וילהלם רייך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילהלם רייך (24 במרץ 1897 - 3 בנובמבר 1957) היה פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי וסופר אוסטרי שהיה מתלמידיו של זיגמונד פרויד בווינה.
בשנות ה־30 של המאה ה-20 רייך טען שגילה אנרגיה פיזיקלית חדשה הנמצאת בכל בעלי החיים ובאוויר. האנרגיה כונתה בשם אורגון. רייך בנה מכשירים שכונו "צוברי אורגון" שתפקידם היה לצבור את האנרגיה ולרתום אותה לשם ריפוי מחלות ביניהן סרטן ולחיזוק האון המיני. טענותיו לא התקבלו על ידי הקהילה המדעית.
בשנת 1933 פרסם רייך את המסה "פסיכולוגיית ההמון של הפשיזם" והוחרם על ידי הנאצים, בשנת 1939 לאחר שהבין שהוא בסכנה היגר לארצות הברית שם המשיך את מחקרו באורגון. ב־1947 לאחר סדרה של מאמרים שפרסם על האורגון בניו ריבליק ובהרפרס, החל ארגון התרופות והמזון האמריקאי (ה־FDA) בחקירה אודות טענותיו על אורגון. בעקבות החקירה הוציא הארגון צו שאסר על ההתיחסות לטיפול באורגון כטיפול רפואי. למרות הצו המשיך רייך בטיפוליו באורגון והואשם בביזוי בית המשפט. הוא ניהל את הגנתו לבדו, הגנה שכללה שליחת כל ספריו לשופט. למרות זאת הורשע רייך ונגזרו עליו שנתיים מאסר.
באוגוסט 1956 שרפו ה־FDA כמה טונות מכתביו של רייך והשמידו גם את מכשיריו לטיפול באורגון, השמדה שהמשיכה בכמה הזדמנויות עד 1962.האירוע של שריפת ספרים ודיכוי דעות על ידי הממדל האמריקאי עורר את הסופר רוברט אנטון וילסון לכתוב את המחזה וילהלם רייך בגיהנום בו תיאר את אנשי האקדמיה כאוחזים במוסר צבוע, ואת גורמי הממשל כשליחי אינקוויזיציה.
[עריכה] תאוריות
רייך פיתח תאוריה לפיה היכולת לחוות אהבה סקסואלית תלויה ביכולת הפיזית לקיום יחסי מין על ידי מה שכינה "פוטנציאל אורגזטי". הוא ניסה למדוד את האורגזמה הגברית והבחין בקיומם של ארבעה שלבים פיזיולוגיים: הראשון- טעינה פסיכוסקסואלית, השני-זקפה, המלווה בהטענה חשמלית, אותה רייך ניסה למדוד, השלישי- שחרור חשמלי בעת האורגזמה והרביעי - ירידת הזקפה. הוא האמין שהאנרגיה שמצא היא ייחודית ומצויה בכל אורגניזם חי. מאוחר יותר כינה את האנרגיה הזו "אורגון". רייך הסכים עם פרויד שמקור ההפרעות הנפשיות הינו ההתפתחות הסקסואלית. שניהם הסכימו שהמצבים הפסיכולוגיים נובעים מתהליכים לא מודעים, שהמיניות בגיל הרך מודחקת ושלכך יש השלכות עמוקות על המצבים הנפשיים. רייך, שבתחילת דרכו היה מרקסיסט, האמין שהסיבה להדחקת המיניות בילדות היא המוסר הבורגני והמבנים הסוציו-אקונומיים שהחברה יצרה. מכיוון שהסיבה לנוירוזות הינה הדחקה של המיניות, רייך הציע שהתרופה הטובה ביותר תהיה חיי מין פעילים ומשוחררים מרגשי אשמה. הוא טען שהדבר יתאפשר רק על ידי מוסר שאינו נתון למרותו של מבנה כלכלי מדכא. ב 1933 פרסם את ספרו "The mass psycyology of faschism " שבו קטלג את ה פשיזם כסיבה עיקרית להדחקה של המיניות האנושית. לאחר פרסום הספר נודה רייך מהמפלגה הקומוניסטית בגרמניה, ולאחר עליית ה נאצים נמלט מגרמניה מחשש לגורלו.
[עריכה] מבחר מכתביו
- Character Analysis
- The Cancer Biopathy
- Function of the Orgasm
- The Bion Experiments: On the Origins of Life
- Mass Psychology of Fascism
- Listen, Little Man
- Ether, God and Devil

