ויטמין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנוסחה הכימית של ויטמין A (רטינול)
פירות וירקות נחשבים כמקור טוב לוויטמינים

ויטמין (Vitamin) הוא כל חומר אורגני החיוני לגוף, ודרוש לו בכמויות מזעריות ושהגוף אינו יכול ליצרו בכוחות עצמו.

תפקידם של הוויטמינים: סיוע בפעילות מטבולית ומערכתית, גדילה, הפקת אנרגיה מהמזון, עיבודם של אבות המזון, השתתפות בבניינם של כדוריות הדם וההורמונים, יצירת הכימיקלים שמפעילים את מערכת העצבים וסיוע בפעולות העיכול. הוויטמינים חיוניים למניעת מחלות ולהפחתת סיכון לחלות במחלות כגון: סרטן, מחלות לב. רבים מהוויטמינים, כגון ויטמין C ו-E הם חומרים הנוגדים חמצון. יש קבוצות מדענים הגורסות שויטמינים מאיטים את קצב ההזדקנות[1],[2].

בעיות בהגדרה:

הגדרת הוויטמין היא בעייתית מעט משום שיש לה לא מעט מקרי גבול. ויטמין C, לדוגמה, עונה להגדרת הוויטמין עבור בני אדם ועבור בעלי חיים אחרים שיכולים לאכול פירות. אולם, בעלי חיים רבים שאינם יכולים לאכול פירות כן מייצרים אותו בכוחות עצמם ועבורם הוא אינו ויטמין. ויטמין D נוצר, אצל האדם, על העור בסיוע קרני השמש. על כן ויטמין D אינו עונה להגדרת הוויטמין. ויטמין K נוצר במעיים בסיוע חיידקים וכך נוצרים גם כמה ויטמינים מקבוצת B. על כן למרות שלא גוף האדם הוא זה שמייצר ויטמינים אלה, הוא לא תמיד זקוק להם מגורם חיצוני.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המונח "ויטמין" (בלטינית: ויטה - חיים) טבע בשנת 1912 כימאי יהודי פולני, קזימיר פאנק, אשר הצליח לבודד את ויטמין B1 החיוני למניעת מחלות עצבים כמו למשל בריברי.

סוגי ויטמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר ויטמינים:

