פסיכותרפיה גופנית

פסיכותרפיה גופנית היא ענף בתוך הפסיכותרפיה המוסיף לטיפול בשיחות התמקדות בגוף המטופל. ההתנסות כוללת ציור, תנועה, משחק תפקידים וכן הלאה, האמורים לסייע למטופל להביע את עולמו הפנימי ואף להעלות רגשות מודחקים אל פני השטח.

השיטה

לחלק מהתהליכים הנפשיים של האדם יש הקשרים גופניים, ולהיפך. חוויות מן העבר, טראומות אישיות ורגשות עשויים להשפיע על הדפוסים הרגשיים, ההתנהגותיים והגופניים.

הגוף שלנו מנסה לאותת לנו על הרגשות שלנו ועל הנפש שלנו, לרוב, דרך תחושות גופניות, כאבים, מיחושים ומחלות. הפסיכותרפיה הגופנית מאפשרת את ההתבוננות, המגע, הקשר עם כל אלה, במטרה למצוא איזון וריפוי פנימי.

ברוב המקרים, כוחות הנפש מתגלים כשהמטופל מביע את עצמו באופן פעיל ויצירתי. היכולת של המטופל להוציא את רצונותיו מהכוח אל הפועל, תוך כדי ההתנסות החוויתית בטיפול, מעניקה לו תחושה של עוצמה, שליטה וחיוניות באמצעותה יתמודד עם הקשיים הרגשיים.

היסטוריה

גישה טיפולית שבמקורה פותחה על ידי וילהלם רייך, תלמידו של זיגמונד פרוייד. רייך התבונן בטיפוליו של פרוייד וראה כי בזמן הטיפול הוורבלי, מגיב גופו של המטופל במקביל וביחס להתרחשויות הנפשיות. רייך היה החלוץ בגישה הטיפולית המתייחסת לתהליכים נפשיים וגופניים במקביל. הוא החל להשתמש בהתבוננות גופנית ובמגע כחלק מהטיפול. אלכסנדר לואן שהיה תלמידו של רייך, פיתח את תורתו לזרם שנקרא ביואנרגיה. רייך ולואן פיתחו את עיקר עבודתם בארצות הברית. הזרמים האמריקאים אופיינו בעבודה חזקה, אשר התמקדה בגוף, בתוך הדפוסים הגופניים וב"שבירת" החסימות. לעומת זאת, באירופה, צמחו זרמים מאופקים ועדינים יותר, אשר דגלו ב"המסת" השריון השרירי וב"פיתוי" ההגנות והחסימות. המיסדים של גישות אלה היו גרדה בויסן שפיתחה את העבודה הביודינאמית, ודייויד בואדלה, אבי הביוסינתזה. הרקע התרבותי השונה, ההיסטוריה השונה, הצמיחו גישות שונות לפסיכותרפיה הגופנית.

ראו גם

• שיטת אלבאום
• טיפול במשחק

לקריאה נוספת

• ליאורה בר-נתן, "לגעת בגוף לגעת בנפש", 2005
• אסף רולף בן-שחר, "אנטומיה של טיפול - פסיכותרפיה גופנית", פרדס, 2013 (קישור לפרקים מהספר, באתר פסיכולוגיה עברית)

קישורים חיצוניים

• ביוסינתזה ישראל- המרכז לפסיכותרפיה גופנית
• איריס שוקן, הגוף כמשאב בטיפול זוגי ומיני, ‏נובמבר ‏2011, אתר פסיכולוגיה עברית