בסקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בסקית (Basque ,Euskara)
מדינות בהן מדוברת: ספרד, צרפת
אזורים בהם מדוברת: חבל הבסקים ונווארה (בספרד) (כ-580 אלף),

חבל הבסקים הצרפתי (80 אלף), ארצות הברית, אוסטרליה

סך כל הדוברים: כ-700 אלף
דוברי שפת אם: כ-700 אלף
כתב: אלפבית לטיני
סיווג משפחתי: שפה מבודדת
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: Flag of Spain.svg שפה אזורית בחבל הבסקים ובנווארה
שפה רשמית בארגונים: בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי
גוף מפקח: אאוסקלצײנדיה (בבסקית: Euskaltzaindia - שומרי השפה הבסקית)
ראו גם: שפהרשימת שפות

בסקית (Euskara) היא שפתו של העם הבסקי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסקית היא מן השפות הבודדות שמקורן באירופה ואינן שייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות[1]. אין כיום תאוריה מוסכמת על מוצאה. בלשנים אחדים מצאו קווי דמיון דקדוקיים בין השפה הבסקית לגאורגית או אף לשפות צפון-אפריקאיות. יש שמשערים שהיא הייתה חלק ממשפחה רחבה יותר של שפות שהתקיימו במערב אירופה ונכחדו בעקבות פלישת העמים ההודו-אירופיים - לפי תאוריה זו בסקית היא השפה האוטוכתונית היחידה באירופה, כלומר היחידה שמוצאה במקום בו מדברים בה. בכל אופן, היא מוגדרת היום רשמית כשפה מבודדת, כלומר שאינה חלק מאף משפחה.

בתקופה שלפני השלטון הרומאי, דוברי בסקית שכנו בכל האזור שבין אקיטן לנהר האברו.

הבסקית לא הועלתה על הכתב עד המאה ה-16, אם כי נמצאו חלקי משפטים בסקיים בכתבים ספרדיים כבר במאה ה-10. הבסקית הייתה נתונה תחת לחץ כבד מהשפות החזקות יותר שמסביבה (צרפתית וספרדית), והשטח שבו היא מדוברת הצטמצם בהדרגה. בתקופת הדיקטטורה של פרנקו נאסר על הבסקים לדבר בשפתם בפומבי; ילדיהם נאלצו ללמוד בספרדית, שפה שלא הכירו, ונענשו במידה ונתפשו משוחחים בסקית. לאור הלחץ של המדינה התפתחו בתי-ספר מקבילים בסקיים (ikastolas).

לבסקית שבעה ניבים. בשנת 1968 קיבלה על עצמה האקדמיה ללשון הבסקית (Euskaltzaindia) ליצור גרסה מאוחדת של השפה (Euskara Batua), שתתאים לשימוש כשפה מודרנית, וזו הגרסה המדוברת כיום. דוברי הבסקית מונים כ-700 אלף איש, רובם בחבל הבסקים בספרד, וחלקם בצרפת. בחבל הבסקים הספרדי משמשת הבסקית כשפה רשמית, לצד הספרדית, ואילו בחבל הבסקים הצרפתי הבסקית אינה שפה רשמית.

הגײת השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונמות בבסקית
סדקי וילוני חכי בתר־
מכתשי
חודי
מכתשי
להבי
שִנִּי
שפתי
שִנִּי)
אפי ɲ n m
סותם *g k ɟ c *d t *b p
מחוכך ʧ ʦ̺ ʦ̻
חוכך *h ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ *ʝ*~x ʃ f
מקורב ʎ l
מקיש ɾ
רוטט r

* בעלי אלופוני [β ɣ ð] בהתאמה ו-/h/ נשמט ברוב הניבים הדרומיים
* נהגה [j ɟ ʝ x χ ʃ (d)ʒ] בתלות בניב

מיקום אזורים דוברי בסקית בספרד ובצרפת

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחוז מהאוכלוסייה בחבל הבסקים ובנװארה השולטים בשפה הבסקית (2001)
שלט "יציאה" דו-לשוני: בסקית (משמאל) וספרדית

המורפולוגיה של השמות בשפה הבסקית מתבססת על סיומות. הסיומות קבועות לכל השמות, למעט שינויים פונטיים קלים. בבסקית אין מין דקדוקי.

הבסקית היא שפה ארגטיבית; משמעות הדבר היא שקיימת בה הבחנה בין נושא של פועל יוצא, שמקבל את יחסת הארגטיב, לבין נושא של פועל עומד, שמוטה כמו מושא ביחסת האבסולוטיב. בסך הכול יש בבסקית בין 13 ל-17 יחסות, תלוי בשיטת הספירה, שמצוינות כולן באמצעות סיומות. מעבר לשתיים שצוינו לעיל, יש יחסות שמתאימות למילות היחס של, לְ-, באמצעות, עם, בְ- (מקום), מן (מקום), אל, עד, בכיוון, בשביל (אדם), בשביל (מטרה), בתור. יחסה נוספת מציינת מושא ישיר של פועל בשלילה.

מאחר שהבסקית היא שפה ארגטיבית, הפועל מתאים במין ובמספר גם לנושא וגם למושאים. כך למשל:

dut = I have it
ditut = I have them
dugu = We have it
ditugu = We have them

המורפולוגיה של הפעלים מתבססת בעיקר על פועלי עזר, בדומה ל-Present Perfect האנגלי (I have done): פעלים עומדים מוטים בעזרת הפועל izan, שמקביל לפועל האנגלי to be, ואילו פעלים יוצאים מוטים בעזרת הפועל ukan (ששקול ל-to have) באזורים הצרפתיים ובעזרת izan ביתר האזורים. פועל העזר (I have בדוגמה) הוא זה שנוטה בהתאם לנושא ולמושא; חלק המשמעות (done בדוגמה) נשאר בצורת שם הפועל.

לקסיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר המלים של הבסקית הוא ברובו שונה משל יתר השפות הידועות, אם כי יש טענות שבאזורים נידחים באירופה (למשל באזורים מרוחקים באלפים) השתמרו מלים שדומות למלים בסקיות. בבסקית עצמה יש מספר גדול של מילים שאולות מספרדית. כמו כן בספרדית יש מספר מילים שאולות מבסקית, כגון izquierda (שמאל), בבסקית - ezker.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שפות אירופיות נוספות שאינן נמנות עם משפחת השפות ההודו-אירופיות הן למשל הפינית, ההונגרית, והאסטונית, הנמנות במשפחת השפות האוּ‏רַאלִיּוֹ‏ת