קלאסיקה סן סבסטיאן
| קלאסיקה סן סבסטיאן | |
|---|---|
|
המנצח קונסטנטינו סבאייה (מימין) ובן קבוצתו, ג'ואקים רודריגס, חוגגים את ניצחונם במרוץ ב-2005 |
|
| שם בשפת המקור | Clásica de San Sebastián, בספרדית
Donostia-Donostia Klasikoa, בבאסקית |
| מדינות | |
| סוג | מרוץ חד-יומי |
| חודש | אוגוסט |
| משך | יום אחד |
| היסטוריה | |
| מרוצים עד כה | 32 |
| מנצח ראשון | |
| מוביל במספר הניצחונות | 3 פעמים |
| מנצח אחרון | |
| שנת מרוץ אחרונה | 2012 |
מרוץ קלאסיקה סן סבסטיאן הוא מרוץ אופניים חד-יומי המתקיים מדי שנה בחודש אוגוסט בחלק הצפוני של ספרד. המרוץ הוא צעיר יחסית למרוצים הקלאסיים והחל רק בשנת 1981. מרוץ זה הוא המרוץ החד יומי החשוב ביותר בספרד שהיא אחת מהמדינות המובילות במרוצי האופניים, אם כי, רוב המרוצים בספרד הם מרוצי קטעים וגם הרוכבים הספרדים מצטיינים, בדרך כלל, במרוצי קטעים. מנצח המרוץ מוכתר על ידי חבישת כומתה בסקית מסורתית על ראשו.
תוכן עניינים |
ההיסטוריה של המרוץ [עריכה]
בין השנים 1989 ו-2004 נכלל המרוץ בסבב הגביע העולמי שהיה סבב של המרוצים החד יומיים החשובים ביותר. מ-2005 נכלל המרוץ בסבב הפרו טור.
ב-1992 השתתף במרוץ לאנס ארמסטרונג. הייתה זו הפעם הראשונה בה השתתף במרוץ ברמה גבוהה באירופה והוא סיים את המרוץ במקום האחרון, הרבה אחרי המנצח ראול אלקלה. ב-1995 ניצח ארמסטרונג במרוץ והיה לרוכב האמריקאי הראשון שניצח במרוץ קלאסי השייך לסבב הגביע העולמי.
מסלול המרוץ [עריכה]
אורכו של המסלול כיום הוא כ-234 ק"מ. המסלול יוצא מהעיר סן סבסטיאן שנמצאת לחופו של מפרץ ביסקיה וממשיך מערבה בכבישים המשקיפים על חוף הים. לאחר כ-40 ק"מ פונה המסלול דרומה ונכנס אל תוך ארץ הבסקים ועובר במסלול גבעי המשובץ בפסגות אשר אינן גבוהות במיוחד, אך בכל זאת יוצרות לרוב פיצול בדבוקת הרוכבים. המסלול ממשיך מזרחה ופונה לצפון מזרח, עד אשר, לאחר כ-185 ק"מ הוא מגיע שוב אל חוף האוקיינוס האטלנטי, אלא שהפעם ממזרח לסן סבסטיאן. ב-50 הק"מ האחרונים המסלול פונה מערבה ומסתיים במרכז סן סבסטיאן.
העליות הבולטות במרוץ הן:
- אלטו יאיזקיבל (Alto Jaizkibel) - אורכה 8 ק"מ ושיפועה הממוצע הוא 5.13%. העלייה נחשבה כזו אשר בה מוכרע המרוץ לעתים מזומנות. בדרך כלל מתגבשת בסופה קבוצה של מספר רוכבים אשר בורחת לדבוקה ומתוכה יוצא המנצח. עד 2009 טיפסו הרוכבים על היאיזקיבל פעם אחת, בערך 38 ק"מ מקו הסיום. ב-2010 הוסיפו מארגני המרוץ עליה נוספת של היאיזקיבל כך שעל הרוכבים לטפס במעלה פעמיים, בפעם הראשונה, 77 ק"מ לפני הסיום ובפעם השנייה, 38 ק"מ מקו הסיום.
- אלטו ארקלה (Alto Arkale) - אורכה 3 ק"מ והיא הוכנסה למרוץ ב-2009 במקום אלטו גורוצה (Alto Gurutze) - עליה שהייתה נהוגה בשנים 2001-2008 ונמצאה כ-16 ק"מ לפני סיום המרוץ. ב-2010 החליטו המארגנים שעל הרוכבים יהיה לטפס את הארקלה פעמיים (כמו גם היאיזקיבל). בפעם הראשונה כ-55 ק"מ מהסיום ובפעם השנייה, כ-15 ק"מ מהסיום. על ידי הכפלתן של העליות המרכזיות במרוץ ביקשו המארגנים ליצור עוד מכשולים שיקשו על קבוצה גדולה של רוכבים להגיע לסיום יחדיו.[1]
רוכבים אשר צברו מספר גדול של ניצחונות במרוץ [עריכה]
שלושה ניצחונות [עריכה]
מריאנו לחרטה בשנים 1981, 1982 ו-1987
שני ניצחונות [עריכה]
פרנצ'סקו קזגרנדה בשנים 1998 ו-1999
לוראן ז'אלאבר בשנים 2001 ו-2002
לואיס לאון סנצ'ז בשנים 2010 ו-2012
רשימת המנצחים בשנים האחרונות [עריכה]
- 1999 -
פרנצ'סקו קזגרנדה - 2000 -
אריק דקר - 2001 -
לוראן ז'אלאבר - 2002 -
לוראן ז'אלאבר - 2003 -
פאולו בטיני - 2004 -
מיגל פרדיגרו - 2005 -
קונסטנטינו סבאייה - 2006 -
חאווייר פלורנציו - 2007 -
לאונרדו ברטניולי - 2008 -
אלחנדרו ולוורדה - 2009 -
קרלוס ברדו - 2010 -
לואיס לאון סנצ'ז - 2011 -
פיליפ ז'ילבר - 2012 -
לואיס לאון סנצ'ז
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ 31st Clásica Ciclista de San Sebastián (PT), VeloNews, 27 ביולי 2010
| אירועי ה-UCI ProTour |
|---|