קאמיל
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | הגברת עם הקמליות של אלכסנדר דיומא הבן |
|---|---|
| בימוי | ג'ורג' קיוקור |
| הופק בידי | אירווינג תלברג |
| תסריט | ג'יימס הילטון, זואי אקינס, פרנסס מריון |
| עריכה | מרגרט בות' |
| שחקנים ראשיים |
גרטה גרבו רוברט טיילור ליונל ברימור |
| מוזיקה | הרברט סטוטהרט |
| צילום | ויליאם דניאלס |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה |
מטרו גולדווין מאייר, האחים וורנר  |
| חברה מפיצה | מטרו גולדווין מאייר |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 12 בדצמבר 1936 |
| משך הקרנה | 97 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט רומנטי, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט דרמה |
| תקציב | 1,486,000 דולר |
| הכנסות | 2,842,000 דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו | camille |
| פרסים |
מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
קאמיל (באנגלית: Camille) הוא סרט דרמה רומנטית אמריקאי משנת 1936 בבימויו של ג'ורג' קיוקור עם גרטה גרבו ורוברט טיילור בתפקידים הראשיים.
התסריט מבוסס על הרומן הגברת עם הקמליות של אלכסנדר דיומא הבן (1848) שמבוסס על דמות אמיתית - מרי דיופלסי (אנ'), שהייתה הקורטיזנה שלו. בספר ובסרט היא נקראת מרגריט גוטייה וכונתה "הגברת עם הקמליות" ("קאמיל") כי אהבה להתקשט בפרחי קמליה (אנ').
גרטה גרבו הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. הסרט זכה להערכה ולהצלחה מסחרית. בפסקול מושמעת לעיתים קרובות מנגינה האריה האחרונה של מרגריט מתוך האופרה לה טרוויאטה של ג'וזפה ורדי.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פריז 1847, המעמד החברתי העליון מבלה את זמנו בביקורים בתיאטרון, אופרה, מסיבות ומשחקי קלפים. בכל האירועים האלה נמצאות קוריטיזונות שחיות על כספיהם של הגברים העשירים שמממנים להן את הוצאותיהן הגדולות על בגדים, תכשיטים ודירות תמורת אירוח ומתן שירותי מין באופן דיסקרטי.
אחת מהן היא מרגריט גוטייה (גרטה גרבו). היא מגיעה לתיאטרון עם ידידתה המבוגרת מאדאם פרודנס דיברנואה (לורה הופ קרוס). בתאים יושבים אנשים עשירים עם הקורטיזונות שלהן. פרודנס רוצה לשדך בין מרגריט לברון דה ורוויל (הנרי דניאל). במקרה מגיע לתאה ארמן דובאל (רוברט טיילור) שהיא חושבת אותו לברון. מתפתחת ביניהם שיחה נעימה והוא מוצא חן בעיניה עד שמגיע הברון האמיתי.
מרגריט ששקועה החובות בגלל הוצאותיה הגדולות, מעדיפה את הברון על ארמן אך ממשיכה להיפגש איתו. היא סובלת משחפת שגורמת לה לחולשה ושיעול. הברון רוצה לצרף אותה לטיול ברוסיה אך היא מסרבת. ארמן מציע לה להתארח בבית משפחתו בכפר, להכיר את משפחתו ולהתחזק. היא מסכימה ומנתקת את קשריה עם הברון שיש לו אחוזה ליד בית משפחתו של ארמן.
אביו של ארמן (ליונל ברימור), נפגש איתה ומבקש ממנה לעזוב את בנו כי מוצאה ועיסוקה הקודם יהרסו את עתידו. היא נענית לו ומודיעה זאת לארמן אך לא מגלה לו את שיחתה עם אביו.
מרגריט הולכת לאחוזת הברון שמוכן לקבלה בחזרה. כעבור זמן, במועדון הימורים עשיר מגיע הברון ומרגריט למשחק קלפים. בין המשחקים נמצא גם ארמן שמנצח את הברון וגורף את הקופה. ארמן נפגש עם מרגריט ובאמצע השיחה מגיע הברון. הם מחליפים משפטים מעליבים ולבסוף מזמין אותו ארמן לדו-קרב אקדחים ופוצע אותו.
מרגריט חוזרת לפריז מותשת ומטפלים בה המשרתת הקבועה שלה ננין (ג'סי ראלף) וחברו של ארמן, גסטון (רקס או'מלי). על סף חייה מגיע לחדרה ארמן והיא גוססת ומתה בזרועותיו.
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| גרטה גרבו | מרגריט גוטייה | קורטיזנה |
| רוברט טיילור | ארמן דובאל | מחזר של מרגריט |
| ליונל ברימור | מר דובאל | אביו של ארמן |
| הנרי דניאל | ברון דה ורוויל | פטרון של מרגריט |
| רקס או'מלי | גסטון | חבר של ארמן |
| לורה הופ קרוס | מאדאם דיברנואה | קורטיזנה |
| ג'סי ראלף | ננין | המשרתת של מרגריט |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"קאמיל", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"קאמיל", באתר נטפליקס
"קאמיל", באתר AllMovie (באנגלית)
"קאמיל", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"קאמיל", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "קאמיל", באתר אידיבי
"קאמיל", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קאמיל, באתר TCM
- קדימון לקמיל, באתר יוטיוב
| בקרת זהויות |
|
|---|