לוכסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוכסן / קו נטוי
לוכסן / קו נטוי
סימני פיסוק סימני כתב נוספים

נקודה .
פסיק ,
נקודה ופסיק ;
סוגריים ( ) [ ] { }
נקודתיים :
מקף ־
שלוש נקודות
קו מפריד
סימן שאלה ?
סימן קריאה !
אפוסטרוף
גרש ׳
גרשיים ״
מירכאות “ ” ‘ ’
לוכסן /
סימן תמיהה ?!

אמפרסנד (סימן "וגם") &
כוכבית *
כרוכית @
לוכסן שמאלי \
צלבון (פגיון) † ‡
מעלה °
סולמית #
טילדה ~
קו תחתון _
קו ניצב | ¦
פילקרו
גג ˆ
סימן קרט ^
תבליט רשימה
סימן נומרו
סימן הסעיף §
אחוז %
פרומיל
רבבית
סימן מטבע ¤
שקל
דולר $
סמל סימן מסחרי
סמל סימן מסחרי רשום ®
סמל זכויות יוצרים ©

סימן קריאה הפוך ¡
סימן שאלה הפוך ¿
סימן אירוניה

שימוש בלוכסן בתפריט בשפה האנגלית, במשמעות "וגם"

לוֹכסן או קו נטוי (/) (בנוסף גם סלש; מאנגלית: "Slash") הוא סימן כתב המצויר באמצעות קו אלכסוני הנוטה מימין למעלה או משמאל למטה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בסימן זה מקורו ברומא העתיקה והוא המקור של הפסיק (גרסה מקוצרת למעשה של הלוכסן).

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוכסן משמש לקישור בין שתי מילים שונות או שני משפטים שונים על מנת לצרפם יחד (ולהדגיש שהמילים חליפיות במשפט / היינו ניתן לקרוא את המשפט עם כל אחת מהמילים בנפרד / ניתן לקרוא כל אחד מהמשפטים והוא חלופי למשפט שקדם לסימן הלוכסן.) לדוגמה:

הסונטות של ויליאם שייקספיר/פרנסיס ביקון הן...

ו/או[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש נפוץ בלוכסן נעשה בביטוי "ו/או". לדוגמה:

הקונה ו/או המוכר ו/או השוכר רשאים כל אחד ואחד...

הביטוי הלוגי "או" מכיל גם את הביטוי הלוגי "וגם", ולכן בטקסט העוסק בלוגיקה הביטוי "א' או ב'" נכון כאשר לפחות אחד ממרכיביו נכון. עם זאת, בשאר התחומים (לדוגמה בכתיבה משפטית) נהוג ש"או" שולל את האפשרות ששתי הטענות יהיו נכונות ('אבוא אליך בשתיים או בארבע' שולל את האפשרות שאבוא בשתי השעות גם יחד) ולפיכך נחוץ הצירוף "ו/או".

שימושים בשירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשירה נוטים להשתמש בלוכסן כדי לסמן את הסוף של שורה בשיר.

מתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתמטיקה מסמן הלוכסן את פעולת החילוק, לדוגמה:

  • a / b = x שפירושו x שווה a חלקי b

כמו כן משמש הלוכסן לסימון שבר, לדוגמה:

  • 3/8 – שלוש שמיניות

יוניקוד מציע שני לוכסנים חלופיים אשר מאפשרים תצוגה משופרת של שברים: "לוכסן חילוק" (Division Slash, יוניקוד U+2215), המשמר את כיוון זרימת הטקסט בפסקה בה הוא נמצא, ו־"סוֹלִידוּס" (Solidus, יוניקוד U+2044), המזרים את הטקסט משמאל לימין:

תצוגה של השבר תשע שש־עשריות
עם לוכסן רגיל עם לוכסן חילוק קידוד עם לוכסן חילוק בפסקה עם זרימת טקסט מימין לשמאל
9/16 9/16 169 <sub>16</sub>∕<sup>9</sup>
עם סולידוס קידוד עם סולידוס
916 <sup>9</sup>⁄<sub>16</sub>

מחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחשבים משתמשים בלוכסן לעיתים קרובות כתו מפריד בין חלקים של נתיב (לדוגמה בנתיבי הקבצים במערכות Unix ובכתובות אינטרנט).

ברוב שפות המחשב משמש הלוכסן כאופרטור של חילוק.

בשפות תכנות רבות משמשים שני לוכסנים // כהתחלה של הערה בת שורה אחת.

ב-HTML ו־XML משמש הלוכסן כסימון לסיום תכונת מקטע, לדוגמה: <b> מסיים מקטע של טקסט מודגש שמתחיל בהוראה: </b>.

תאריכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להשתמש בלוכסן כסימן מפריד בין מרכיביו של תאריך. לדוגמה: לפי השיטה האירופאית לסימון תאריך "16 בספטמבר 2003" ולפי השיטה האמריקאית לסימון תאריך "9/16/2003" יסמל את היום ה-16 בחודש ספטמבר בשנת 2003.

על פי הסימון בבריטניה הסימון 7/8 May משמעו הלילה שבין ה-7 ל-8 במאי, בעוד שהסימון 7-8 May משמעו שני הימים גם יחד.

סימון מטבעות בריטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרם עברה בריטניה לשיטה העשרונית נהגו לסמן בלוכסן את ההבדל בין לירות שטרלינג, שילינגים ומטבעות פני (המקף מסמן 0).

2/6 שני שילינג ושישה פני
10/- עשרה שילינג
£1/19/11 ליש"ט אחד, 19 שילינג ו-11 פני

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]