  • ויטמין A (רטינול) - מונע חמצון של חומרים ותרכובות בגוף, משפר הראייה בחשיכה, שומר על בריאות העור ומסייע למערכת החיסונית. נמצא בכרוב, אשכולית, מנגו, ברוקולי, אפרסק, דובדבן, פלפל, בטטה, דלעת, תרד, חלב מלא, חמאה ושמנת, חלמון הביצה ושמן דגים.
  • קבוצת ויטמין B - קיימים 11 ויטמינים, השונים זה מזה במבנה ובתפקיד:
    1. ויטמין B1 (תיאמין) - מסייע בחילוף החומרים של חלבונים ופחמימות ובפעילות של מערכות העיכול והעצבים. נמצא בלחם, אורז, כבד, בשר, חלב, דגים, חלמון הביצה, שמרים, קטניות, נבטים ואגוזים. מחסור בוויטמין B1 עלול לגרום לדיכאון, בלבול, הפרעות בעיכול, חוסר תיאבון וחולשת שרירים.
    2. ויטמין B2 (ריבופלבין) - מסייע בגדילה ומונע מחסור בדם, חשוב לעיכול סדיר, לבריאות העור והשיער, ולפעילות תקינה של העיניים. מסייע גם לפעילות ויטמין B6. נמצא בבשר, דגים, חלב, יוגורט, גבינה, חלמון הביצה, שמרים, קטניות, חיטה מלאה וירקות ירוקי עלים. מחסור בוויטמין B2 עלול לגרום לסדקים בזוויות הפה, צריבה או גירוי בעיניים ועוד.
    3. ויטמין B3 (ניאצין או חומצה ניקוטינית) - חילוף חומרים של סוכרים וחלבונים. חיוני לעצבים, לנשימה, לעיכול תקין וליצירת אנרגיה; מחזק את הזיכרון ומונע כאבי ראש ונדודי שינה. נמצא בכבד, סויה, גרעיני דלעת, שעועית, עדשים, תרד, ביצים, שמרים, נבטים, לחם חי, אורז ובשר. מחסור בוויטמין B3 עלול לגרום להפרעות בעור, במערכת העיכול ובמערכת העצבים המרכזית. עודף בוויטמין B3 עלול לגרום לסומק ולבחילות וסחרחורות.
    4. ויטמין B4 (כולין, בעבר היה אדנין מסומן כויטמין B4 )
    5. ויטמין B5 (חומצה פנטותנית) - חיוני לפעולת העצבים, מערכת החיסון, ההורמונים הנשיים והכדוריות האדומות. לוויטמין יש חלק פעיל חשוב בבלוטת יותרת הכליה והוא מגביר ייצור של קורטיזול, ובכך מאפשר לגוף לעמוד בלחצים בצורה טובה יותר. נמצא בדבש מלכות, כבד, זרעי חמניה, חלמון ביצה, אורז, לחם, חלב, יוגורט, תפוח אדמה ובטטה. מחסור בוויטמין B5 עלול לגרום לעצבנות, עייפות, חוסר תיאבון ותחושת נימול.
    6. ויטמין B6 (פירידוקסין) – מסייע בחילוף החומרים של החלבון ופעילות העצבים. נמצא בחומוס, אורז, תפוח אדמה, עגבנייה, בשר, דגים, ביצים, קטניות, אגוזים, בננות, נבטים ושמרים. מחסור בוויטמין B6 עלול לגרום לאנמיה, עייפות והפרעות נוירולוגיות.
    7. ויטמין B7 - (ביוטין) שומר על העור ועל הכדוריות האדומות ומקטין מתח נפשי. נמצא בכבד, חלב, ביצים, בוטנים ואגוזים, קטניות וירקות עליים.
    8. ויטמין B9 (חומצה פולית) - מונע חסר דם, מחזק את פעילות מערכת העיכול והזיכרון. נמצא בבשר, דגים, תרד, אגוזים, דגנים וירקות עליים.
    9. ויטמין B12 (ציאנוקובלאמין) – גדילה, פעולת העצבים ויצירת כדוריות הדם האדומות. נמצא באופן טבעי בעיקר בבשר, דגים, חלב, ביצים וחלב סויה (שהועשר בוויטמין). חוסר בוויטמין B12 עלול לגרום לאנמיה ולפגיעה במערכת העצבים.
    10. ויטמין B15 (חומצה פאנגאמית)
    11. ויטמין B17 (לאטריל)
  • ויטמין C (חומצה אסקורבית) – מסייע ביצירת רקמות ועצמות, שומר על נימי הדם והשיניים, מחזק את המערכת החיסונית נגד דלקות, ולעתים ממלא תפקיד בצמצום סכנה של מחלות לב וסרטן. נמצא בפלפל אדום וירוק, ברוקולי, הדרים, עגבניות, ירקות עליים, תפוחי אדמה, תות שדה וקיווי.
  • ויטמין D - מסייע בספיגה תקינה של סידן וזרחן מהמזון ועוזר בבניית העצמות והשיניים. נמצא בחלמון, מרגרינה, כבד, שמן דגים וחלב מלא. הגוף מסוגל לייצרו על ידי חשיפה לשמש[3].
  • ויטמין E (אלפא טוקופרול) - השפעה מווסתת במצבי לחץ ועייפות. מאריך את חיי התא. שומר על הנעורים וטיפוח החן. נמצא בגרעינים מלאים, ביצים, דגנים, בשר, שמרים, אגוזים, שמנים צמחיים וירקות ירוקי עלים. מוסף למוצרי מזון וקוסמטיקה כחומר משמר טבעי.
  • ויטמין H (ביוטין או B7) - יש לו תפקיד ביצור אנרגיה, בעור, בשיער ובמערכת העצבים שנפגעים מהיעדר ויטמין זה. הוא נוצר על ידי חיידקים במערכת העיכול וחוסר בו יכול להיווצר במחלות כגון סוכרת מסוג 2 וכן PKU. במקרים אלו ממליצים הוספת ויטמין H לדיאטה.
  • ויטמין K (מנדיון) - אחד ממרכיבי הדם, המשפיע על קרישת הדם. נוצר בתוך הכבד וחיוני לייצור הפרוטרומבין, שהוא חלק ממערכת הקרשת הדם. אפשר לייצר אותו גם באופן מלאכותי. הוא נמס בשמנים. אינו יציב באור ובנוכחות מחמצנים. בכמות גדולה הוא רעיל. מצוי בירקות עלים ירוקים, אפונה ובכבד.
  • ויטמין P (ביופלאוונואידים) -

