קיפון בורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgקיפון בורי
קיפון בורי
מצב שימור

מצב שימור: קרוב לסיכון (NT)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: קיפונאים
משפחה: קיפוניים
סוג: קיפון
מין: קיפון בורי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Mugil cephalus
‏(ליניאוס)

קיפון בורי, קיפון גדול ראש, או בשמו העממי, בורי (שם מדעי: Mugil cephalus) הוא דג מסוג קיפון (Mugil), המשתייך למשפחת הקיפוניים (Mugilidae). במשפחה זו סוגים רבים, החיים באזורים הטרופיים והסובטרופיים ברחבי העולם כולו. בארץ ישראל חיים שבעה סוגים הנחלקים לאחד עשר מיני דגים ממשפחה זו.

תפוצה ופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיפון הבורי מצוי באוקיינוסים ובימים ברחבי העולם. בעבר היה מצוי בחופי הים התיכון כמעט כל ימות השנה, אך בשל דיג בלתי מבוקר ובשל זיהום מי הים, נעלם כמעט לחלוטין מחופי ישראל.

כדג בוגר, אורכו של הקיפון הבורי הוא כ-60 ס"מ ומשקלו כ-5 ק"ג, גבו שטוח וכסוף ובטנו בהירה.

הקיפון הבורי משתייך למיני הדגים היורוהליניים (אנ'), דגים המסוגלים לחיות בטווח רחב מאוד של מליחויות מים. לכן, ניתן למצוא את הקיפון הבורי הן בִּנהרות וּבִנחלים של מים מתוקים, הן בַּימים והן בְּמאגרי מים מלוחים שבהם מליחות המים גבוהה בהרבה ממליחות מי הים.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגי הקיפון הבורי הם אומניבורים, כלומר אוכלי כול. הם ניזונים בעיקר ממזון שהם מלקטים בקרקעית הים, ובדרך כלל מאצות, אך יאכלו גם בעלי חיים קטנים, חיים או מתים, ושאריות מזון שימצאו.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיפון בורי בנהר

רביית הקיפון הבורי מתרחשת בחודשי הקיץ והסתיו. לקראת הרבייה תופחות שחלות הנקבה והן עשויות להגיע לכשליש ממשקל גופה. הנקבה מטילה את כל הביצים שבשחלות בבת אחת. באותה שעה פולט הזכר נוזל זרע ומפרה את הביצים. תהליך ההטלה וההפריה מתרחש בים הפתוח, והביצים המופרות נישאות בזרמי הים.

משך זמן התפתחות הדגיגים עד לבקיעתם מן הביצה תלוי בטמפרטורת המים. כעבור יומיים עד שישה ימים, בוקע מהביצה דגיג באורך של 2-1 מ"מ. בשלושת הימים הראשונים לחייו הוא ניזון משק החלמון המחובר אליו, ולאחר מכן הוא ניזון בעיקר מפלנקטון.

את מרבית דגיגי הקיפון הבורי טורפים דגים ובעלי חיים ימיים אחרים, ואלו ששורדים נוטים למצוא מפלט במים הרדודים של שפכי הנחלים לאורך החופים. בחודשים אוקטובר-ינואר ניתן לצפות בדגיגי קיפון בורי רבים בשפכי הנחלים, ובכלל זה בשפכי נחלי החוף בישראל.

הדגיגים גדלים במהירות במים המתוקים, ולאחר שהם מגיעים למשקל של כק"ג אחד, הם יוצאים אל הים הפתוח, ושם הם ממשיכים לחיות את שארית חייהם הבוגרים ומתרבים.

הקיפון הבורי כדג מאכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצי קיפון בורי מיובשות, בטייוואן

הקיפון הבורי הוא דג מאכל עממי בארצות הים התיכון. בבשרו הלבן אין כמעט עצמות, וטעמו הנייטרלי משתלב בסוגי מזון רבים ובכל מיני טעמים. ביצי הדג הן מעדן בפני עצמן. בארצות הים התיכון נוהגים להמליח ולייבש אותן, לצפותן בשעוות דבורים ולשמרן כך לאכילה. ביצי הדגים המשומרות בצורה זו, נקראות בוטרגו, בוטארגה או אבגוטאראחו.

מכיוון שהקיפון הבורי אוכל כול, הוא ניזון לעתים גם מפסולת המשחיתה את טעם בשרו. הקיפון הבורי שנדוג בחופי ישראל לוקה לעתים קרובות בטעמי לוואי של נפט, בשל קרבת מקום מגוריו לנמלים ולתחנות כוח.

כיום, רוב הדגים הנמכרים בשווקים, גדלים בבריכות דגים או בחוות דגים. בעניין זה, דגי הקיפון הבורי אינם יוצאים מן הכלל, ובשל כך, ניתן להשיג דגי קיפון בורי הגדלים בבריכות, בחנויות הדגים, כמעט כל ימות השנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]