עצמאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עצמאי, בהקשר הכלכלי, הוא אדם שהכנסותיו מגיעות מפעילות עסקית עצמאית שלו, ולא כשכיר המועסק אצל מעסיק. בניגוד לשכיר המקבל משכורת קבועה ממעסיקו, העצמאי מנהל לבד את עיסוקו או פועל בדרך של התאגדות משפטית (כמו שותפות). עסקו של העצמאי עשוי להתנהל בבית עסק (משרד, חנות, בית מלאכה וכדומה), בביתו של העצמאי או כשירות הניתן בדרכים. על אף הסיכון הכלכלי הגדול יותר הכרוך במעמד העצמאי רבים בוחרים להתנהל כך לפרנסתם.

עבודות והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסתו של עצמאי מגיעה מעבודה באחת משלוש דרכים עיקריות: ייצור מוצר, מסחר (קניה ומכירה) או מתן שירות.

הכנסות צומחות לאדם גם מנכסים שבבעלותו, המניבים לו רווח כספי, כמו: נדל"ן, ניירות ערך ועוד. הכנסות כאלה אינן נובעות מעבודה, והאדם הנהנה מהן נחשב כעצמאי רק בהקשרים מסוימים.

עצמאי מנהל את עסקיו לבדו, בשותפות עם אחרים (עצמאים אף הם) או באמצעות עובדים שהוא מעסיק. במקרים רבים בוחר העצמאי לנהל את עסקיו במסגרת חברה בע"מ הנמצאת בשליטתו המלאה. במקרה כזה הוא נחשב פורמלית לשכיר בחברה, אך מבחינה מהותית הוא עצמאי המרוויח לפרנסתו בלי תלות במעסיק. עצמאי כזה קרוי בדיני המסים "בעל שליטה בחברת מעטים", והיחס אליו הוא יחס מעורב: לעתים כאל שכיר ולעתים כאל עצמאי.

הרווח וההפסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה להתפרנס כעצמאי כרוכה בנטילת סיכונים. אדם שבחר בדרך זו לוקח בחשבון אי-ודאות הקשורה בשני גורמים עיקריים:

  • הסיכוי להצליח במכירת המוצר או השירות שלו.
  • החישוב הכלכלי הנכון, והאם הפער בין ההכנסות ובין ההוצאות יהיה כזה שיותיר לו רווח.

מקובל לחשוב כי לעצמאי ישנן אפשרויות להרוויח יותר מאשר שכיר, אם כי עבודתו תלויה בכישוריו לפתח את העיסוק בו בחר להתפרנס, ובתנאי השוק בהם הוא פועל. עצמאים רבים שלא מכלכלים נכון את צעדיהם, נאלצים לחדול מעיסוקם, כך גם קורה לבעלי עסקים שנקלעו לקשיים עקב פעילות בנסיבות שאינן תלויות בהם, כמו: מצב ביטחוני, שנת בצורת, וכדומה.

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים בוחרים להתפרנס כעצמאים מסיבות שונות. הנפוצות הן:

  • השאיפה הבסיסית של אדם להיות אדון לעצמו ולהתפרנס ללא תלות במעסיק.
  • חוסר היכולת האישית להסתגל לעבודת צוות במסגרת כלכלית.
  • המחשבה כי ביכולתם לנצל את כישוריהם בצורה מיטבית ולהרוויח יותר באופן עצמאי.

הסיכונים הכרוכים בעבודה עצמאית אינם מרתיעים אותם, והם בעלי ביטחון עצמי רב בעצמם ובדרך פעולתם.

מנגד, ישנם רבים אשר מהיפוך הסיבות הללו, אינם פונים לעסוק כעצמאים.

  • חוסר הכישורים להתנהל לבד או לנהל עסק.
  • הפחד מנטילת סיכונים, והשאיפה הבסיסית לחיות בשקט נפשי המובטח להם בעבודה קבועה ובשכר קבוע המגיע מהמעסיק אצלו הם עובדים.
  • חשש מעומס העבודה הרב ומהיעדר מסגרת שעות עבודה קבועה
  • חשש מאי-יציבות ההכנסות

בעלי עסקים עצמאים המצליחים לקיים עסק משגשג, נהנים מעצמאות כלכלית ואישית, אך במקרים רבים העצמאי עובד קשה והוא שרוי במתח מתמיד ובדאגות פרנסה.

העצמאי מול הרשויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעצמאי מעמד מיוחד בהתנהלותו מול רשויות המס, והוא מחויב לרשום בקפדנות את כל הכנסותיו, לתת קבלה על הכנסה, לדווח לרשויות בפרקי זמן קבועים על רווחיו, ולשלם את המסים בהתאם. לשם כך נדרשים כמה מהלכי רישום (מה שנקרא: "לפתוח תיק"), שבעקבותיהם יש למלא אחר חובות הדיווח והתשלום הבאות:

  • להירשם כ"עוסק" במשרדי מס ערך מוסף, שם יוחלט אם הוא עוסק מורשה או עוסק פטור.לאחר שנפתח לו תיק עוסק יחויב לדווח על הכנסותיו מדי חודש או מדי חודשיים, בהתאם לסיווגו, ולשלם את המע"מ הנובע מהכנסות אלה.
  • להירשם כעצמאי במשרדי מס הכנסה. לאחר פתיחת התיק מחויב העוסק להגיש דיווח תקופתי (חודשי או דו-חודשי) על הכנסותיו ולשלם מקדמות מס קבועות. בנוסף, עליו להגיש מדי שנה דו"ח שנתי על הכנסותיו ולהתאים את תשלום המס לרווחים שצבר מהכנסותיו על פי דוח רווח והפסד. עצמאי נדרש גם להגיש אחת לכמה שנים הצהרת הון. הבסיס למיסוי הכנסתו של עצמאי הוא סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה.
  • להירשם במשרדי המוסד לביטוח לאומי כעצמאי, ולשלם מדי חודש תשלום קבוע הנגזר מהכנסותיו.


