קבצנים בספרד
 | |
| עטיפת המהדורה העברית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ננסי קרס |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | מדע בדיוני |
| הוצאה | |
| הוצאה | באנגלית ויליאם מורו ושות', בעברית אודיסיאה |
| מקום הוצאה |
ארצות הברית  |
| תאריך הוצאה | 1993, בעברית 2004 |
| מספר עמודים | 483 (377 בעברית) |
| פרסים | |
| סדרה | |
| הספר הבא |
Beggars and Choosers |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002401629 |
  | |
קבצנים בספרד (אנגלית: Beggars in Spain) הוא ספר מדע בדיוני מאת ננסי קרס, שיצא לראשונה לאור בשנת 1993 כרומן. הוא פיתוח של נובלה מאת אותה סופרת, שפורסמה לראשונה במגזין המדע הבדיוני של אייזק אסימוב שנתיים קודם לכן. הנובלה מופיעה כחלק הראשון מתוך ארבעה המרכיבים את הרומן. הנובלה המקורית זכתה בפרס הוגו ובפרס נבולה לשנת 1991; הרומן התמודד שוב על פרסים אלו ב-1993, אך לא זכה.
בהוצאות לאור שונות של הרומן, מופיע על הכריכה כי הוא זוכה פרסים אלו. בהוצאה לאור בעברית של הוצאת אודיסיאה נרשם "זוכת פרסי הוגו ונבולה", ככל הנראה בהתייחסות לסופרת ננסי קרס.
רקע העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלילה מתבססת על פיתוחים טכנולוגיים ספורים: התקדמות בלתי צפויה ונסיונית בשינויים גנטיים בשלב עוברי הביאה ליצירת אנשים שאינם זקוקים לשינה - ולאחר עשרים ניסיונות קודמים, הניסיון העשרים ואחת צלח. התוצאה הייתה תינוקת (אחת מלידת תאומות) בשם ליישה קמדן. בערך באותה העת, פיתח מדען ממוצא יפני בשם קנזו יאגאיי אנרגיה מבוססת היתוך קר, שנקראה אנרגיית נן[1]. שתי התפתחויות אלו יצרו שינוי של ממש בחברה האנושית כפי שאנו מכירים אותה: חסרי השינה, שהתגלו כאנשים בעלי אינטליגנציה עילאית, פתחו דלת לעשרות שינויים גנטיים אחרים (שנקראו שיגונים[2] והאנשים הנושאים אותם - משוגנים); ואנרגיית הנן הביאה לשגשוג כלכלי שטרם נראה כמותו בארצות הברית, שמכרה את זכויות השימוש בפטנט.
מהצלחת אנרגיית הנן התפתחה תורת היגאייזם, לפיה האדם בעל התושייה הוא עליון, וצריך לנהל יחסי חוזה בלבד עם אנשים אחרים שיכולים לתת לו דברים פרי עמלם. על פי תורה זו, חמלה וצדקה כלפי החלשים הן בלתי מוסריות, ולחזק זכות מוסרית עליונה שלא לכבול את עצמו לחלשים ולנזקקים ממנו. תורה זו שזורה לכל אורך הספר ושם הספר נגזר ממנה: בנקודה מסוימת מציב אחד הגיבורים בפני ליישה קמדן חסרת השינה דילמה: אם קבצן בספרד עוצר אותה ברחוב ומבקש דולר, האם תתן לו? היא עונה שכן. הוא ממשיך: אם מאה קבצנים אחריו ידרשו כל אחד דולר, האם תתני להם? היא עונה שכנראה לא, כי זה ידרוש ממנה יותר מדי. בסוף שיחתם אומר לה הגיבור כי אותם קבצנים יתקיפו אותה אם תסרב לתת להם, ורומז כי שורש הבעיה הוא באותו קבצן ראשון לו נעתרה. שינויים חברתיים אלו שמתווים מחדש מוסר לבעלי שיגונים, הם חלק מרכזי בעלילה המתפתחת. המשוגנים, ברמותיהם השונות, הופכים בפועל לקסטות חברתיות שונות שכמעט ואינן מתערבבות.
ספר ראשון: ליישה (הנובלה המקורית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליישה קמדן נולדה בשנת 2008 עם אחותה התאומה אליס. שתיהן בנות לרוג'ר ואליזבת' קמדן, מהתומכים והתורמים הגדולים של קנזו יאגאיי, כמו גם אותה טכנולוגיה ששדרגה את ליישה לחוסר השינה. ליישה היא העשרים ואחת מבין חסרי-השינה, הבוגר מביניהם רק ארבע שנים מבוגר ממנה. כמוהם, היא ניחנה באינטליגנציה גבוהה, צלילות והעדר יכולת לחוש דיכאון. מבין העשרים ואחד עשרים הגיעו לבגרות, ואחד נהרג בינקותו על ידי הוריו, שלא יכלו לסבול את בכי התינוק 24 שעות ביממה.
