קיאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חצי האי קיאי (ביפנית: 紀伊半島) הוא אחד מחצאי האיים הגדולים באי הונשו שביפן. רוב שטחו של חצי האי, וכל האזור הדרומי שלו, נמצאים בתחומי מחוז ואקאיאמה. מצפון-מערב למחוז ואקאיאמה נמצא מחוז אוסקה, שגם חלקו הדרומי מהווה חלק מחצי-האי. מפרץ אוסקה ומיצר קיאי שוכנים ממערב לחצי האי, ומדרום וממזרח לו נמצא האוקיינוס השקט. על האתרים החשובים בחצי האי נמנים:
- העיר נארה, בירתה לשעבר של יפן.
- הר קויה, בסיס כת השינגון הבודהיסטית.
- ואקאיאמה, מקום מוצאו של ענף קיאי בשוגונות טוקוגאווה.
- איסה, מקום מושבו של מקדש איסה ומרכז לייצור פנינים.
- איגה, המפורסמת באגדות הנינג'ה שלה.
- מחוז יושינו, אזור הררי ומיוער, ביתו של הענף הדרומי של חצר הקיסרות בזמן תקופת שתי החצרות הקיסריות.
- מחוז קומאנו, ביתם של מקדשי קומאנו ומפלי נאצ'י. שם נוסף הוא מחוז מורו.
- נקודת שיאונו, הנקודה הדרומית ביותר בהונשו.
בשנת 2004 הכריז ארגון אונסק"ו על שלושה מהאתרים כאתרי מורשת עולמית:
- יושינו והר אומינה, אזורים הררים בצפון חצי האי.
- מקדשי קומאנו.
- הר קויה, ההר הקדוש במערב חצי האי.
ההכרזה מתייחסת גם להרים המיוערים שסביב שלושת האתרים ולדרכי העולים לרגל המובילות אליהם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