מלבד הוויטמינים נזקק הגוף גם לחומרים אנאורגניים וליסודות כימיים טהורים לקיומו: מינרלים.

גילוי הוויטמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוויטמינים התגלו בשנת 1906 על ידי המדען פרדריק גואולנד הופקינס. הופקינס ערך מחקרים בעכברים. הוא האכיל אותם מאכלים המכילים פחמימות טהורות, שומנים, חלבונים, מלחים ומינרלים. למרות אכילת המאכלים העשירים בכל אבות המזון, העכברים גוועו מחוסר תזונה מספקת. לעומת זאת, קבוצה אחרת של עכברים, שהוזנה באותם מאכלים אך עם תוספת של חלב, האריכה ימים. הופקינס הסיק ממחקרו שיש בחלב חומר מסוים העוזר לגוף להתפתח ונותן לו חיוניות (כיום אנו יודעים שזהו ויטמין A). בשנת 1929 קבלו הופקינס ופרופסור כריסטיאן אייקמן (שחקר את המחלה בריברי) פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על גילוי הוויטמינים.

בשנת 1928 זכה הכימאי הגרמני אדולף וינדאוס בפרס נובל לכימיה על עבודתו בתחום הסטרולים והקשר שלהם לוויטמינים.

הרעלת ויטמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרעלת ויטמינים

ניתן לחלק את כלל הוויטמינים לשתי קבוצות: ויטמינים מסיסים במים, כדוגמת, ויטמין C וויטמינים מקבוצה B, וכנגדם ויטמינים מסיסים בשומן, ובהם הוויטמינים E, D, A ו- K. משמעות ההבדל בין הקבוצות טמונה במשטר הצריכה שלהם. קבוצת הוויטמינים המסיסים במים מווסתת בקלות בגוף - כמות עודפת של ויטמינים מסיסים במים מופרשת בשתן ובזיעה. אי לכך, מקרים של צריכה עודפת של ויטמינים מסיסים במים אינם שכיחים (אם כי אפשריים). בניגוד למסיסים במים, ויטמינים המסיסים בשומן, נאגרים בשומן הגוף במידה מסוימת והגוף מתקשה להפטר מעודפיהם בצורה יעילה דרך השתן/זיעה (עקב היותם הידרופוביים). אי לכך, הרעלה של ויטמינים מקבוצה זו נפוצה יותר. מקרה נפוץ של הרעלת ויטמין נובע מצריכה יתרה של ויטמין A, או ליתר דיוק, צריכה יתרה של רטינול (אין הגבלה על צריכת בטא-קרוטן). למנת יתר של כל ויטמין השפעות ספציפיות, אולם סימפטומים משותפים עשויים לכלול בחילות, שלשול והקאות. ככלל, הדרך להתמודדות עם הרעלת ויטמין היא להפחית את צריכתו ככל שניתן עד לפינוי הכמויות העודפות מהגוף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "לחיות עד 120 - שאלה של החלטה", ח. ש. סדובסקי, הוצאת שדה.
  • "אנציקלופדיה למזון טבעי", יוסף מ. קאדנס. הוצאת אור הטבע.


אבות המזון

פחמימות · חלבונים · שומנים · קואנזימים וּ‏ויטמינים · קופקטורים וּ‏מינרלים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.