ליישה יוצרת קשר אמיץ בגיל העשרה עם שאר חסרי-השינה, עמם היא מוצאת הבנה ושפה משותפת לאור תכונותיהם המשותפות, שבאותה מידה מפרידות בינה לבין חבריה הישנים. מרבית חסרי-השינה מצליחים לרתום את יכולותיהם להצלחה מסחרית ואקדמית: כבר בגיל 16 קווין בייקר (הבוגר מבין חסרי השינה) עשה הון עתק בעסקי מדעי המחשב. בהיותה נערה צעירה היא נקשרת רומנטית לחסר-שינה נוסף, ריצ'רד קלר, ושומרת על קשרי ידידות עמו לאחר מכן.
עם זאת, היא מסתכסכת במהירות עם שניים מתוך הקבוצה הקטנה. טוני אינדיבינו הוא חסר שינה מריר, שמשפחתו מאלצת אותו לחיות כישן מן השורה. הוא חוזה כי בעתיד הלא רחוק, תקיא חברת הישנים את חסרי-השינה מתוכה באופן אלים. הוא דורש כי קבוצתם תתאחד ותבנה לעצמה שמורה, בה יהיו חברים רק חסרי-שינה ואלו יוכלו להתגונן מפני העולם החיצון. לתוכניתו מצטרפת מירנדה שאריפי, יורשת עשירה לכוכבת קולנוע ואייל הון, שמעוניינת מאוד להרחיק את חסרי-השינה מעול מרותם של הישנים.
חייה הפרטיים של ליישה מסתבכים עד מהרה: אמה מתגרשת ואביה נישא בשנית למדענית צעירה; אחותה התאומה מתמרדת, ומקנאה בקלות שבה ליישה מקבלת את כל רצונותיה; ויחסיה עם חבריה ללימודים עולים על שרטון. במהרה מתגלה כי חזיונו של טוני אינו מופרך: חסרי-השינה מופלים יותר ויותר בתחומים כמו לימודים, מסחר וספורט, לכאורה בשל היתרון הלא-הוגן בו הם מחזיקים. אירועים אלו מגיעים לשיאם לאחר שחסר-שינה נהרג בתאונת-דרכים, ומנתיחת גופו מתגלה כי חסרי-השינה ניחנו בעוד תכונה: נעורי נצח.
טוני נכלא באשמת עבירות שביצע לטובת השמורה, שהקים לבסוף בעזרתה הכספית של מירנדה שאריפי וחסרי-שינה אחרים. בכלא הוא נרצח במהלך מהומה, ונראה כי המהומות האלימות כלפי הקבוצה עשויות להביא למותם של כל חסרי השינה. הם מתבצרים בשמורה, וליישה, בעזרת אחותה, מנסה להציל חסרת-שינה נוספת שכמעט ונותרה מאחור. עזרתה של אליס ברגע האמת מוכיחה כי למרות עליונותה השכלית והפיזית של ליישה, היא ושאר חסרי-השינה עשויים להיראות כקבצנים בפני הישנים.
ספר שני: השמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר נפתח בשנת 2050, עם בנה של אליס, ג'ורדן. הוא עובד במפעל "אנו הישנים"[3], מפעל לייצור רכבים הפועל תחת עמותה המעודדת תעשיית ישנים, באותו שם. בעל המפעל, קלווין הוק, רוכב על גל פוליטי של התנגדות לחסרי-השינה. אף על פי שהרכבים מתוצרת "אנו הישנים" עשויים פחות טוב ועולים יותר, קהל הקונים מומרץ לקנותם כאקט התרסה. הוא פוגש את ליישה קמדן, סטלה ושאר אצולת חסרי-השינה במספר אירועים חברתיים, והיא מתרשמת שהוא מעודד שנאה בין מעמדית בתקווה לשפר ולבסס את עסקיו ואת מעמד התנועה.
תוך כדי כך, פונה אל ליישה מדען, ד"ר אדם וולקוט, שטוען כי פיתח טיפול גנטי המסוגל להפוך ישנים לחסרי-שינה. לטענתו, כל מסמכי המחקר על הטיפול נגנבו, ובאורח פלא שמורת חסרי-השינה הגישה אותם כפטנטים שמורים שלה לאחר מכן. ליישה מתעמתת עם מירנדה שאריפי, מנהלת השמורה, ומבינה כי השמורה מנסה לבדל עצמה מהציבור באופן הרמטי. פיתוח הטיפול של ד"ר וולקוט ישים קץ למאמציה לסגור את השמורה לעולם החיצוני. אז שותפו של ד"ר וולקוט נהרג בתאונת אופנוע, שמתגלה במהירות כחבלה מכוונת, ככל הנראה על ידי חסר-שינה.
