקת פעולה

המחלוקת הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלוקת הדתית שעסקה בספר בפרט (ובסדרה בכלל) התמקדה בעיקר בטענות שבספר יש מסרים חבויים התומכים באוקולטיזם או בשטן. בארצות הברית הובעה תמיכה בהחרמת הספר בבתי ספר, שהתבססה בין השאר על הטענה שכישוף היא דת המוכרת על ידי הרשויות, ולפיכך הכנסת הספרים לבתי ספר מהווה הפרה של הפרדת הדת מהמדינה, שנקבעה בחוקה האמריקנית[14].

ההתנגדות הדתית לספר התבטאה גם במקומות אחרים. הכנסיות האורתודוקסיות של יוון[15] ושל בולגריה[16] הקימו מחאה נגד הסדרה. באיחוד האמירויות נאסר להכניס את הספרים לבתי ספר פרטיים[17].

היחס של הנצרות הקתולית לא היה אחיד. הסופר הקנדי מייקל ד. אובריאן הביע במגזין "Catholic World Report" ביקורת על היעדר הכבוד של הארי כלפי חוקים וסמכות, ובנוגע לעירוב בין קסם לחיי שגרה שהתרחש בסדרה טען כי מדובר ב"דחייה פונדמנטלית של הסדר האלוהי בבריאה"‏[18]. בשנת 2005 טען הקרדינל יוזף רצינגר, לימים האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר, כי בסדרה יש "פיתויים עדינים, שפועלים בסתר ובכך מפריעים לנצרות שבנשמה לפני שהיא מצליחה להתפתח כראוי"‏[19]. דובר מטעם הארכיבישוף של וסטמינסטר טען כי מילותיו של קרדינל רצינגר אינן מחייבות, כיוון שלא נאמרו בתוקף תפקידו כראש הקונגרגציה של דוקטרינת האמונה[19]. מונסיניור פיטר פליטווד, חבר הכנסייה שעסק בחקר תופעת העידן החדש, טען כי סיפורי הארי פוטר "אינם רעים או ניסיון לקדם תאולוגיה אנטי-נוצרית. הם מסייעים לילדים להבין את ההבדל בין טוב לרע", שגישתה של רולינג הייתה נוצרית, וכי הספרים מדגישים את הצורך להקריב קורבנות על מנת להביס את הרשע‏[19][20].

רולינג הגיבה לביקורות הללו ואמרה "אף על פי שהם הותקפו ממספר נקודות מבט תאולוגיות, הספרים זכו לשבחים והועלו על דוכן המטיף, והדבר המעניין והמספק ביותר עבורי היה שזה נעשה על ידי מספר דתות שונות"‏[21]. אמילי גרייזינגר כתבה שספרות הפנטזיה סייעה לילדים לשרוד במציאות במשך מספיק זמן עד שיוכלו להתמודד עמה, ותיארה את מסעו הראשון של הארי דרך רציף תשע ושלושה רבעים כיישום של אמונה ותקווה, ואת המפגש שלו עם מצנפת המיון כפעם הראשונה מבין רבות שבה בחירותיו של הארי מעצבות את אישיותו. היא ציינה גם כי הקרבתה העצמית של לילי פוטר, שהגנה על הארי בספר הראשון ולאורך כל הסדרה, הייתה "הקסם העמוק" החזק ביותר הכלול ב"טכנולוגיה" הקסומה של הסדרה, וקסם שוולדמורט תאב הכוח לא מסוגל להבין כלל וכלל‏[22].

