פיסוק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פיסוק | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| סימני פיסוק | סימני כתב נוספים | |||||
|
נקודה ( . ) |
אמפרסנד ( & ) |
|||||
פיסוק הוא חלק של הדקדוק העוסק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו.
סימני הפיסוק:
- נקודה: סימן לסוף משפט.
- פסיק: משמש לציין הפסקה בשטף הדיבור.
- נקודה ופסיק
- נקודתיים: סימן לפירוט מורחב.
- מקף
- קו מפריד
- סוגריים: לרוב הערה באמצע/סוף המשפט.
- סימן שאלה: סימון לסוף משפט-שאלה.
- סימן קריאה: סימון לסוף משפט-ציווי או קריאה.
- מרכאות
- גרש
[עריכה] לקריאה נוספת
- כללי הפיסוק, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, תשס"ב.
- Lynne Truss, Eats, Shoots & Leaves: The Zero Tolerance Approach to Punctuation
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הפיסוק - מבחר כללים, באתר אתר האקדמיה ללשון העברית
- שרה ליפקין; נועה בדיחי-קלפוס, כללי פיסוק וכתיב, מתוך "לשון לבגרות : הגה, צורות ותחביר" באתר מט"ח
- כללי הפיסוק, אתר השפה העברית
- יעקב שביט, על כללי פיסוק אחדים ועל מה שמעבר להם, אתר עמלנט