ג'ניפר שאריפי מועמדת למשפט באשמת רצח וחבלה. משפטה הופך לחגיגה תקשורתית: המשטרה מציגה עדות כי תליון מיוחד, השייך לחסר-שינה ומאפשר כניסה לשמורה המבוצרת, התגלה בסמוך לזירת הפשע. במקביל, ליישה מתעמתת עם חבריה לשעבר: מאהבה חסר-השינה קווין בייקר זונח אותה לטובת השמורה, והארגון בוחר להחרים את ליישה על מעורבותה במשפט. אמה החורגת סוזן סובלת מגידול ממאיר במוחה, וסטלה הצעירה, אותה הצילה בסוף הספר הקודם וגידלה כבתה, שוקלת לעבור לשמורה בעידודה של מירנדה.
ליישה מגלה כי התליון ניתן לסטלה כאמצעי לדרבנה להצטרף לשמורה, וכי הוא נגנב ממנה על ידי קלווין הוק במסיבה. ליישה חוקרת ומגלה כי המחקר הסודי עליו עבר ד"ר וולקוט הוא תרמית שיזם הוק, שחיבל באופנועו של עוזר המחקר על מנת להעמיד את מירנדה שאריפי והשמורה למשפט פומבי ומתסיס. היא נכנסת למשבר עמוק, ומצליחה לצאת ממנו רק בזכות אחותה אליס שמגיעה במפתיע. אליס טוענת כי היא ידעה על מצוקת אחותה, בזכות תחושת קשר על-טבעית המתפתחת בין תאומים. ג'ניפר שאריפי מזוכה במשפטה, אך בעקבותיו היא מחליטה שהשמורה אינה בטוחה במקומה הנוכחי, ומחליטה להעבירה - לחלל.
ספר שלישי: חולמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר ממשיך בשנת 2075, אז ארצות הברית, השבעה מהכסף המוזרם מטכנולוגיית אנרגיית הנן הבלעדית לה, הפכה למדינה בעלת שלושה מעמדות. המעמד הנפוץ הוא החיותיים[4], אנשים חסרי השכלה או מקצועות מרצון, שכל מבוקשם מסופק להם והם חסרי כל שאיפות. החיותיים הם רוב מוחלט באוכלוסייה, וכוחם ניתן להם באמצעים דמוקרטיים. מעמד נוסף הוא החמוריים[5], אנשים משוגנים למטרות חוכמה, כושר, יופי ובריאות. אלו משכילים, בעלי שאיפות ומוסר עבודה גבוה, והדבר רק גורם להם להיות עמוד השדרה של תעשייתה של אמריקה. החיותיים, כבעלי רוב אלקטורלי, בוחרים בחמוריים לתפקידי שלטון בתמורה לשוחד שיתיר להם את סגנון החיים הנהנתן שלהם. המעמד השלישי, הקטן מכולם, הוא חסרי השינה. אלו בנו את שמורתם מחדש בתחנת חלל, והיא מקיפה את כדור הארץ ממרחק בטוח.
ליישה הקימה בביתה של סוזן את קרן סוזן מלינג, שמטרתה המפורסמת היא לתת הזדמנויות לאנשים לא משוגנים ("קבצנים", בלשון ההשאלה בה היא משתמשת) לשפר את הפוטנציאל שלהם. אחד מהבאים לביתה הוא ילד בן 10 בשם דרו ארלן. דרו הופך למעין בן חורג, וגדל איתה ועם משפחתה, כולל הבנים של ג'ורדן וסטלה. במהלך מריבה נפצע דרו על ידי בנה של סטלה והופך למשותק מהאגן ומטה. הדבר הופך אותו למריר, ובגיל 19 הוא הופך לפורע חוק לאחר שנשר מכל מסגרת חינוכית. אריק, בנה של סטלה שגרם לפציעתו, מכריח אותו לעבור טיפול תרפיה מיוחד במוחו על מנת להחזירו למוטב. הטיפול מצליח בצורה לא צפויה, ודרו ארלן מקבל תפישה חושית משופרת. בהמשך הוא מנצל יכולות תאטרליות כדי להפוך לחולם הצלול - מופע מיוחד המשלב היפנוזה, צורות וצבעים כפי שהוא כעת תופש את המציאות סביבו.
