הנדסת מבנים
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
הנדסת מבנים היא תת-תחום של מדעי ההנדסה העוסק בתכנון מבנים למצבים גבוליים של תפקוד (שירות והרס). הנדסת מבנים נלמדת בעיקר בפקולטות להנדסה אזרחית, אבל גם בפקולטות להנדסת מכונות והנדסת תעופה וחלל.
עבודת מהנדס המבנים בישראל מוסדרת בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958. מטרת החוק להבטיח שרק מהנדסים בעלי רישוי, ידע ונסיון מתאים יתכננו מבנים, עקב הסיכון לחיי אדם של תוצאות עבודתם.
תוכן עניינים |
תפקיד מהנדס המבנים[עריכה]
בתחום ההנדסה האזרחית, מהנדס המבנים, נקרא גם קונסטרוקטור (Constructor).
תפקידו לתכנן מבני מגורים, מבנים ציבוריים, גורדי שחקים, אולמות, גשרים, מבני תעשייה ואחסנה, ממגורות, מגדלי מים ועוד. תוך התחשבות בחוזק המבנה המיועד, יציבותו, ביסוסו ועמידתו בהטרחות שונות כולל רוח ורעידות אדמה, שיקולי חסכון במשקל ועלות ושיקולי ביצוע. בחירת שלד המבנה החומר ושיטת הבנייה.
תהליך תכנון פרויקטים הנדסיים מבניים כולל שלבים עיקריים אלו: מחקר, עיצוב, בדיקות ו הבנייה
מהנדס המבנים הינו גורם בכיר בצוות התכנון הכולל גם אדריכלים, מהנדסי הידרוטכניקה, מהנדס חשמל, מהנדסי תחבורה ומומחים בהנדסת הסביבה ומתכננים אזוריים ואורבניים. על מהנדס המבנים מוטלת האחריות לבטיחותו, חוזקו ויציבותו של המבנה.
במרבית הפרויקטים בבניה, מהנדס המבנים עוסק בתכנון הקונסטרוקציה מבחינה מעשית, טכנית, האדריכל עוסק בתכנון המבנה מבחינה חזותית, והתאמתו לסביבה וללקוחותיו.
ישנם מהנדסי מבנים החוקרים ומפתחים מערכות מבנים וחומרים חדישים (קשר הדוק עם הנדסת חומרים- חומרי בנייה מתקדמים). בישראל מתבצע מחקר זה גם במכון הלאומי לחקר הבנייה שממוקם בטכניון שבחיפה.
אלמנטים מבניים[עריכה]
לצורכי ניתוח המבנה ההנדסי, ניתן לחשוב על כל אלמנט במבנה כאחד מהאלמנטים הבאים, ולבדוק אם הוא יכול לעמוד במאמצים שפועלים עליו. אם לא, להחליט אם לחזק אותו, או להחליט שאינו נושא את העומס ולבדוק את המבנה בלעדיו, ולהוסיף אותו כאלמנט אדריכלי- שאינו נושא מאמצים. כיום חלק נרחב מהניתוח ההנדסי מתבצע על ידי תוכנות אלמנטים סופיים, שמשתמשות באלמנטים הבאים לצורך ניתוח הבעיה.
אלמנטים קוויים[עריכה]
אלמנטים שמימד האורך שלהם גדול לפחות בסדר גודל (פי 10) משני הממדים האחרים (גובה ורוחב).
אלמנטים מישוריים[עריכה]
אלמנטים שמימד אחד שלהם יותר קטן (עובי) בסדר גודל משני הממדים האחרים.
- אלמנט רצף - קיר, אלמנט שמקבל כוחות בכיווני האלמנט (מתיחה-לחיצה).
- פלטה - רצפה, אלמנט שמקבל כוחות בניצב לאלמנט, ומואמץ בכפיפה עקב כך.
- קליפה (שילוב של אלמנט רצף ופלטה) - משמש לתכנון רכיבים דקים מורכבים, כגון מעטפת של מטוס.
אלמנטים מרחביים[עריכה]
אלמנט תלת ממדי - בעל נפח, אין התחייבות ליחסי הגדלים.
דוגמאות של מבנים[עריכה]
- גשרים
- כיפות
- גורדי שחקים
- מגדלים
- בונקרים
- מבני מגורים
- מבני תעשייה
- יסודות: כלונס, רפסודה, עוד בנושא ביסוס
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תהליך הבניה: אחריות יועצים, אדריכלות ובניה בישראל.
- חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 - אתר משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה (התמ"ס)
- Earthquake Performance Evaluation Tool Online
ראו גם[עריכה]
- בנייה
- תכנון ובנייה בישראל
- תקנות התכנון והבנייה
- מבנה מסוים סטטית
- זיז - מבנה מסוים סטטית