תשלומי העצמאי למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי הם מקדמות. גובהם נקבע על ידי הרשויות, על פי קריטריונים שונים שאחד החשובים בהם הוא הכנסתו בשנה קודמת. רק לאחר שהוא מגיש דוח שנתי נקבע סופית שיעור המס שעליו לשלם באותה השנה. אם המקדמות ששילם נמוכות משיעור המס השנתי, עליו להשלים את ההפרש בצירוף ריבית והצמדה למדד. אם המקדמות ששילם גבוהות משיעור המס השנתי, הוא מקבל החזרים מהרשויות בצירוף ריבית והצמדה למדד. עצמאי יכול לקזז הוצאות עסקיות מוכרות מהכנסותיו על מנת להקטין את שיעור המס בו הוא חייב. עצמאי רשאי לקזז מע"מ על הוצאות מתשלום המע"מ המשולם על ידו.
הצורך לנהל את הוצאותיו, על מנת לקזז את הוצאותיו העסקיות, עשוי לחייב אותו לדעת מה הן ההוצאות העסקיות המוכרות ובאיזה אופן ניתן לקזזן או לחלופין להיעזר בשירותיו של מומחה כמו: רואה חשבון, מנהל חשבונות או יועץ מס.

ניהול חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חברה בע"מ

אם בחר אדם לנהל את עסקיו תחת מטריה של "חברה בע"מ", מעמדו נחשב כ"בעל שליטה בחברת מעטים" והוא מקבל משכורת מהחברה. מהלכי הרישום דומים לאלה של עוסק עצמאי, אך במקרה כזה הם נעשים בדרך כלל באמצעות רואה חשבון המייצג את החברה.

שכיר ועצמאי כאחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם יכול לנהל גם פעילות עסקית כפולה, כשכיר וכעצמאי, באותה עת. דוגמה: רופא העובד כשכיר בבית חולים, ובשעות שלאחר מכן מקבל חולים כעצמאי. על פעילותו כעצמאי חלים הכללים החלים על עצמאי, ועל פעילותו כשכיר חלים הכללים החלים על שכיר, אם כי המסים מחושבים בסופו של דבר לפי ההכנסה הכוללת משתי הפעילויות.

פנסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעסיק מנכה משכרו של שכיר הפרשות לפנסיה על פי השיעור הקבוע בחוק. העצמאי אחראי על ביצוע ההפרשות שלו לפנסיה ויכול לקבוע כראות עיניו את גובה הסכום המופרש על ידו. כתוצאה מכך לעצמאיים יש צבירה קטנה יותר מאשר לשכירים, שעלולה שלא לענות על צורכיהם בגיל זקנה. הכיסוי הפנסיוני של עצמאיים שמרבית הכנסתם משכר, דומה לזה של שכירים. הכיסוי הפנסיוני של שכירים בעלי עסק קטן בהרבה‏[1]

סיוע והדרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך לקבלת החלטה האם להיות עוסק עצמאי, מקובל לערוך ניתוח כדאיות ובדיקת הסיכונים מול הסיכויים להצליח. בשלב זה ניתן להיעזר בעצות ובהכוונה של מומחים וכן לעיין בספרות עניפה הקיימת על כך. גם בשלבי הפתיחה וההתנהלות השוטפת של העסק העצמאי יש לעוסק דרכים רבות להיעזר בהם כדי להוסיף ולקיים את עסקו.

הרשויות וגורמים פרטיים מציעים לעצמאי מגוון רחב של אמצעים לסייע לו בתחילת דרכו וגם בהמשך. סיוע זה כולל בין היתר:

  • תמיכה כלכלית על ידי מתן הלוואות כספיות בתנאים נוחים. למדינה קרנות וארגונים העוסקים בכך, ורובם קשורים למשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. הבנקים רואים בעצמאים גורם מועדף ומציעים לו מגוון שירותי סיוע כספי. לעתים יכול עוסק עצמאי להיעזר ביזמים או בקרנות פרטיות וגופים המעוניינים להשקיע בעסקים שיש להם פוטנציאל רווחי.
  • כמעט בכל ענף כלכלי קיימים ארגוני גג הכוללים עוסקים עצמאיים בתחום. באמצעות ארגונים אלה ניתן להחליף מידע עם קולגות ולקבל סיוע לנושאים מיוחדים לענף.
  • גופים פרטיים שונים נותנים שירותי ייעוץ והדרכה באמצעות סדנאות והשתלמויות. כמו כן קיימת ספרות עניפה הנותנת מענה לבעיות רבות הכרוכות בניהול עסק עצמאי. כמו: התמודדות עם מתחרים, ניהול צוות עובדים, היבטים של מיסוי, התנהלות כספית, ניצול הכלים המתאימים, ועוד.
  • החלטות הנוגעות להתנהלות מול רשויות המסים, מתקבלות בדרך כלל לאחר ייעוץ והדרכה של בעלי מקצוע - רואה חשבון או יועץ מס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספיבק, א., טרקל, ע., (2001),הכיסוי הפנסיוני בישראל, רבעון לכלכלה 3.