פרנק מילבורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנק ויליאם מילבורן
Frank William Milburn
פרנק מילבורן
פרנק מילבורן
לידה 11 בינואר 1892
יאספר, אינדיאנה, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
פטירה 25 באוקטובר 1962 (בגיל 70)
מיזולה, מונטנה, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
מקום קבורה Fort Missoula Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות 19141952 (כ־38 שנים)
דרגה לוטננט גנרל (צבא ארצות הברית) לוטננט גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-83
מפקד הקורפוס ה-21
מפקד הארמייה השביעית
מפקד הקורפוס ה-23
מפקד הקורפוס ה-5
מפקד הדיוויזיה ה-1
מפקד הקורפוס ה-9
מפקד הקורפוס ה-1
מפקד הארמייה השמינית
פעולות ומבצעים
עיטורים
מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)  מדליית השירות המצוין (2)
כוכב הכסף  כוכב הכסף (2)
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות (לגיונר)
כוכב הארד  כוכב הארד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לוטננט גנרל פרנק ויליאם מילבורןאנגלית: Frank William Milburn;‏ 11 בינואר 1892 - ‏ 25 באוקטובר 1962) היה מפקד בכיר בצבא ארצות הברית אשר פיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילבורן נולד בעיר יאספר במדינת אינדיאנה שבארצות הברית ב-11 בינואר 1892. הוא למד באקדמיה הצבאית של ארצות הברית, ונכנס כלוטננט לצבא ארצות הברית ב-1914, והוצב ברגימנט החי"ר ה-5. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא הוצב באזור תעלת פנמה ולפיכך לא לקח חלק פעיל בקרבות. ב-1 באוגוסט 1934 הוא הוצב כמדריך צבאי, וב-24 בדצמבר 1935 הוא הועלה לדרגת לוטננט קולונל. ב-21 באוגוסט 1938 הוא מונה למפקד רגימנט החי"ר ה-29, והחזיק בתפקיד עד 3 ביולי 1940, עת הוצב במטה הדיוויזיה ה-8. ב-18 במאי 1941 מונה למפקד רגימנט החי"ר ה-11, וב-2 ביוני של אותה שנה הועלה לדרגת קולונל.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה בדצמבר 1941, היה מילבורן מפקד הרגימנט ה-11. ב-16 בפברואר 1942 הועלה באופן זמני לדרגת בריגדיר, וב-28 בפברואר מונה לראש מטה הדיוויזיה ה-8. באוגוסט של אותה שנה מונה למפקד הדיוויזיה ה-83, וב-9 בספטמבר קודם לדרגת מייג'ור גנרל. בדצמבר 1943 הוא מונה כמפקד הקורפוס ה-21 שבדיוק הוקם, ונשלח עמו להילחם בחזית המערבית. הקורפוס שלו נכלל במסגרת הארמייה השביעית של אלכסנדר פאץ' שהייתה חלק מקבוצת הארמיות השישית של ג'ייקוב דיוורס. הוא השתתף במבצע דרגון, אשר במסגרתו נחתו בעלות הברית בדרום צרפת, ואז התקדם עם הארמייה עד אלזס. ב-19 בינואר 1945, הפקיע דיוורס את הקורפוס של מילבורן מידיו של פאץ', והעביר אותו תחת הארמייה הראשונה הצרפתית בפיקודו של ז'אן דה לאטר דה טסיני. לאטר היה, לפיכך, הגנרל הלא אמריקני היחיד שפיקד על כוחות אמריקניים גדולים במלחמת העולם השנייה, אך בד בבד הארמייה שלו הייתה כפופה לקבוצת הארמיות של הגנרל דיוורס, ובכך הייתה הכוח הצרפתי הגדול ביותר בהיסטוריה שלחם תחת פיקוד זר. בפברואר 1945 היה לקורפוס שלו חלק מכריע בחיסולו של כיס קולמר.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1945 פורק הקורפוס ה-21, ובמשך חודש אחד, מאוגוסט עד ספטמבר 1945 פיקד מילבורן על הארמייה השביעית. ב-6 בנובמבר של אותה שנה מונה כמפקד הקורפוס ה-5 והחזיק בתפקיד עד מאי 1946. ב-1 ביוני של אותה שנה מונה כמפקד הדיוויזיה ה-1 שהוצבה בגרמניה, וב-31 במאי 1949 מונה לסגן המפקד הכללי של כוחות הצבא האמריקאי באירופה, והועלה לדרגת לוטננט גנרל. באוגוסט 1950 פיקד לזמן קצר על הקורפוס ה-9, ובספטמבר של אותה שנה הועבר לפקד על הקורפוס ה-1 אשר לחם במלחמת קוריאה כחלק מהארמייה השמינית. הוא פיקח על הפלישה לקוריאה הצפונית באוקטובר של אותה שנה, וכאשר ב-23 בדצמבר נהרג מפקד הארמייה וולטון ווקר, שימש מילבורן כמחליפו במשך יומיים. הוא פיקד על הקורפוס ה-1 עד יוני 1951, וב-1952 פרש מהצבא.

הוא נפטר בעיר מיזולה במדינת מונטנה ב-25 באוקטובר 1962 בגיל 70.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנק מילבורן בוויקישיתוף