ליונל ברימור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עם אירן פנוויק
תוכנית רדיו מ-1947

ליונל הרברט בליית' ברימוראנגלית: Lionel Herbert Blythe Barrymore‏; 12 באפריל 1878 - 15 בנובמבר 1954) היה שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע ובמאי קולנוע והופיע גם כשחקן בתסכיתי רדיו. הוא זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ב-1931 על תפקידו בסרט "נפש חופשיה". הוא אחי-סבה של השחקנית דרו ברימור.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברימור נולד בפנסילבניה למשפחה קתולית. בשנות ה-90 של המאה ה-19 שיחק על במות ברודוויי עם אחיו, את'ל וג'ון ודודו, ג'ון דרו ג'וניור בהצגות ומופעי וודוויל. ב-1904 נשא לאישה את השחקנית דוריס רסקין (Doris Rankin; ‏ 1888 - 1946), שאחותה הבכירה הייתה נשואה לדודו. הם היו נשואים עד גירושיהם ב-1923.

את קריירת המשחק בסרטים החל ברימור ב-1911 בסרטיו של ד.וו גריפית' "הקרב" (1911), "כובע ניו-יורקי" (1912) ו"שלושה חברים" (1913). הוא גם ביים סרטים אילמים, הסרט האילם האחרון שהפיק אולפן מטרו (לימים חלק מ-MGM, מטרו גולדווין מאייר) ב-1917, "Life's Whirlpool", בוים על ידי ברימור בכיכובה של אחותו את'ל. כך יצר ברימור קשר חברי עם לואיס מאייר שהיה בכיר ב"מטרו". לאחר מכן חלה ברימור קשות בשפעת ספרדית והחלים.

ב-1924 הופיע בסרטו של גריפית' "אמריקה" וב-1928 הופיע פעם אחרונה עבור גריפית' בסרט "תופי האהבה". ב-1924 נשא לאישה את אירן פנוויק (Irene Fenwick), שתהיה אשתו עד מותה בגיל 49 ב-1936. מאז 1926 עבר ברימור כמעט אך ורק עבור אולפני MGM בהוליווד. לצדו שיחקו כמה מכוכבות התקופה כג'ין הארלו, גלוריה סוונסון וגרטה גרבו. הוא נודע במיוחד בזכותו קולו, שעבר היטב במערכות ההקלטה של התקופה.

במסגרת MGM ברימור גם ביים סרטים ואף היה מועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ב-1930 על "מאדאם X". שנה לאחר מכן זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט "נפש חופשייה". בשנות השלושים והארבעים שיחק במגוון סרטים בהם גילם דמויות נבלים כרספוטין (בסרט בשם זה מ-1932 בו הופיעו גם אחיו ג'ון ואת'ל) ודמותו של אוליבר ג'ורדן בסרט "ארוחת ערב בשמונה" (1933, לצד ג'ין הארלו ומארי דרסלר ובהשתתפות אחיו ג'ון). אולם רוב תפקידיו היו של איש מבוגר וחביב כגון בסרט על פי אי התעלומות (1929), "גראנד הוטל" (1932, לצד גרטה גרבו), הן לא תקחהו עמך (1938) וקי לארגו (1948, עם לורן באקול). כן שיחק את ד"ר גילספי בסדרת הסרטים "ד"ר קילדר" ואת השופט חמור-הסבר ג'יימס ק. הארדי בסדרת סרטי "הארדי גארדי" בכיכובו של השחקן-הילד מיקי רוני, שגילם את בנו. תפקידו הבולט ביותר מתקופה זו הוא הנבל הנרי פוטר בסרט "אלו חיים נפלאים" מ-1946, בבימוי של פרנק קפרה ובכיכובו של ג'יימס סטיוארט.

בשנות הארבעים החל ברימור להופיע גם בתסכיתי רדיו. הוא הופיע בסדרת "ראש העיר" (Mayor of the Town) ששודרה ב-CBS ו-NBC בין 1942 ל-1949.

ברימור נפטר מהתקף לב. על שמו נטבע כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lionel Barrymore & Cameron Shipp, We Barrymores. The life story of a fabulous member of a fabulous family, 1952

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליונל ברימור בוויקישיתוף