סגנון ונושאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור פיליפ נל מאוניברסיטת קנזס סטייט הדגיש את השפעתה של ג'יין אוסטן, שאותה העריצה רולינג מאז ילדותה. לדבריו של נל שתי הסופרות עודדו קריאה מחדש, כיוון שפרטים שנראו בלתי חשובים האפילו על האירועים החשובים או על דמויות שהחלו להשפיע רק בשלב מאוחר יותר בעלילה (דוגמת סיריוס בלק שהוזכר בקצרה בספר הראשון והופיע בעצמו רק בספר השלישי). בדומה לגיבורים של אוסטן, הארי נאלץ פעמים רבות לבחון את רעיונותיו השונים לקראת סוף הספרים. חלק מההתנהגות החברתית בספר מזכירה את ספריה של אוסטן, כגון הקריאה המשותפת של מכתבים. שתי הסופרות השתמשו בסאטירה על ההתנהגות החברתית, והעניקו לדמויות שמות המבטאים את האישיות שלהן. אולם, לדעתו של נל, ההומור של רולינג מבוסס יותר על קריקטורה והשמות שהמציאה דומים יותר לאלו שבספריו של צ'ארלס דיקנס[23], ואילו אמנדה קוקרל טענה שרבים מהשמות מביעים את תכונות בעליהם באמצעות ארמזים שהיו נפוצים במיתולוגיה הרומית ובספרות הגרמנית של המאה ה-18[24]. רולינג, בדומה לדברי ימי נרניה מאת ק.ס. לואיס, חשבה שאין הבדל מובהק בין ספרי ילדים לבין ספרי מבוגרים. נל טען גם, כי בדומה לסופרי ילדים אחרים רולינג שילבה בכתיבתה אלמנטים ממספר סוגות - פנטזיה, סיפורת ילדים-מבוגרים, סיפורי פנימיה, רומן חניכה וכדומה‏[23].

נל טען גם כי המאפיינים השליליים של משפחת דרסלי השגרתית והמודעת למעמדה הם דרכה של רולינג להגיב למדיניות של הממשלה הבריטית בסוגיית המשפחה בתחילת שנות ה-90, שלפיה זוגות נשואים הטרוסקסואלים הם "הנורמה המועדפת", בעוד שרולינג עצמה הייתה אז אם חד-הורית. מערכת היחסים של הארי עם קוסמים מבוגרים וצעירים הייתה מבוססת על חיבה ועל נאמנות. דבר זה השתקף בשמחה שלו כשהוא מבקר אצל משפחת ויזלי, ויחסו אל רובאוס האגריד ומאוחר יותר אל רמוס לופין וסיריוס בלק כתחליפי אב‏[24][23].

מספר מבקרים השוו בין הספר לבין סיפוריו של רואלד דאל, שמת ב-1990. חלק מהאלמנטים הסיפוריים בספר דומים לחלקים מסיפוריו של דאל, כגון דודותיו המרושעות (אחת רזה ואחת שמנה) של ג'יימס הנרי טרוטר בספר ג'יימס והאפרסק הענק, שבדומה לוורנון ולפטוניה דרסלי מתייחסות לג'יימס כאל משרת.

טד ברנאן כתב כי כתיבתה של רולינג דומה לזו של הומרוס: "מהירה, פשוטה, וישירה בביטויים שלה"‏[25]. סטיבן קינג העריץ את "הפרטים השובבים שנראה כי רק הפנטזיות הבריטיות יכולות להם" ובסיכומו אמר כי הצלחתה של רולינג נובעת מיכולתה לצחוק בקצרה ולהמשיך הלאה בנחישות‏[26].

ניקולאס טאקר תיאר את הספרים הראשונים בסדרה כבעלי מבט על התקופה הוויקטוריאנית והאדוארדיאנית: הוגוורטס היה בית ספר פנימייתי בסגנון מיושן שבו המורים פונים ברשמיות אל תלמידיהם באמצעות שימוש בשם משפחה, והיו מודאגים מאוד מהמוניטין של הבתים אליהם הם היו קשורים; התכונות האישיות של הדמויות הוצגו באמצעות המראה החיצוני שלהן, בהן משפחת דרסלי; דמויות מרושעות או זדוניות הובסו ולא השתנו, כולל חתולתו של השרת ארגוס פילץ'. הגיבור, שהוא יתום הזוכה ליחס לא צודק שמצא את מקומו האמיתי בחיים, היה כריזמטי ומצטיין בענף ספורט כלשהו, אך מתחשב ומגונן כלפי חלשים ממנו‏[27]. אולם, קארין וסטרמן השוותה את הספר לבריטניה של שנות ה-90 של המאה ה-20: מערכת מעמדית על סף שבירה, המוגנת על ידי אלו שזכו לשדרוג במעמדם ובכוחם, ההרכב הרב-אתני של תלמידי הוגוורטס, המתחים הגזעיים בין המינים התבוניים השונים, ובריונות בבית הספר‏[28].

