קהילת יהודי חודורקוב
בעיירה חודורקוב (חודורקיב באוקראינית: Ходорків ברוסית: Ходорков) שבמחוז ז'יטומיר באוקראינה התקיימה קהילה יהודית שנחרבה כמעט לחלוטין בפרעות פטליורה. אחרוני יהודי חודורקוב נרצחו בשואת יהודי אוקראינה. בשיאה מנתה הקהילה כ-3600 נפש, מעל למחצית מתושבי העיירה.
תולדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1765 חיו בחודורקוב 452 יהודים. ב-1847 עלה מניינם ל-117. ב-1897 מנו יהודי חודורקוב 3672 נפש, שהיוו כ-53% מאוכלוסיית העיירה.
בראשית המאה ה-20 היו לקהילה תלמוד תורה ושלושה בתי ספר פרטיים, לבנים ולבנות.
בינואר 1906 התחולל פוגרום בעיירה. סוכנות ידיעות רוסית פרסמה שסיבת הפוגרום הייתה צלב ששברו נערים יהודים, אך התברר כי לא ארעה תקרית כזו[1].
במלחמת האזרחים ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהילת חודורקוב נפגעה קשות וכמעט נשמדה כליל בפרעות פטליורה במהלך מלחמת האזרחים הרוסית.
כשהחלו לבוא שמועות על פרעות שנערכות בעיירות היהודיות ב-1918, התארגנה בחודורקוב יחידת הגנה יהודית שהחלה להתחמש ולהתאמן. במהלך האביב והקיץ של שנת 1919 פלשו לחודורקוב מליציות שונות. כוח ההגנה היהודי מנע פגיעות קשות ביהודים, אך ספג אבדות וכוחו הלך והידלדל.
בחודש אייר נכנסה לחודורקוב מליציה בפיקודו של סוקולוב. היא נתמכה בנוצרים מקומיים, ובאישון ליל החלו לתקוף את היהודים. כוח המגן היהודי נחלץ להגנת הקהילה, אך הובס בידי הפורעים. לאחר מכן החל טבח ביהודי העיירה. כ-2000 יהודים נרצחו בשריפה, בהטבעה בנהר אירפין ובנשק קר. באחת האורוות של היהודים כינסו הפורעים כמה עשרות יהודים והעלו אותה באש עליהם. גור אלרואי מניח כי היו גם מקרי אונס[2]. בית הכנסת וספרי התורה שבו חוללו.
גופות ההרוגים נאספו על ידי כפריים מקומיים ונקברו בקבר אחים בבית הקברות היהודי, אך לא מעט גופות נותרו פזורות ברחובות ובשדות שסביב חודורקוב.
תוצאות הפוגרום בחודורקוב צולמו, והתמונות שימשו כעדות במשפטו של שלום שוורצברד שהתנקש בחייו של סימון פטליורה.
לאחר הפרעות, בשנת 1920, נמנו בחודורקוב 146 יהודים בלבד.
בשואת יהודי אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-16 ביולי 1941, נכבשה העיירה על ידי הוורמאכט. בסתיו 1941 ירו הנאצים ב-22 יהודים בחודורקוב. יתר יהודי העיירה נשלחו ככל הנראה לאחת מערי המחוז. בבית הקברות היהודי ישנם שני קברי אחים: אחד של חללי הפרעות ב-1919 ואחד של חללי הנאצים.
הקהילה היהודית לא הוקמה מחדש לאחר השואה.
אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאה ה-18 התיישב בחודורקוב אחד מתלמידי המגיד ממזריטש, רבי דב בעריש מחודורקוב[3]. בראשית המאה ה-19 כיהן כרב הקהילה רבי מאיר, בעל "מאיר עיני חכמים", תלמידו של הרב זאב וולף מז'יטומיר. נכדו, הרב מאיר, כיהן אף הוא כרב העיירה[4].
בין היהודים ילידי חודורקוב:
- נחום אויסלנדר - משורר וחוקר ספרות היידיש (1893–1962)
- פורדהאוז בן ציסי - מלחין ומנצח (1896–1979)
- שניאור שפושניק - מנופלי מאורעות תל חי (1896–1919)
- אברהם שפושניק - מחלוצי העלייה השנייה בפתח תקווה, מייסד מקהלת "הזמיר" בפתח תקווה. אחיו של שניאור שפושניק (1854–1915)[5]
- מיכאל בארון (רו') - מהפכן סוציאליסטי, ממקימי "הקוזקים האדומים" (אנ').
- ישעיה רבינוביץ (Isaiah Rabinovich) - סופר, מבקר ספרות וחוקר ספרות קנדי (1906–1972)[6].
- חנה (אנה) ברסניאק - אמו של הקומיקסאי רנה גוסיני
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרעות ביהודי חודורקוב, אלבום תמונות מהפוגרום בחודורקוב, 1919, באתר הספרייה הלאומית (כולל תמונות קשות לצפייה)
- אליעזר דוד רוזנטל, מגילת הטבח חלק ג עמ' 14 - 16.
- חודורקוב, באתר "השטעטל שלי" (באוקראינית).
- בית הקברות היהודי בחודורקוב, אינדקס בצלאל נרקיס לאומנות יהודית.
- Memories of a Ukrainian Pogrom (june 1919) באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
- THE UKRAINE TERROR AND THE JEWISH PERIL באתר אוניברסיטת פלורידה (באנגלית).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרעות חדשות, מחזיקי הדת, 2 בפברואר 1906
- ^ גור אלרואי, ארץ מקלט, 2021, עמ' 13
- ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות אישים חלק א, ירושלים תשמ"ו, עמ' תטו
- ^ ראו: שו"ת מהרא"י מזינקוויץ, עמ' תרלט
- ^ דוד תדהר (עורך), "אברהם שפושניק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 725
- ^ ישעיה רבינוביץ, לקסיקון הספרות העברית החדשה