בינתיים בשמורה מירנדה שאריפי מייצרת שלב אבולוציוני נוסף, ומצליחה להפוך את דור נכדיה להיות משופרים עוד יותר. חסרי-השינה המשופרים הם קבוצה קטנה של תינוקות משוגנים ביתר שאת, שסובלים משלל מחלות נוירולוגיות - אך הם מבריקים בצורה יוצאת מן הכלל. כשהם גדלים, נכדיה של מירנדה שאריפי, מירי וטוני, מפתחים שפה מבוססת קווי מחשבה שרק הם מסוגלים להבין. במקביל סבתם משוכנעת כי בני האדם מתכננים מתקפה על השמורה, ומתכננת בסתר נשק ביולוגי אותו תפעיל כנגד האנושות.
ספר רביעי: קבצנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר חוזר לקו העלילה ב-2091. לאחר שממשלת ארצות הברית הפסידה את זכויות הפטנט של אנרגיית נן, המדינה נכנסת למיתון עמוק. ארצות הברית מגבירה את נטל המיסים, במיוחד על השמורה, ש-92% מהכנסותיה ממוסות. הדבר מביא את ג'ניפר שאריפי לנסות ולהתנתק מארצות הברית כליל. מירי, חסרת השינה המשופרת הראשונה, נקלעת למשבר אישי כשאחיה טוני נפצע. פציעתו מכבידה על יכולותיו המנטליות וחמור מכך - הוא נאלץ לבזבז חלק מהיממה בשינה חסרת תועלת. לאחר ויכוחים מרים עם סבתה והמבוגרים האחרים, מבינה מירי כי אין מקום לחמלה כלפי החלשים בשמורה. אחיה מת כעבור זמן קצר, ונאמר לה כי הדבר נגרם מפציעותיו. מירי אינה משוכנעת שכך הדבר, והיא ושאר חסרי-השינה המשופרים מחליטים להתאגד יחדיו בסתר. לקבוצתם הם קוראים "הקבצנים".
מירי וחסרי השינה המשופרים אמנם חכמים מאוד לחוד, אך מתקשים לגשר על פערי ההבנה בינם לבינם, כמו גם להתגבר על מוגבלויות נוירולוגיות מולדות. לאחר צפייה במופעו של דרו ארלן, החולם הצלול, מצליחים המשופרים לעבור פריצת-דרך: הם מעבירים את שפת חוטי-המחשבה שהמציאה מירי לשפה משותפת וברת תרגום, ומירי מצליחה להחלים מרעידותיה הבלתי-נשלטות. לאחר שהצליחו להתנער ממגבלותיהם, מגלים הקבצנים הצעירים את תוכניותיה של מירנדה שאריפי לפתח נשק ביולוגי כאמצעי מיקוח.
והשמורה שולפת את הנשק במהרה, כאשר היא מכריזה על עצמאותה מארצות הברית. ממשלת ארצות הברית בתורה ממתינה עד המועד האחרון לתשלום המיסים המגיעים לה כחוק, ומתעתדת לשלוח כוחות צבאיים להחרים את מבנה השמורה כערבון להחזרת הכספים. אז מירנדה שאריפי מדגימה את הנשק על תחנת חלל מבודדת שנרכשה למטרה זו בלבד, ומאוכלסת בבני בקר. חסרי-השינה המשופרים מחליטים לנצל את ההזדמנות לפעול לפני שהאיום יתממש, ומחבלים במנגנון שחרור הנשק. מירנדה שאריפי מסרבת להצעה להיכנע בעבור חסינות לה ולמועצת השמורה. מירי רואה בכך הוכחה לכך שכל האידאולוגיה של השמורה הייתה מאז ומתמיד מאבק של סבתה לשמר את כוחה ולהגשים את רצונותיה, ותו לא.
מירנדה שאריפי עומדת למשפט בפעם השנייה, וליישה קמדן מייצגת אותה. מירי וה"קבצנים" שלה מגיעים לביתה של ליישה, כמו דרו ארלן בשעתו, ומנסים להתערות במקום. הספר נגמר בתובנה של ליישה, שעוזרת לה לפתור את החידה של טוני אינדיבינו מהספר הראשון: אותם קבצנים בספרד שרוצים כסף בעבור דבר אינם עלוקות אלימות; סופה של חמלה כלפי החלש להשתלם לחזק, כפי שהחמלה שהפגינה כלפי דרו ארלן החיותי השתלמה כשהוא הצליח לשחרר את חסרי-השינה המשופרים, ובפועל להציל את ארצות הברית משואה ביולוגית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קבצנים בספרד, באתר OCLC (באנגלית)