קו מפריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קו מפריד

קו מפריד

סימני פיסוק סימני כתב נוספים

נקודה ( . )
פסיק ( , )
נקודה ופסיק ( ; )
סוגריים ( ( ) [ ] { } )
נקודתיים ( : )
מקף ( ־ )
שלוש נקודות ( )
קו מפריד ( )
סימן שאלה ( ? )
סימן קריאה ( ! )
אפוסטרוף ( )
גרש ( ׳ )
גרשיים ( ״ )
מרכאות ( “ ” ) ( ‘ ’ )
קו נטוי ( / )
סימן תמיהה (?!)

סימן "וגם" (&)
כוכבית ( * )
שטרודל (כרוכית) ( @ )
קו נטוי שמאלי ( \ )
צלבון (פגיון) ( † ‡ )
מעלה ( ° )
סולמית ( # )
טילדה ( ~ )
קו תחתון ( _ )
קו ניצב ( | ) ( ¦ )
פילקרו ( )
גג (ˆ) (^)
סימן הסעיף (§)
אחוז (%)
פרומיל ()
רבבית ()
סימן מטבע (¤)
דולר ($)
סמל סימן מסחרי ()
סמל סימן מסחרי רשום (®)

סימן קריאה הפוך (¡)
סימן שאלה הפוך (¿)

סימן אירוניה (؟)

קו מפריד הוא סימן פיסוק, שמטרתו העיקרית היא הפרדה בין שני חלקי המשפט. צורתו של קו המפריד היא קו אופקי הממוקם אנכית באמצע השורה. בעברית אורכו של הקו המפריד מחצית מגובה השורה (–), כאורכה של היחידה הטיפוגרפית en. בשפות אחרות ישנו שימוש בסוגים שונים של קווים מפרידים (—, – ו־―) בהתאם לכללי הפיסוק של אותה שפה. אין מקש מיוחד לקו המפריד במקלדת העברית התקנית, אך במקרים מסוימים ניתן לקבלו בעזרת צירוף של מקשים אחדים.[1]

שימושים בקו מפריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושים בשפה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לפי כללי הפיסוק החדשים של האקדמיה ללשון העברית: "קו מפריד, כלומר קו שלפניו ולאחריו יש רווח, משמש כשמורגש צורך להפריד הפרדה יתרה בין חלקי המשפט". [2]
  • לעתים משתמשים בקו מפריד כדי לציין חלקים שהושמטו מהמשפט, לדוגמה: "פלוני רוצה תורה, ואלמוני – סחורה".
  • זוג קווים מפרידים מציינים הרחבה של המשפט באמצעות מאמר מוסגר, או באמצעות תמורה – לצורך הבהרה.

קו מפריד כתחליף לנקודתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי כללי הפיסוק החדשים של האקדמיה ללשון העברית, ניתן לעתים להשתמש בקו מפריד במקום נקודתיים, פרט למקרים שבהם הנקודתיים מופיעות לפני ציטוט או דיבור ישיר.

כך למשל, במשפט כולל עם ביטוי מכליל, ניתן להפריד בין הביטוי המכליל לתמורה המפרטת באמצעות קו מפריד או באמצעות נקודתיים. לשיטתו של יעקב שביט, כאשר הביטוי המכליל מופיע לפני התמורה המפרטת יש להשתמש בנקודתיים, לדוגמה: "לאברהם שלושה ילדים: מתן, אורי ויוני", ואילו כאשר הביטוי המכליל מופיע אחרי התמורה יש להשתמש במקף, לדוגמה: "מתן, אורי ויוני – כולם בנים של אברהם"[3].

קו מפריד במקום פסיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, זוג קווים מפרידים יכולים לבוא במקום שני פסיקים, לציון הסגר או תמורה. לפי כללי הפיסוק החדשים של האקדמיה ללשון, משתמשים בקווים מפרידים לציון תמורה בעיקר במקרים של תמורה מפרטת באמצע משפט.

לפי כללי הפיסוק החדשים, במשפט ייחוד ניתן, אם כי לא הכרחי, להפריד את חלק הייחוד משאר המשפט באמצעות פסיק או קו מפריד. לעומת זאת, יעקב שביט גורס שפסיק לעולם לא יופיע אחרי חלק ייחוד ואם רוצים להפריד את חלק הייחוד משאר המשפט יש להשתמש בקו מפריד[3].

שימושים מספריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו מפריד משמש להפרדה בין מספרים, לדוגמה בעת רישום מספרי טלפון, וזאת על מנת להקל את השימוש במספר:

דוגמה:
6681–667–02

שימושים לציין טווח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו מפריד משמש לציון טווחי זמן ותאריכים, ובכך הוא מחליף את המילה "עד". לדוגמה:

  • הביטוי: 1 ביולי3 ביולי, משמעו: אחד ביולי עד שלושה ביולי.
  • הביטוי: 01:00–02:00, משמעו: מאחת בלילה ועד שתיים בלילה.
  • הביטוי המופיע על מוצרים: 1–3, משמעו: גילאים 1 עד 3.

שימושים לציין כיוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו המפריד מציין גם כיוונים. לדוגמה -

הביטוי:
כביש חיפה – ת"א
משמעו הכביש היוצא מחיפה לכיוון ת"א (ולהפך).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במערכת ההפעלה חלונות, יש ללחוץ על מקש ה־Alt, להקליד 0150 בלוח המקשים הקטן שבצידה הימני של המקלדת, ואז לשחרר את Alt.
  2. ^ "כללי הפיסוק החדשים", לשוננו לעם, האקדמיה ללשון העברית, כסליו התשס"ב, גם בקו מפריד (–), שימושים עיקריים, באתר האקדמיה
  3. ^ 3.0 3.1 יעקב שביט, על כללי פיסוק אחדים ועל מה שמעבר להם, אתר עמלנט