סוזן הול כתבה כי בספרים אין קיום לשלטון החוק, כיוון שפעולותיהם של אנשי משרד הקסמים לא מבוקרות על ידי חוקים כלשהם, חובת דיווח או מגבלה חוקית כלשהי. מצב זה איפשר לוולדמורט להציע את גרסתו האימתנית לסדר בסוף הספר הרביעי. לדברי הול אחת מההשלכות של מצב זה היא שהארי והרמיוני, שגדלו בעולם המוגלי עם מערכת כללים מוגדרת, מוצאים פתרונות באמצעות דרכים שאינן מוכרות לקוסמים. לדוגמה, בסוף הספר מצליחה הרמיוני להתגבר על אחד המכשולים בדרך לאבן החכמים, ומציינת כי כיוון שלפתרון החידה דרושה יכולת חשיבה לוגית, רוב הקוסמים אינם מסוגלים להתמודד עמה‏[29].

שימוש בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי חינוך גילו כי מידת האוריינות של ילדים קשורה למספר המילים שהם קוראים בכל שנה, וכי הם קוראים יותר אם הם מוצאים חומר שהם אוהבים. בשנת 2001 נערך סקר מטעם הניו יורק טיימס שלפיו כ-60% מילדי ארצות הברית בגילאי 6 עד 17 קראו לפחות ספר אחד מהסדרה. בסקרים שנערכו במדינות אחרות, בהן דרום אפריקה והודו, התברר כי ילדים היו נלהבים ביחס לסדרה. בסקר אחר שהנשאלים בו היו ילדים ומבוגרים השיבו מחצית מתוכם כי הם קראו את הספר, וכי רוב מוחלט מבין הקוראים גם אהבו אותו. כיוון ששני הספרים הראשונים היו ארוכים יחסית, אזי ילד שקרא את הארבעה הראשונים קרא מספר עמודים גבוה פי ארבעה בשנה מכמות הטקסט הממוצעת בספרי קריאה הנלמדים בבית הספר, והדבר שיפר במידה רבה את המוטיבציה של הילדים לקרוא‏[30], ומורים מספרים שהקראת פרק אחד מהארי פוטר יכולה להשתיק את הרועשות שבכיתות‏[31].

כותבים בתחום החינוך והעסקים השתמשו בספר כנושא לשיעור או הרצאה. ג'ניפר קון, שכתבה על שיטות לימוד קליניות בבית ספר לרפואה, השוותה בין ניסיונו הלימודי של סנייפ לבין התנהגותו מעוררת האימה כלפי תלמידיו; המורה לתעופה מאדאם הוץ' שימשה על מנת להדגים כיצד ללמד כישורים טכניים, כולל פירוק פעולות מורכבות לרצף של פעולות פשוטות והדרכת תלמידים כיצד להימנע מטעויות‏[32]. ג'ויס פילדס כתבה שהספרים מדגימים ארבעה מתוך חמשת הנושאים העיקריים בשנה הראשונה ללימודי סוציולוגיה: מושגים סוציולוגיים כולל תרבות, חברה וסוציאליזציה; ריבוד חברתי ושוויון; ארגון חברתי; ותאוריה חברתית‏[20].

