פיקוד העורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיקוד העורף
663px-Pakar.png
סמל הפיקוד
פרטים
מדינה Flag of Israel.svg  ישראל
יחידת אם המטה הכללי
סוג פיקוד מרחבי
בסיס האם רמלה
תאריכים וזמנים
הקמה 1992
מקים אלוף זאב ליבנה
פיקוד
מפקדים מפורט בהמשך הערך
דגל הפיקוד
יחידת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף מצילה את אחד מנפגעי רעידת האדמה בהאיטי (2010)
תרגיל של פיקוד העורף נגד נפילת טיל עם ראש קרבי בלתי קונבנציונלי
משאית המיועדת לטיהור אב"כ של פיקוד העורף
גיליון מזכרת בולאי לציון 20 שנה לפיקוד העורף

פיקוד העורףר"ת: פקע"ר) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל אשר הוקם ב־17 בפברואר 1992[1], ועוסק בהגנה אזרחית.

ייעודו של פיקוד העורף הוא חיזוק החוסן הלאומי והצלת חיים. הפיקוד עושה זאת על ידי הכנת המרחב האזרחי טרם עימות, תמיכת המרחב האזרחי בעת עימות תוך ביצוע פעולות חילוץ והצלה באירועי תקיפת העורף, וסיוע לשיקומו המהיר של המרחב האזרחי אחר הסתיים עימות. ייעוד הפיקוד ותפקידיו מגולמים בחוק הג"א (1951), ובשורה ארוכה של תקנות והחלטות ממשלה נוספות. פיקוד העורף הוא גוף צבאי, המשמש הלכה ולמעשה כשלוש ישויות ארגוניות: הראשונה- שירות התגוננות אזרחית, בכפיפות ישירה לשר הביטחון, וכהגדרתו בחוק הג"א. השנייה- פיקוד מרחבי, כהגדרתו בהוראות הפיקוד העליון: הפיקוד המרחבי. והשלישית- קצין חיל ראשי וסמכות מקצועית צה"לית בנושא ההתגוננות האזרחית, החילוץ, האב"ך בעורף האזרחי, מיגון, חומרים מסוכנים והצלה בעורף. בנוסף לכך משמש מפקד פיקוד העורף קצין מטה מקצועי במטה הכללי. מבחינה תפקודית משלב פיקוד העורף בייעודו הן הפעלת כוח, הן בניין הכוח והן הכנת הכנת המרחב האזרחי לחירום. הפיקוד הוקם בעקבות מלחמת המפרץ, שבה התממש איום עיקרי על העורף. עד להקמת הפיקוד, היה הטיפול בעורף באחריות מקחל"ר – מפקדת קצין חייל ראשי להתגוננות אזרחית (הג"א) והגמ"רהגנה מרחבית. לאחר מלחמת המפרץ אוחדו ארגונים אלו והוקם פיקוד העורף. מאז הקמת פיקוד העורף נעשו מאמצים רבים על מנת להפכו לגוף אזרחי אולם נכון ל-2010 גוף אזרחי זה עדיין לא הוקם. על פי מחלקת ארגון באגף התכנון, פרשנות משפטית לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מעלה כי מפקד פיקוד העורף כפוף, כראש הג"א, לשר הביטחון ולפי הגדרות הצבא, הוא כפוף לרמטכ"ל[2].

בראש הפיקוד עומד קצין בדרגת אלוף. המפקד הנוכחי של פיקוד העורף הוא האלוף אייל אייזנברג. מפקדת הפיקוד במחנה רחבעם הסמוך לרמלה.

