קוקו ביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוקו ביץ'
Cocoa Beach
חוף הים בקוקו ביץ'
חוף הים בקוקו ביץ'
מוטו "פתוחים לעסקים!"
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מדינה פלורידהפלורידה פלורידה
מחוז מחוז ברבארד
ראש העיר בני מאליק
תאריך ייסוד 1888
שטח 39 קמ"ר
 ‑ שטח ואחוז מים 27.28 קמ"ר 67.49%
גובה 3 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 11,231 (2010)
 ‑ צפיפות 972.82 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות 28°09′07″N 80°35′42″W / 28.151944°N 80.595°W / 28.151944; -80.595
אזור זמן UTC -5
http://www.cityofcocoabeach.com/

מיקום מחוז ברבארד בתוך פלורידה (מימין). ומיקום קוקו ביץ' בתוך המחוז (משמאל)
מפה

קוקו ביץ'אנגלית: Cocoa Beach) היא עיר במחוז ברווארד (אנ') בפלורידה שבארצות הברית. אוכלוסיית העיר מנתה 11,539 תושבים במפקד האוכלוסין של ארצות הברית שנערך בשנת 2018.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתיישבות הלא-ילידית הראשונה באזור הייתה על ידי משפחה של עבדים משוחררים לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית. ב-1888, קבוצה של גברים מקקאו (אנ') קנתה את השטח, שלא פותח עד שנקנה ב-1923 על ידי גאס אדוארדס, פרקליט העירייה של קוקו. הוא הפסיק לעסוק בעריכת דין כדי להקדיש את כל מאמציו לפיתוח האזור.

העיירה קוקו ביץ' הוקמה ב-5 ביוני 1925. גאס סי אדוארדס נבחר כראש העיר ושימש כנציב יחד עם ג'יי הייסטן.

בשנת 1939 היו בעיר 49 תושבים.

ב-29 ביוני 1957 הפכה קוקו ביץ' לעיר.

הצמיחה הגדולה של קוקו ביץ' החלה במהלך שנות ה-60. העיר רשמה גידול של 1000% באוכלוסייה בין השנים 1950 ל-1960, בעיקר כתוצאה מתוכנית החלל של ארצות הברית. מרכז החלל קנדי ממוקם כ-15 מיל (24 קילומטרים) מצפון לעיר. אנשים רבים עברו לקקאו ביץ' לצורך עבודות הקשורות לתוכנית החלל.

לאחר שתוכנית אפולו של נאס"א הגיעה לסיומה, ולפני שהחלה תוכנית מעבורת חלל, פוטרו עובדים רבים בעיר. ב-1975, עמד אחוז האבטלה בעיר על 14.3%. משפחות רבות איבדו את מקום עבודתן וחלקם אף עזבו את העיר.

פרס נבולה של שנת 2010 ניתן בעיר.

בשנת 2016, האחוזה הגדולה ביותר בעיר נהרסה בשריפה. היא נבנתה על החוף על ידי אל נוהארט (אנ') ב-1975 והכילה 10,000 רגל רבוע (930 מטרים רבועים) של שטח מגורים, חדרי שינה ו-12 חדרי רחצה. שוויה הוערך בכמה מיליוני דולרים.[2]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזח קקאו ביץ', שנבנה בשנת 1962, משתרע לתוך האוקיינוס האטלנטי

לפי הלשכה למפקד האוכלוסין של ארצות הברית, לעיר שטח כולל של 15.0 מילים רבועים (39 קילומטרים רבועים). 4.9 מילים רבועים (13 קילומטרים רבועים) מתוכם הם קרקע ו-10.1 מילים רבועים (26 קילומטרים רבועים) (67.49%) הוא מים. גובלת בעיר בצפון היא קייפ קנוורל (אנ'). בדרום נמצא חוף סהר (אנ'). במזרח נמצא האוקיינוס האטלנטי (5.6 מיל (9.0 קילומטרים) של חוף הים). במערב נמצא נהר הבננה (אנ').

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקקאו ביץ' יש אקלים סובטרופי גשום.[3]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות האוכלוסייה
מפקד אוכלוסייה
193031
19404958.1%
1950246402.0%
19603,4751,312.6%
19709,952186.4%
198010,9269.8%
199012,12311.0%
200012,4823.0%
201011,231−10.0%
202011,3541.1%

נכון למפקד האוכלוסין של שנת 2010, היו בעיר 11,231 נפשות. ב-2017 היו בעיר 11,733 נפשות.[4] צפיפות האוכלוסין הייתה 2,552.1 תושבים למייל רבוע (985.5 לקמ"ר). היו 8,709 יחידות דיור בצפיפות ממוצעת של 1,780.6 לקילומטר רבוע (687.6 לקמ"ר). ההרכב הגזעי של העיר היה 96.64% לבנים, 0.62% שחורים, 0.22% ילידים אמריקאים, 1.07% אסייתים, 0.06% תושבי האי השקט, 0.30% מגזעים אחרים ו-1.08% משני גזעים או יותר. היספנים ולטינים היו 2.52% מהאוכלוסייה.

לפי מפקד זה אוכלוסיית העיר חלוקה לקבוצות הגיל הבאות: 12.2% מתחת לגיל 18; 3.8% בין 18 ל-24; 22.0% בין 25 ל-44,; 27.6% בין 45 ל-64, ו-34.4% שהיו בני 65 ומעלה. הגיל החציוני היה 54 שנים. על כל 100 נקבות, היו 99.3 זכרים. על כל 100 נשים בנות 18 ומעלה, היו 96.4 גברים.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצור גלישה ותיירות מוסיפים לכלכלת קקאו ביץ'.
חנות גלישה של רון ג'ון

בשנת 2015 עסקים בעיר גבו 5.6 מיליון דולר מס תיירות, למעלה ממחצית ממס התיירים שנגבה במחוז ויותר מכל עירייה אחרת, 1.4 מיליון דולר.[5]

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה העיקרית המדוברת בחוף קקאו היא אנגלית, כאשר רק 9.8% מהאוכלוסייה דוברים שפות שאינן אנגלית בבית.[6]

מזח קקאו ביץ'

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוקו ביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Explore Census Data".
  2. ^ Sangalang, Jennifer (17 במרץ 2016). "After the fire, city feels loss". Florida Today. Melbourne, Florida. pp. 1A, 12A. נבדק ב-17 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Randy Lascody (במרץ 2002). "The Onset of the Wet and Dry Seasons in East Central Florida- A Subtropical Wet-Dry Climate?". National Weather Service Weather Forecast Office Melbourne, FL. NOAA. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Bureau, U.S. Census. "American FactFinder - Community Facts". factfinder.census.gov (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2011. נבדק ב-2018-09-28. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Berman, Dave (8 במרץ 2016). "Brevard, Airbnb make tax deal". Florida Today. Melbourne, Florida. pp. 1A. נבדק ב-8 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "U.S. Census Bureau QuickFacts: Cocoa Beach city, Florida". Census Bureau QuickFacts (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-09-28.