קלאסיקה סן סבסטיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלאסיקה סן סבסטיאן
SDV2005podiumSanSebastian.jpg

המנצח קונסטנטינו סבאייה (מימין) ובן קבוצתו, יואקים רודריגס, חוגגים את ניצחונם במרוץ ב-2005
שם בשפת המקור Clásica de San Sebastián, בספרדית

Donostia-Donostia Klasikoa, בבאסקית

מדינות Flag of Spain.svg  ספרד , בעיקר בחבל הבסקים
סוג מרוץ חד-יומי
חודש אוגוסט
משך יום אחד
היסטוריה
מרוצים עד כה 33
מנצח ראשון Flag of Spain.svg  ספרד מרינו לחרטה
מוביל במספר הניצחונות Flag of Spain.svg  ספרד מרינו לחרטה

3 פעמים

מנצח אחרון Flag of France.svg  צרפת טוני גלופן
שנת מרוץ אחרונה 2013

מרוץ קלאסיקה סן סבסטיאן הוא מרוץ אופניים חד-יומי המתקיים מדי שנה בחודש אוגוסט בחלק הצפוני של ספרד. המרוץ הוא צעיר יחסית למרוצים הקלאסיים והחל רק בשנת 1981. מרוץ זה הוא המרוץ החד יומי החשוב ביותר בספרד שהיא אחת מהמדינות המובילות במרוצי האופניים, אם כי, רוב המרוצים בספרד הם מרוצי קטעים וגם הרוכבים הספרדים מצטיינים, בדרך כלל, במרוצי קטעים. מנצח המרוץ מוכתר על ידי חבישת כומתה בסקית מסורתית על ראשו.

ההיסטוריה של המרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1989 ו-2004 נכלל המרוץ בסבב הגביע העולמי שהיה סבב של המרוצים החד יומיים החשובים ביותר. מ-2005 נכלל המרוץ בסבב הפרו טור.

ב-1992 השתתף במרוץ לאנס ארמסטרונג. הייתה זו הפעם הראשונה בה השתתף במרוץ ברמה גבוהה באירופה והוא סיים את המרוץ במקום האחרון, הרבה אחרי המנצח ראול אלקלה. ב-1995 ניצח ארמסטרונג במרוץ והיה לרוכב האמריקאי הראשון שניצח במרוץ קלאסי השייך לסבב הגביע העולמי.

מסלול המרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של המסלול כיום הוא כ-234 ק"מ. המסלול יוצא מהעיר סן סבסטיאן שנמצאת לחופו של מפרץ ביסקיה וממשיך מערבה בכבישים המשקיפים על חוף הים. לאחר כ-40 ק"מ פונה המסלול דרומה ונכנס אל תוך ארץ הבסקים ועובר במסלול גבעי המשובץ בפסגות אשר אינן גבוהות במיוחד, אך בכל זאת יוצרות לרוב פיצול בדבוקת הרוכבים. המסלול ממשיך מזרחה ופונה לצפון מזרח, עד אשר, לאחר כ-185 ק"מ הוא מגיע שוב אל חוף האוקיינוס האטלנטי, אלא שהפעם ממזרח לסן סבסטיאן. ב-50 הק"מ האחרונים המסלול פונה מערבה ומסתיים במרכז סן סבסטיאן.

העליות הבולטות במרוץ הן:

  • אלטו יאיזקיבל (Alto Jaizkibel) - אורכה 8 ק"מ ושיפועה הממוצע הוא 5.13%. העלייה נחשבה כזו אשר בה מוכרע המרוץ לעתים מזומנות. בדרך כלל מתגבשת בסופה קבוצה של מספר רוכבים אשר בורחת לדבוקה ומתוכה יוצא המנצח. עד 2009 טיפסו הרוכבים על היאיזקיבל פעם אחת, בערך 38 ק"מ מקו הסיום. ב-2010 הוסיפו מארגני המרוץ עליה נוספת של היאיזקיבל כך שעל הרוכבים לטפס במעלה פעמיים, בפעם הראשונה, 77 ק"מ לפני הסיום ובפעם השנייה, 38 ק"מ מקו הסיום.
  • אלטו ארקלה (Alto Arkale) - אורכה 3 ק"מ והיא הוכנסה למרוץ ב-2009 במקום אלטו גורוצה (Alto Gurutze) - עליה שהייתה נהוגה בשנים 2001-2008 ונמצאה כ-16 ק"מ לפני סיום המרוץ. ב-2010 החליטו המארגנים שעל הרוכבים יהיה לטפס את הארקלה פעמיים (כמו גם היאיזקיבל). בפעם הראשונה כ-55 ק"מ מהסיום ובפעם השנייה, כ-15 ק"מ מהסיום. על ידי הכפלתן של העליות המרכזיות במרוץ ביקשו המארגנים ליצור עוד מכשולים שיקשו על קבוצה גדולה של רוכבים להגיע לסיום יחדיו.[1]

רוכבים אשר צברו מספר גדול של ניצחונות במרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה ניצחונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני ניצחונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת המנצחים בשנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 31st Clásica Ciclista de San Sebastián (PT), VeloNews, 27 ביולי 2010





אירועי ה-UCI World Tour
טור דאון אנדרפריז - ניסטירנו - אדריאטיקומילאנו - סן רמווולטה אה קטלוניהE3 הארלבקהגנט-וולגםהטור של פלנדריההטור של ארץ הבאסקיםפריז - רובאמרוץ אמסטל גולדלה פלש ואלוןליאז' - בסטון - ליאז'טור דה רומנדיג'ירו ד'איטליהדופינה ליברהטור דה סוויסטור דה פראנסקלאסיקה סן סבסטיאןהטור של פוליןאנקו טורוואלטה אספניהGP Ouest France-Plouayואטנפול סיקלאסיקסהגראן פרי של קוויבקהגראן פרי של מונטריאולג'ירו די לומברדייההטור של בייג'ינג
Jersey yellow.svg