  • מחוזות הפיקוד [3]
    • מחוז צפון
    • מחוז חיפה
    • מחוז דן
    • מחוז מרכז
    • מחוז ירושלים
    • מחוז דרום

המחוזות מקבילים למחוזות המשטרתיים ופועלים בשיתוף פעולה עמם. המחוזות מחולקים לנפות, כאשר כל נפה מקבילה למרחב משטרתי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת המפרץ יצרה חידוש: העורף הותקף והפך לחזית, והיה חייב להתגונן; זו הייתה מלחמה תקשורתית שבה כמעט כל נפילת סקאד הייתה משודרת בשידור חי. אחת המסקנות מהמלחמה ההיא הייתה להקים את הפיקוד החדש. בצה"ל ובהג"א נקטו במספר פעולות בתחום הגנת העורף על מנת למנוע פגיעה בנשק קונבנציונלי ולא-קונבנציונלי בישראל: ערכות מגן להגנה מנשק כימי חולקו לכל התושבים; אמצעי התקשורת שימשו צינור מרכזי בהעברת מידע והדרכה לתושבים על שימוש בערכות והתנהגות בעת השמעת אזעקה; הנחיות להכנה חדרים אטומים ומרחבים מוגנים; יצירת שיתוף פעולה בין גורמי הצלה ורפואה בעורף.

ההחלטה על הקמת פיקוד העורף הייתה חיונית משלושה היבטים:

  • ההיבט החוקי – חיל העורף לפני מלחמת המפרץ הורכב משלוש מפקדות עורף הכפופות לפיקודים המרחביים (פיקוד צפון, פיקוד מרכז ופיקוד דרום). האחריות הפיקודית עליהן הייתה של אלופי הפיקודים. לחיל העורף – הגוף המקצועי והארגוני – לא הייתה כל סמכות ואחריות בשטח. מצב זה סתר את חוק ההתגוננות האזרחית מ־1951, אשר העניק עצמאות וסמכויות נרחבות לחיל העורף.
  • ההיבט המבצעי – במתארים השונים יש להיערך בעורף במקביל ללחימה בחזית. במקרה כזה, ישחרר פיקוד העורף את אלופי הפיקודים המרחביים מהדאגה לעורף, ויאפשר להם להתמקד בצרכים המבצעיים בחזית.
  • ההיבט הארגוני – הקמתו של פיקוד העורף תאפשר התייעלות ביחידות הקיימות, ותבטיח תיאום טוב יותר עם כלל הגופים האזרחיים וארגוני החירום. החל משנת 1975, בדקו ועדות רבות את נושא המערך הארגוני, שיעסוק בהתגוננות אזרחית, והמליצו על הקמת פיקוד העורף. אולם, ההחלטה על הקמת הפיקוד התקבלה בעקבות לקחיה של מלחמת המפרץ. האפשרות של איום על העורף בעת מלחמה בחזיתות השונות, העלתה את המודעות לנושא העורף, והבליטה את הצורך בגוף אחד שירכז את הטיפול בעורף בשעת חירום.

חמ"ל פיקוד העורף, אשר יושב במפקדת חיל-האוויר, עבר ב-2012 למרכז ניהול תמונה בליסטית (מנת"ב) שהפך למבצעי בשנת 2010. השינוי נעשה על מנת לייעל את התקשורת והעבודה המשותפת בין המנת"ב לבין החמ"ל. המנת"ב, שאחראי על משימת הגילוי להתרעה וממוקם באחד מבסיסי חיל-האוויר, עובד בקשר הדוק עם חמ"ל פיקוד העורף, ומעביר לו בזמן אמת מידע על שיגורי רקטות לעבר ישראל. פיקוד העורף, לאחר שקיבל את הדיווח, מפעיל את האזעקות במקומות הנכונים[4].

מפקדי פיקוד העורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה כמפקד הפיקוד הערות
אלוף זאב ליבנה 1992 - 1994 מקים הפיקוד
אלוף שמואל ארד 1994 - 1997  
אלוף גבי אופיר 1997 - 2001  
אלוף יוסף משלב 2001 - 2003  
אלוף יאיר נוה 2003 - 2005 לימים סגן הרמטכ"ל
אלוף יצחק (ג'רי) גרשון 2005 - 2008 מלחמת לבנון השנייה
אלוף יאיר גולן[5] 2008 - 2011 עופרת יצוקה
אלוף אייל אייזנברג 2011 - מבצע עמוד ענן המפקד הנוכחי

