לוכסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוכסן / קו נטוי
לוכסן / קו נטוי
סימני פיסוק סימני כתב נוספים

נקודה ( . )
פסיק ( , )
נקודה ופסיק ( ; )
סוגריים ( ( ) [ ] { } )
נקודתיים ( : )
מקף ( ־ )
שלוש נקודות ( )
קו מפריד ( )
סימן שאלה ( ? )
סימן קריאה ( ! )
אפוסטרוף ( )
גרש ( ׳ )
גרשיים ( ״ )
מרכאות ( “ ” ) ( ‘ ’ )
קו נטוי ( / )
סימן תמיהה (?!)

סימן "וגם" (&)
כוכבית ( * )
שטרודל (כרוכית) ( @ )
קו נטוי שמאלי ( \ )
צלבון (פגיון) ( † ‡ )
מעלה ( ° )
סולמית ( # )
טילדה ( ~ )
קו תחתון ( _ )
קו ניצב ( | ) ( ¦ )
פילקרו ( )
גג (ˆ) (^)
סימן הסעיף (§)
אחוז (%)
פרומיל ()
רבבית ()
סימן מטבע (¤)
דולר ($)
סמל סימן מסחרי ()
סמל סימן מסחרי רשום (®)

סימן קריאה הפוך (¡)
סימן שאלה הפוך (¿)

סימן אירוניה (؟)

לוכסן או קו נטוי ( / ) הוא סימן כתב המצויר באמצעות קו אלכסוני הנוטה מימין למעלה לשמאל למטה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בסימן זה מקורו ברומא העתיקה והוא המקור של הפסיק (גרסה מקוצרת למעשה של הלוכסן).

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוכסן משמש לקישור בין שתי מילים שונות או שני משפטים שונים על מנת לצרפם יחד (ולהדגיש שהמילים חליפיות במשפט/ היינו ניתן לקרוא את המשפט עם כל אחת מהמילים בנפרד/ ניתן לקרוא כל אחד מהמשפטים והוא חלופי למשפט שקדם לסימן הלוכסן.) לדוגמה:

הסונטות של ויליאם שייקספיר/פרנסיס ביקון הן...

ו/או[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש נפוץ בלוכסן נעשה בביטוי "ו/או". לדוגמה:

הקונה ו/או המוכר ו/או השוכר רשאים כל אחד ואחד...

הביטוי הלוגי "או" מכיל גם את הביטוי הלוגי "וגם", ולכן בטקסט העוסק בלוגיקה הביטוי "א' או ב'" נכון כאשר לפחות אחד ממרכיביו נכון. עם זאת, בשאר התחומים (לדוגמה בכתיבה משפטית) נהוג ש"או" שולל את האפשרות ששתי הטענות יהיו נכונות ('אבוא אליך בשתיים או בארבע' שולל את האפשרות שאבוא בשתי השעות גם יחד) ולפי כך נחוץ הצירוף "ו/או".

שימושים בשירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשירה נוטים להשתמש בלוכסן כדי לסמן סופה של שורה בשיר.

מתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתמטיקה מסמן הלוכסן את פעולת החילוק, לדוגמה:

  • x - a / b = x שווה a חלקי b

כמו כן משמש הלוכסן לסימון שבר, לדוגמה:

  • 3/8 – שלוש שמיניות

יוניקוד מציע שני לוכסנים חלופיים אשר מאפשרים תצוגה משופרת של שברים: "לוכסן חילוק" (Division Slash, יוניקוד U+2215), המשמר את כיוון זרימת הטקסט בפסקה בה הוא נמצא, ו־"סוֹלִידוּס" (Solidus, יוניקוד U+2044), המזרים את הטקסט משמאל לימין:

תצוגה של השבר תשע שש־עשריות
עם לוכסן רגיל עם לוכסן חילוק קידוד עם לוכסן חילוק בפסקה עם זרימת טקסט מימין לשמאל
9/16 9/16 169 <sub>16</sub>∕<sup>9</sup>
עם סולידוס קידוד עם סולידוס
916 <sup>9</sup>⁄<sub>16</sub>

מחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחשבים משתמשים בלוכסן לעתים קרובות כתו מפריד בין חלקים של נתיב (לדוגמה בנתיבי הקבצים במערכות Unix ובכתובות אינטרנט).

ברוב שפות המחשב משמש הלוכסן כאופרטור של חילוק.

בשפות תכנות רבות משמשים שני לוכסנים // כהתחלה של הערה בת שורה אחת.

ב- HTML ו־XML משמש הלוכסן כסימון לסיום תכונת מקטע, לדוגמה: <b/> מסיים מקטע של טקסט מודגש שמתחיל בהוראה: <b>.

תאריכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להשתמש בלוכסן כסימן מפריד בין מרכיביו של תאריך. לדוגמה: לפי השיטה האירופאית לסימון תאריך "16/9/2003" ולפי השיטה האמריקאית לסימון תאריך "9/16/2003" יסמל את היום ה-16 בחודש ספטמבר בשנת 2003.

על פי הסימון בבריטניה הסימון 7/8 May משמעו הלילה שבין ה-7 ל- 8 במאי, בעוד שהסימון 7-8 May משמעו שני הימים גם יחד.

סימון מטבעות בריטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרם עברה בריטניה לשיטה העשרונית נהגו לסמן בלוכסן את ההבדל בין לירות שטרלינג, שילינגים ומטבעות פני (המקף מסמן 0).

2/6 שני שיליניג ושישה פני
10/- עשרה שיליניג
£1/19/11 ליש"ט אחד, 19 שילינגים ו-11 פנים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]