פרננדו דה לה רואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרננדו דה לה רואה
(15 בספטמבר 1937; קורדובה, ארגנטינה) (בן 77)
Fernando de la Rúa con bastón y banda de presidente.jpg
שם בשפת המקור Fernando de la Rúa
מדינה ארגנטינה
מפלגה אליאנס
נשיא ארגנטינה ה-48
תקופת כהונה 10 בדצמבר 1999 - 21 בדצמבר 2001 (שנתיים)
הקודם בתפקיד קרלוס מנם
הבא בתפקיד אדולפו רודריגס סאה

פרננדו דה לה רואהספרדית: Fernando de la Rúa; נולד ב-15 בספטמבר 1937 בקורדובה, ארגנטינה) הוא עורך דין ופוליטיקאי ארגנטינאי, שכיהן כראש הממשלה הראשון בבואנוס איירס וכנשיא ארגנטינה בין ה-10 בדצמבר 1999 ל-21 בדצמבר 2001.

דה לה רואה נבחר ב-1999 לנשיאות ארגנטינה עם סיום כהונתו של קרלוס מנם. היה נציג המפלגה השמאלנית-מרכזית "אליאנס". דה לה רואה התפטר ב-2001, לאחר שנתיים בתפקיד, בעקבות המשבר הכלכלי הכבד שפקד את המדינה.

במשך השנים דה לה רואה נרדף על ידי חיובים ותביעות רבות, וביניהם הוא הואשם ברצח של השופט קלאודיו בונאדיו במרץ 2007, למרות שפסק הדין בוטל כעבור שנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרננדו נולד לאלאונורה ברונו ואנטוניו דה לה רואה בעיר קורדובה, ולמד בגימנסיה הצבאית המקומית לפני הכניסה לאוניברסיטה הלאומית של קורדובה, שממנה השיג את התואר שלו במשפטים. הוא בנו של שופט ותומך ותיק באיחוד האזרחי הרדיקלי (UCR), דה לה רואה היה מעורב בפוליטיקה כבר מגיל צעיר, ולשירות הציבורי נכנס בשנת 1963 כיועץ לשר לענייני הפנים של הנשיא ארטורו איליה. הוא התחתן עם אגנס פרטינה בשנת 1970, ונולדו לו שלושה ילדים, ביניהם אנטוניו דה לה רואה, יזם שהיה מאורס לכוכבת הפופ המפורסמת שאקירה.

דה לה רואה הופיע לראשונה בזירה הפוליטית הלאומית בשנת 1973, כשנבחר לסנאט הארגנטיני, בתור המייצג של העיר בואנוס איירס. כמה חודשים לאחר מכן הוא רץ למשרת סגן הנשיא כשותף לפעיל ה-UCR הוותיק - הפוליטיקאי ריקרדו בלבין, בבחירות בחודש ספטמבר של אותה השנה. הם הובסו על ידי המנהיג חואן פרון ברוב מוחץ. ריצתו לסגן הנשיא בגיל 36 (גיל צעיר יחסית), זיכו אותו בכינוי גנאי של אחד שעדיין עם מוצץ או בובה ביד‏[1].

הוא למד משפט פלילי באוניברסיטה של ​​בואנוס איירס לאחר שהושעה מהקונגרס בהפיכה הארגנטינאית של 1976[2], וכתב ארבעה ספרים על התאוריה המשפטית. מוקדם יותר למרות התמיכה שהעניק לו ריקרדו בלבין, דה לה רואה הובס על ידי ראול אלפונסין בבחירות על המועמדות לנשיאות UCR בשנת 1983.

פרננדו נבחר לבית התחתון על ידי בוחריו בעיר בואנוס איירס בשנת 1991, והוחזר שוב לסנאט בבחירות מיוחדות ב-1992, מה שהביא אותו לכותרות העיתונים‏[3]. הוא הפך לראש העיר הראשון שנבחר בבחירות בעיר בואנוס איירס ב-30 ביוני 1996.

עקב טיפולו המסור בהעלמות מס הרכוש הכרוניות בעירו, דה לה רואה זכה למוניטין של בן אדם יעיל בעירו, ולכן פיטוריו של הנשיא קרלוס מנם באותה התקפוה סייעה לו בריצתו לנשיאות ארגנטינה שבה גם זכה בבחירות שהתקיימו ב-24 באוקטובר 1999, שבהן הביס בלי בעיות את מועמד מפלגת השלטון, הנגיד אדוארדו דודאל. פרננדו דה לה רואה התמנה לנשיא ארגנטינה ב-10 בדצמבר 1999.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרננדו נשוי לאגנס פרטינה ויש לו שלושה ילדים, אגוסטינה, אנטוניו ופרננדו.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצטיינות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Flag of Slovakia.svg  : גרנד צלב של מסדר הצלב הלבן הזוגי (2001)‏[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרננדו דה לה רואה בוויקישיתוף


נשיאי ארגנטינה
ברנרדינו ריבדביהויסנטה לופס אי פלאנסחוסטו חוסה דה אורקיסהסנטיאגו דרקיחואן פדרנרהברטולומה מיטרהדומינגו סרמיינטוניקולאס אבז'אנדהחוליו רוקהמיגל חוארס סלמןקרלוס פלגרינילואיז סאנס פניהחוסה אבריסטו דה אוריבורוחוליו רוקהמנואל קינטנהחוסה פיגרואה אלקורטהרוקה סאנס פניהויקטורינו דה לה פלאסהאיפוליטו איריגוז'ןמרסלו טורקואטואיפוליטו איריגוז'ןחוסה פליקס אוריבורואגוסטין פדרו חוסטורוברטו מריה אורטיסרמון קאסטיז'וארתורו ראוסוןפדרו פאבלו רמירסאדלמירו פארלחואן דומינגו פרוןאדוארדו לונארדיפדרו אאוחניו ארמבורוארתורו פרונדיסיחוזה מריה גידוארתורו איליהחואן קרלוס אונגאנייהרוברטו לווינגסטוןאלחנדרו אגוסטין לנוסההקטור חוסה קמפורהראול אלברטו לסטיריחואן דומינגו פרוןאיסבל פרוןחורחה רפאל וידלהרוברטו אדוארדו ויולהלאופולדו גלטייריריינלדו ביניונהראול אלפונסיןקרלוס מנםפרננדו דה לה רואהאדולפו רודריגס סאהאדוארדו דואלדהנסטור קירשנרכריסטינה פרננדס דה קירשנר חותם נשיאי ארגנטינה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ New York Times (September 26, 1999) תבנית:Es
  2. ^ International Who's Who. 2004. Europa Publications, 2003.
  3. ^ Noticias, September 6, 1991.
  4. ^ Slovak republic website, State honours : 1st Class in 2001 (click on "Holders of the Order of the 1st Class White Double Cross" to see the holders' table)