צווים מנהליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקוד העורף משמש מכשיר בידי שר הביטחון להוצאת צווי הגבלת תנועה מנהליים ארוכי-טווח. הצווים שמוצאים מפעם לפעם מכח תקנות שעת חירום (1945) מכוונים כנגד פלסטינים מזרח-ירושלמים, ערבים ישראלים ויהודים ישראלים כאחד. בין הדוגמאות הבולטות ניתן למנות את מקריהם של מרדכי ואנונו (2004), מחזיק תיק ירושלים ברשות הפלסטינית, חאתם עבד אלקאדר (2009)[6] השיח' ראאד סלאח (2009)[7] ופעיל הימין נריה אופן (2010)[8]. חבר הכנסת אריה אלדד מתח ביקורת על השימוש הזה בצבא כנגד אזרחים[9].

הכומתה - והסיבות לבחירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע הכומתה כתום. כתום מוכר ברחבי העולם כצבע לחילוץ ולהצלה. בשנת 2000 החליט אילן הררי, ראש מטה פיקוד העורף, לאחד את כלל חיילי הפיקוד תחת כומתה בצבע אחד, גם כדי ליצור זיהוי עם צבע החילוץ העולמי, וגם כדי לתת תחושת גאווה לחיילים. את הגוון, בחרה אשתו של הררי[10]. על הכומתה עונדים חיילים סמל כובע עם כיתוב חיל העורף.

תגי היחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות פיקוד העורף
  2. ^ דו"ח מבקר המדינה בעניין תהליכי המינוי של הקצונה הבכירה בצה“ל, עמ' 40
  3. ^ מחוזות פיקוד העורף
  4. ^ "צעד נוסף לחיזוק ההגנה מפני טילים", ביטאון חיל האוויר
  5. ^ עמוס הראליאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2009, "אבל אלוף פיקוד העורף גולן הוא שניהל בהצלחה, במבצע 'עופרת יצוקה', את הטיפול בישובי הדרום. סביר להניח שכמה החלטות נבונות שקיבל אז, באשר למועד פתיחת מוסדות החינוך, הצילו חיי אזרחים רבים".
  6. ^ עלי ואקד, כתבה, ynet, 23.11.2009
  7. ^ ג'קי חורי, כתבה, הארץ, 21.12.2009
  8. ^ שמואל מיטלמן, כתבה, nrg, 29.6.2010
  9. ^ חזקי עזרא, כתבה, אתר ערוץ 7, 22.12.2009
  10. ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב 11/07/2011 עמ' 4-5.
Flag of Israel.svg
צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
אגפים Semel Matkal.svgאגף המבצעים · Aman.png אגף המודיעין · ALRAM1.png אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה · Agat Symbol.png אגף התכנון · Logo-aka.png אגף כוח האדם · C4I.png אגף התקשוב
זרועות Israeli Army (Land Arm) Flag.svg זרוע היבשה · Israel Air Force Flag.svg זרוע האוויר והחלל · Naval Ensign of Israel.svg זרוע הים
פיקודים Logo pazan.png פיקוד הצפון · Logo pakmaz.png פיקוד המרכז · Logo padam.png פיקוד הדרום · 663px-Pakar.png פיקוד העורף
גופים נוספים Logo-bate hadin.png יחידת בתי הדין הצבאיים · תג מפצ''ר.gif הפרקליטות הצבאית | המכללות הצבאיות · תג דובר צהל.svg דובר צה"ל ·Rabbinate-logo.jpg הרבנות הצבאית · Logo omek black.png מפקדת העומק
חילות צה"ל
חילות השדה Logo hir.png חיל הרגלים · תג חיל השריון.svg חיל השריון · תג חיל התותחנים.svg חיל התותחנים · תג חיל ההנדסה.png חיל ההנדסה הקרבית · איסוף קרבי.png חיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים Logo mekarpar.png חיל הרפואה · תג חיל הלוגיסטיקה.gif חיל הלוגיסטיקה · Logo himush.png חיל החימוש ·Aman.png חיל המודיעין · C4I.png חיל הקשר והתקשוב
תג משטרה צבאית.svg חיל המשטרה הצבאית · Tag-shalishut-new.png חיל השלישות · תג חיל חינוך.svg חיל החינוך והנוער · תג החיל הכללי.gif החיל הכללי