פינגווין צהוב-עין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פינגווין צהוב עין)
קריאת טבלת מיוןפינגווין צהוב עין
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: פינגווינאים
משפחה: פינגוויניים
סוג: Megadyptes
מין: פינגווין צהוב עין
שם מדעי
Megadyptes antipodes
פורסטר, 1781
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פינגווין צהוב-עין (שם מדעי: Megadyptes antipodes) הוא מין יחיד בסוג Megadyptes שבמשפחת הפינגווינים המצוי באזור האי הדרומי של ניו זילנד.

אזור התפוצה של הפינגווין צהוב-העין כולל את האי הדרומי של ניו זילנד, האי סטיוארט, איי קמפבל ואיי אוקלנד. מושבותיו של הפינגווין צהוב העין בחצי האי אוטגו הן אתר תיירות פופולרי, בהן יכולים התיירים לצפות מקרוב בפינגווינים צהובי-העין.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינגווין צהוב העין הוא המין היחיד בסוג Megadyptes. בעבר נחשב כקרוב לפינגווין הזוטר (Eudyptula minor), אך בעקבות מחקר מולקולרי, הוא נחשב כיום כקרוב יותר לפינגווינים מהסוג Eudyptes. ממצאים מה-DNA המיטוכונדריאלי ומה-DNA של גרעין התא מצביעים על כך שמין זה התפצל מאבותיו של הסוג Eudyptes לפני כ-15 מיליון שנים.

הפינגווין תועד לראשונה על ידי ז'ק ברנאר הומברון והונורה ז'אקינו ב-1841. במאורית, הפינגווין מכונה הואיהו.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו מין גדול יחסית של פינגווין. גובהו כ-62 עד 79 ס"מ. משקלו של הפינגווין משתנה במהלך השנה; הוא עומד על כ-5.5 עד 8 ק"ג לפני נשירת הנוצות, ועל כ-3–6 ק"ג לאחר הנשירה, בעוד הזכרים גדולים מהנקבות. ראשו של הפינגווין צהוב בהיר, וקשתית עינו צהובה בהירה. גרונו וסנטרו חומים-צהבהבים, מקורו ורגליו ורודים. בין עיניו ועל עורפו של הפינגווין יש רצועה בצבע צהוב, שהעניקה לפינגווין את שמו.

תוחלת חייו של הפינגווין צהוב-העין היא כ-20 שנה.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפינגווינים מקננים בדרך כלל ביערות או באזורי צמחייה נמוכה, לעיתים קרובות המקומות בהם נמצאים צמחי פשתן ותורמוס. אזורי הקינון ממוקמים בדרך כלל במפרצים קטנים, ולעיתים על שיני הסלע במפרצים גדולים יותר.

הפינגווין צהוב-העין הוכרז כנתון בסכנת הכחדה, ואוכלוסייתו כוללת כ-4,000 פרטים. זהו אחד ממיני הפינגווינים הנדירים ביותר בעולם.

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב שנת 2004, התגלה כי כ-60% מגוזלי הפינגווינים צהובי-העין בצפון אוטגו ובחצי-האי אוטגו חולים במחלה בלתי-ידועה. המחלה מקושרת לזיהום של חיידקים מהסוג Corynebacterium, שגורמים דיפתריה לבני אדם. הפתוגן המרכזי של המחלה אינו ידוע. בעיה דומה התגלתה גם באוכלוסייה שבאי סטיוארט.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפינגווינים מחפשים מזון בעיקר בסמוך למדפים יבשתיים. הם מתרחקים כ-2 עד 25 ק"מ מהחוף, וצוללים לעומק של כ-40 עד 120 מ' בחיפושיהם אחר מזון. ישנם שני סוגים של שיטוטי חיפוש מזון: טיולי בוקר, בהם הפינגווינים מתרחקים כ-25 ק"מ מהמושבה שלהם, וטיולי ערב, קצרים יותר, שנמשכים כ-4 שעות ובהם הפינגווינים מתרחקים כ-7 ק"מ מהמושבה.

דגים מרכיבים כ-90% מתזונתו של הפינגווין. הוא ניזון לרוב ממינים שנמצאים קרוב לקרקעית הים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פינגווין צהוב-עין בוויקישיתוף
פינגווין צהוב עין בניו זילנד

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פינגווין צהוב עין באתר הרשימה האדומה של IUCN