הראי של ינפתא, המציג את מה שהמתבונן משתוקק לו יותר מכול, שימש מטאפורה לתיאור התופעה שבה פרסומות לתרופות מנצלות את שאיפתם של רופאים להציל חיים ולהיאבק בסבל‏[33].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים

  • דיויד קולברט, העולמות הקסומים של הארי פוטר, מודן הוצאה לאור, 2002
  • Graeme Davis, Re-read Harry Potter and the Sorcerer's Stone Today: Nimble Books Commentary (Re-read Harry Potter Today), Nimble Books LLC, 2010, ASIN: B003YH9HNW
  • Joyce Friedland, ed. Harry Potter and the Sorcerer's Stone: Novel-Ties Study Guides. Learning Links. 2000. ISBN 978 0767508780

מאמרים

  • Jennifer J Conn, "What Can Clinical Teachers Learn from Harry Potter and the Philosopher's Stone?", Medical Education, Volume 36, Issue 12, pages 1176–1181, December 2002
  • Anna Gunder, "Harry Ludens: Harry Potter and the Philosopher's Stone as a Novel and Computer Game", Human IT: tidskrift för studier av IT ur ett humanvetenskapligt perspektiv, Volume: 7, Issue: 2, pages/rec.No: 1-137
  • Neithardt, Leigh A., "The Problem of Identity in Harry Potter and the Sorcerer's Stone", pp. 159-73 IN: Hallett, Cynthia Whitney (ed. and introd.); Mynott, Debbie (preface); Scholarly Studies in Harry Potter: Applying Academic Methods to a Popular Text. Lewiston, NY; Mellen; 2005. (xi, 275 pp.) ISBN 9780773460102
  • Perry, Evelyn M., "Metaphor and MetaFantasy: Questing for Literary Inheritance in J. K. Rowling's Harry Potter and the Sorcerer's Stone", pp. 241-75 IN: Hallett, Cynthia Whitney (ed. and introd.); Mynott, Debbie (preface); Scholarly Studies in Harry Potter: Applying Academic Methods to a Popular Text. Lewiston, NY; Mellen; 2005. (xi, 275 pp.) ISBN 9780773460102
  • Kassell, Lauren, "Reading for the Philosopher's Stone", pp. 132-50 IN: Frasca-Spada, Marina (ed. and introd.); Jardine, Nick (ed. and introd.); Books and the Sciences in History. Cambridge, England; Cambridge UP; 2000. (xiv, 438 pp.) ISBN 9781840142426
  • Eccleshare, Julia, "'Most Popular Ever': The Launching of Harry Potter", pp. 287-300 IN: Briggs, Julia (ed.); Butts, Dennis (ed.); Grenby, M. O. (ed. and introd.); Popular Children's Literature in Britain. Aldershot, England; Ashgate; 2008. (xiv, 342 pp.) ISBN 9781840142426

