קבלן בניין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קבלן בניין הוא בעל מקצוע האמון על עבודת הבנייה של מבנים‏[1], או על עבודות תשתית הקשורות לבנייה, של חלקי מבנים או נדבכים שונים בבנייה. הקבלן עשוי להיות החל מעצמאי המנהל מספר מצומצם של פועלים ועד חברת בנייה גדולה, העוסקת לעתים לא רק בבנייה אלא גם ביזמות ובשלבים נוספים של תהליך התכנון והבנייה.

הקמתו של מבנה הנבנה בבנייה טרומית

סוגי קבלנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבלני הבניין מתמחים בבנייה של טיפוסי מבנים שונים, שיטות בנייה שונות, חלקים שונים של הבנייה וכן סדרי גודל שונים של בנייה. קבלן קטן עשוי לעסוק בשיפוץ פנימי של דירה הכוללת בעיקר עבודות גבס ואילו חברת קבלנות גדולה עשויה לבצע פרויקט בנייה של שכונה שלמה או של מבנים גדולים מאוד. כמו כן, כמעט בכל פרויקט בנייה, פועלים מספר קבלנים, לעתים כקבלני משנה תחת שרביטו של הקבלן הראשי, האחראים כל אחד על שלב אחר או נדבך אחר של הבנייה, לדוגמה: קבלן הריסה (של מבנה קודם שהיה בשטח), קבלן עבודות עפר, קבלן שלד, קבלן חשמל, קבלן אינסטלציה, קבלן עבודות טיח וכו'.

הסכם העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו של קבלן הבניין היא פרויקטלית, ומתבצעת לרוב על פי חוזה ספציפי לפרויקט. קיימים מספר סוגים של חוזים אופייניים לעבודת הקבלן:

  • לפי כמות עבודה: חוזה לפיו שכרו של הקבלן נקבע לפי חישוב כמויות הבנייה (לדוגמה: שטח קירות, כמות הפתחים, אורך צנרת וכדומה). חוזה זה נקבע על פי כתב כמויות אותו מכינים המתכננים. במקרה של עבודה לפי חוזה זה, קל לתמחר שינויים בתכנון הבנייה, שכן לכל עבודה יש מחיר.
  • לפי זמן עבודה: חוזה לפיו העבודה מתבצעת עם כמות מסוימת של כלים ועובדים אליה מתחייב הקבלן, והתשלום שניתן לו תואם לזמן העבודה. הסכם זה נוח לקבלן כאשר עבודת הבנייה תלויה בגורמים רבים שאינם בשליטתו ומצריכים שיתוף פעולה מלא עם יזם ומנהל הפרויקט.
  • פאושלי: הסכם פאושלי הוא חוזה הכולל הצעת מחיר כוללת מצד הקבלן. בהסכם פאושלי מקבל הקבלן את תוכניות העבודה, מבצע הערכה כללית לעלות הבנייה הכוללת ומשקלל בה גם ניהול סיכונים. בחוזה פאושלי, מבקש הקבלן מחיר גבוה יותר מאשר בחוזים אחרים, וזאת בשל העובדה שלהסכם פאושלי לא יהיו תוספות או הפחתות כספיות לעתים גם (אם נקבע במפורש בהסכם) אם היקף העבודה יגדל או ייקטן, ואף אם תוכניות העבודה יישתנו במהלך העבודה וכן בגלל הסיכונים שבלקיחת העבודה. עם זאת, הערכה שגויה או סיבוכים במהלך הבנייה עלולים לגרום לו להפסדים כספיים גדולים ואף לפשיטת רגל ולכן נהוג לשלם עבור שינויים ותוספות אשר מעבר לקבוע בתוכניות העבודה שחתמו עליהם הצדדים לפני תחילת העבודה.

בחירת הקבלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבנייה הפרטית, קבלן הבנייה נבחר על פי שיקוליו האישיים של יזם הבנייה, שעשויים להתבסס על המלצות, היכרות אישית, נסיון עבר טוב וכדומה. בבנייה הציבורית, כזו היזומה על ידי גופים ציבוריים כגון חברות ממשלתיות או רשויות מקומיות, תהליך בחירת הקבלן נעשה על פי חוק. במסגרת החוק, חובה על היזם לבחור בקבלן על ידי מכרז.

אחריות הקבלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל, אחריותו של הקבלן מוגדרת בחוזה העבודה בכל פרויקט שאותו הוא נשכר לבצע. בנוסף, מחויב הקבלן לתקני בנייה המוגדרים בחוק, בעיקר במסגרת תקנות התכנון והבנייה, וכן על מספר נושאים נוספים בהם מחויב הקבלן מטעם החוק - נושאים בהם משחרר הקבלן את היזם מאחריות. למשל, כל הטיפול בפועלי הבניין של הקבלן - שכרם, תנאי העסקתם, בטיחותם וניהולם - הוא באחריותו הבלעדית של הקבלן.

בנוסף, אחריותו של הקבלן אינה מסתיימת עם גמר עבודת הבנייה אלא נמשכת, בהתאם לחוזה ולחוקי המדינה, גם שנים נוספות לאחר סיום הבנייה. כך לדוגמה, אם התגלו ליקויים בבנייה, מספר שנים לאחר סיומה או רק לאחר חורף קשה או רעידת אדמה, נושא הקבלן בחלק מן האחריות לליקויים. במקרים בהם הקבלן והיזם הם אותו הגוף, פועלים הדברים באופן מעט שונה.

אחריות זו משוקללת בשכר העבודה של קבלן הבנייה אך פוטרת באופן חלקי את יזם הבנייה ומתכנני הפרויקט מעבודה ניהולית ומאחריות מסוימת (כמובן שהאחריות לעולם לא נסמכת על הקבלן בלבד אלא גם על היזם ובעל הנכס ועל מתכנניו).

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבלני הבניין בישראל מאוגדים במסגרת התאחדות הקבלנים והבונים בישראל‏[2].

רשם הקבלנים במשרד השיכון פועל מכוח חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969, והוא מנהל את פנקס הקבלנים, שבו מופיעים כל הקבלנים הרשומים וסיווגם המקצועי והכספי. הרשם מנפיק לכל קבלן רישיון שנתי. קבלן רשאי לבצע רק עבודות שהיקפן הכספי או מהותן המקצועית אינם חורגים מהתחום שנקבע לו לפי סיווגו.‏[3]

הכשרה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכשרה המרכזית בתחום היא לתפקיד מנהלי עבודה. בעבר נדרש ניסיון של שבע שנים בעבודה בחברות בניה לפני הכשרה בקורס. החל משנת 2013 המסלול המקובל לניהול עבודת בניין מתבסס על הכשרת מהנדס, הנדסאי או טכנאי אזרחי הנדרשים לשתי שנות ניסיון בעבודות בניין.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור השם "קבלן", במשמעות של מבצע עבודות בניה, מופיע במשנה במסכת שביעית ג' ט'
  2. ^ אתר ההתאחדות
  3. ^ האתר של רשם הקבלנים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]