פרנציס קרשי
 | |
| לידה |
20 במאי 1906 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בינואר 1997 (בגיל 90) באר שבע, ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט |
  | |
פרנציס קרשי או פרנץ קרשי (בהונגרית: Kőrösy Ferenc; 20 במאי 1906, בודפשט – 1 בינואר 1997, באר שבע) היה מהנדס כימיה ישראלי ממוצא הונגרי, חבר חיצוני באקדמיה ההונגרית למדעים.
קרשי הוא נכדו של הסטטיסטיקאי יוז'ף קרשי (1844–1906) ובנו של קורנל קרשי (1879–1948), רופא, פיזיולוג, גנטיקאי. פרנציס קרשי הוא אביו של הפרופסור לסוציולוגיה הישראלי יוסי כורזים-קורושי. (כותב את שמו קורושי ולא קרשי).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את לימודיו הגבוהים החל פרנציס קרשי במכללה הטכנית בקרלסרוהה בשנת 1923, ואחר כך משנת 1927 למד באוניברסיטת יוז'ף נאדור לטכנולוגיה וכלכלה בבודפשט (כיום: אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה) שם קיבל את התואר בהנדסה כימית בשנת 1929. בין השנים 1932–1939 עבד במעבדת המחקר של נורות ליבון וחשמל מאוחדת (החברה נוהלה על ידי לִיפֹּוט אַשְנֶר איש עסקים הונגרי-יהודי, שהיה המפתח והמנכ"ל של החברה. הוא זה שהגה את השם המסחרי "טוּנְגסְרַם" (אנ'), ןהיה ממייסדי טכנולוגיית התאורה הונגרית). בשנת 1939 יצא קרשי למסע לימודים של חצי שנה לארצות הברית, ולאחר מכן, בהזמנת אביו, קורנל קרשי, שעבד במכון לפיזיולוגיה של אוניברסיטת פאזמאני פטר (שמו היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), עבד במעבדת המכון בין השנים 1939–1944. על תקופת סוף השואה אין נתונים ביוגרפיים ויש להניח ששרד בגטו בודפשט. בשנת 1946 מונה לראש מעבדת המחקר של מפעל המכונות לטכנולוגיית ואקום. הוא עבר לאוניברסיטת בודפשט בשנת 1947 והיה פרופסור לכימיה פיזיקלית יישומית עם הפסקות קלות עד שנת 1956. במקביל, משנת 1947 ניהל מעבדת מחקר כימיה פרמצבטית משלו שהולאמה בשנת 1950. משנת 1950 השתתף בעריכת המילון הטכני האנגלי-הונגרי שפורסם בשנת 1951. בין השנים 1953–1956 הוא היה עמית במכון המחקר לטלקומוניקציה ובמכון למחקר התרופות.
הוא עלה לישראל בשנת 1957. כאן עבדו תחילה לזמן קצר במכון המחקר הטכנולוגי בחיפה של הטכניון, ולאחר מכן החל 1958 במכון הנגב למחקר בבאר שבע (חלק מאוניברסיטת בן-גוריון מ-1973). היה פרופסור, ראש המעבדה לכימיה אורגנית. במקביל, משנת 1957 לימד כפרופסור לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
עבודתו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התעניינותו המדעית כיסתה תחומים רבים בכימיה הפיזיקלית, והפיתוחים ההנדסיים שלו התמקדו בדרך כלל גם בנושא זה. בתחילת דרכו למד את המבנה הכימי של גרעין האטום וערך ניסויים בשפופרות קרן קתודיות. בשנות ה-30 של המאה ה-20, בנורות ליבון וחשמל המאוחדת היה עמית של פאל שלני ואימרה ברודי (כולם יהודים) ולקח חלק בפיתוח נורות הקריפטון בלחץ נמוך. משימתו הייתה לפתח שיטות שבאמצעותן ניתן למצוא ולזקק בתהליך תעשייתי את גז הקריפטון מהאוויר, בו הוא מצוי בריכוזים נמוכים. הוא גם גילה את היוד של הטנטלום בזמן שחקר את קבוצת הוואנדיום. לאחר מלחמת העולם השנייה ערך ניסויים מוצלחים עם הביופיזיקאי אנדרו קלר לייצר מלחי חומצות שומן מכסף ומנחושת, וכן לפתח קבלים תרמיים ומדי חום דיפרנציאליים. במהלך עשרות שנותיו בהונגריה, הוא רשם פטנטים על כמה מהמצאותיו, כמו פורמילצלולוזה (תאית), תאי אור סגורים, זכוכית שנמסה בטמפרטורה גבוהה והחיץ שמווסת את הפרשת חומצת הקיבה, טיפות האופטאציד.
במחקריו בישראל התמקד בעיקר בכימיה סביבתית, כולל תהליכים כימיים להתפלת מים במליחות גבוהה המצויים בנגב. במהלך הניסויים שלו הפיק בהצלחה את מה שמכונה קרום סלקטיבי שמעביר רק חלקיקים של שלב מסוים בנוזל נתון ובכך מתאים לבחירת מליחות מים (ממברנה סינתטית). הוא גם ייצר קרום פסיפס המדגם תאי עצב, בכך תרם לטיפול בליתיום בהפרעה דו-קוטבית וכן השיג התקדמות משמעותית נוספת בתחום מחקר מתכות האמוניה. הוא לקח על עצמו גם תפקיד ציבורי במולדתו החדשה והצהיר שהוא ציוני והתבטא מספר פעמים נגד עליית הרדיקליות הדתית.
חברות והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כהוקרה על מעלותיו המדעיות נבחר כחבר חיצוני באקדמיה ההונגרית למדעים בשנת 1995. הוענק לו גם פרס ויצמן בארץ בשנת 1968.
עבודות העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נתונים על הכימיה של הפילורידזין. בודפשט, 1928.
- הציונות של יהודי מתבולל. בודפשט, 1944.
- Influence of strongly bound counter-ions on permselective membranes. Beersheba, Negev Institute for Arid Zone research, 1968. (עם נוספים)
- גישה לכימיה. לונדון, פיטמן, 1969
- Membrane fouling and studies on new electrodialysis membranes. Washington, U.S. Department of the Interior, 1970.
ספרות נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרנץ קרשי (1906–1997). סקירה לפיזיקה 1997. מס' 8
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלקסיקון ההונגרי הגדול.. ISBN 963-9257-04-4
- חברי האקדמיה ההונגרית למדעים 1825–2002
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש מסת"ב 963-547-414-8
- פרנץ קרשי. סקירה פיזית 1995. מס' 7.