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הת'ר ריקיו, ראיון עם ג'יי קיי רולינג, הילארי מגזין
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 ג'. אקלשר, The Publishing of a Phenomenon". A guide to the Harry Potter novels (עמודים 7 - 14), הוצאת Continuum International,‏ 2002 (ISBN 0826453171)
  3. ^ ג'ון לולס, נייג'ל ניוטון, ביזנסוויק, 30 במאי 2005
  4. ^ לסטר אליסקו, The Phenomenon of Harry Potter,‏ TomFolio.com
  5. ^ Eccleshare, J. (2002). "The Publishing of a Phenomenon". A guide to the Harry Potter novels. Continuum International. pp. 10. ISBN 0826453171
  6. ^ רבי מכר לילדים, האינדפנדנט, 27 במרץ 1999
  7. ^ לואיז ג'ורי, Harry Potter hides fall in number of books sold a downturn in book sales, האינדפנדנט, 22 בדצמבר 2001
  8. ^ פיליפ נל, You Say "Jelly", I Say "Jell-O"?. מופיע ב-The ivory tower and Harry Potter: perspectives on a literary phenomenon בעריכת לנה ויטד, הוצאת אוניברסיטת מיזורי, 2004, ISBN 0826215491
  9. ^ מייקל וינריפ, Children's Books, ניו יורק טיימס, 14 בפברואר 1999
  10. ^ רבי המכר של הניו יורק טיימס
  11. ^ ספרי הילדים הנמכרים ביותר בכל הזמנים, Publishers Weekl‏, 17 בדצמבר 2001
  12. ^ Scholastic Reveals Sorcerer's Stone Anniversary Edition, מוגלנט, 20 במאי 2008
  13. ^ Harry Potter and the Philosopher's Stone, הגרדיאן, 16 בנובמבר 2001
  14. ^ Georgia mom seeks ban on Harry Potter, באתר msnbc,‏ 4 באוקטובר 2006
  15. ^ Church: Harry Potter film a font of evil, אתר ה-Kathimerini,‏ 14 בינואר 2003
  16. ^ קלייב לביב-סוייר, Bulgarian church warns against the spell of Harry Potter ,‏ Ecumenica News International‏, 28 ביוני 2004
  17. ^ Emirates ban Potter book, אתר ה-BBC,‏ 12 בפברואר 2002
  18. ^ מייקל ד. אובראיין, Harry Potter - Paganization of Children‏‏, Catholic World Report‏, 21 באפריל 2003
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 ג'ק מאלברן, Harry Potter and the Vatican enforcer, טיימס אונליין, 14 ביולי 2005
  20. ^ 20.0 20.1 ג'ויס פילדס, Harry Potter, Benjamin Bloom, and the Sociological Imagination‏‏, International Journal of Teaching and Learning in Higher Education (גיליון 19), 2007, ISSN 1812-9129
  21. ^ ננסי גיבס, Time Person of the Year Runner Up: JK Rowling, טיים מגזין
  22. ^ אמילי גרייזינגר, Harry Potter and the "deeper magic": narrating hope in children's literature,‏ Christianity and Literature,‏ 2002
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 פיליפ נל, J.K. Rowling's Harry Potter novels: a reader's guide (עמודים 13 - 15, 51 - 52), הוצאת Continuum International,‏ 2001, ISBN 0826452329
  24. ^ 24.0 24.1 אמנדה קוקרל, Harry Potter and the Secret Password. מתוך The ivory tower and Harry Potter, הוצאת אוניברסיטת מיזורי, 2004, ISBN 0826215491
  25. ^ טד ברנאן, J. K. Rowling, Harry Potter and the Philosopher's Stone. Translated into Ancient Greek by Andrew Wilson,‏ Bryn Mawr Classical Review‏, 7 באוגוסט 2005
  26. ^ סטיבן קינג, Wild About Harry, ניו יורק טיימס, 23 ביולי 2000
  27. ^ ניקולאס טאקר, The Rise and Rise of Harry Potter,‏ Children's Literature in Education (גיליון 30), 1999
  28. ^ קארין וסטרמן, Specters of Thatcherism. מתוך The ivory tower and Harry Potter, הוצאת אוניברסיטת מיזורי, 2004, ISBN 0826215491
  29. ^ סוזן הול, Harry Potter and the Rule of Law. מתוך Reading Harry Potter: critical essays, הוצאת Greenwood Publishing,‏ 2003, ISBN 0313320675
  30. ^ ננסי פלנגן קנאפ, In Defense of Harry Potter: An Apologia‏‏, School Libraries Worldwide (גיליון 9), International Association of School Librarianship‏, 2003
  31. ^ ומורים מספרים שהקראת פרק אחד מהארי פוטר יכולה להשתיק את הרועשת שבכיתות, [[1]]
  32. ^ ג'ניפר קון, What can clinical teachers learn from Harry Potter and the Philosopher's Stone?‏, Medical Education (גיליון 36), הוצאת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת מלבורן, 2002
  33. ^ פיטר מנספילד, Accepting what we can learn from advertising's mirror of desire,‏ BMJ (גיליון 329), 2004