בסקית
| בסקית (Basque ,Euskara) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | ספרד, צרפת |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | חבל הבסקים ונווארה (בספרד) (כ-580 אלף),
חבל הבסקים הצרפתי (80 אלף), ארצות הברית, אוסטרליה |
| סך כל הדוברים: | כ-700 אלף |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | כ-700 אלף |
| שיטת הכתב: | האלפבית הלטיני |
| סיווג משפחתי: | שפה מבודדת |
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | חבל הבסקים ונווארה בספרד |
| שפה רשמית בארגונים: | בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי |
| גוף מפקח: | אאוסקלציינדיה (בבסקית: Euskaltzaindia - שומרי השפה הבסקית) |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
בסקית (Euskara) היא שפתו של העם הבסקי.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
הבסקית היא מן השפות הבודדות שמקורן באירופה ואינן שייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות [1]. אין כיום תאוריה מוסכמת על מוצאה. בלשנים אחדים מצאו קווי דמיון דקדוקיים בין השפה הבסקית לגאורגית או אף לשפות צפון-אפריקאיות. יש שמשערים שהיא הייתה חלק ממשפחה רחבה יותר של שפות שהתקיימו במערב אירופה ונכחדו בעקבות פלישת העמים ההודו-אירופיים - לפי תאוריה זו בסקית היא השפה האוטוכתונית היחידה באירופה, כלומר היחידה שמוצאה במקום בו מדברים בה. בכל אופן, היא מוגדרת היום רשמית כשפה מבודדת, כלומר שאינה חלק מאף משפחה.
בתקופה שלפני השלטון הרומאי, דוברי בסקית שכנו בכל האזור שבין אקיטן לנהר האברו.
הבסקית לא הועלתה על הכתב עד המאה ה-16, אם כי נמצאו חלקי משפטים בסקיים בכתבים ספרדיים כבר במאה ה-10. הבסקית הייתה נתונה תחת לחץ כבד מהשפות החזקות יותר שמסביבה (צרפתית וספרדית), והשטח שבו היא מדוברת הצטמצם בהדרגה. בתקופת הדיקטטורה של פרנקו נאסר על הבסקים לדבר בשפתם בפומבי; ילדיהם נאלצו ללמוד בספרדית, שפה שלא הכירו, וקיבלו עונשים אם נתפסו מדברים בסקית. לאור הלחץ של המדינה התפתחו בתי-ספר מקבילים בסקיים (ikastolas).
לבסקית שבעה ניבים. בשנת 1968 קיבלה על עצמה האקדמיה ללשון הבסקית (Euskaltzaindia) ליצור גרסה מאוחדת של השפה (Euskara Batua), שיתאים לשימוש כשפה מודרנית, וזו הגרסה המדוברת כיום. דוברי הבסקית מונים כ-700 אלף איש, רובם בספרד (בחבל הבסקים), וחלקם בצרפת. בחבל הבסקים הספרדי משמשת הבסקית כשפה רשמית, לצד הספרדית, ואילו בחבל הבסקים הצרפתי הבסקית עדיין איננה שפה רשמית.
מורפולוגיה [עריכה]
המורפולוגיה של השמות בשפה הבסקית מתבססת על סיומות. הסיומות קבועות לכל השמות, למעט שינויים פונטיים קלים. בבסקית אין מין דקדוקי.
הבסקית היא שפה ארגטיבית; משמעות הדבר היא שקיימת בה אבחנה בין נושא של פועל יוצא, שמקבל את יחסת הארגטיב, לבין נושא של פועל עומד, שמוטה כמו מושא ביחסת האבסולוטיב. בסך הכול יש בבסקית בין 13 ל-17 יחסות, תלוי בשיטת הספירה, שמצוינות כולן באמצעות סיומות. מעבר לשתיים שצוינו לעיל, יש יחסות שמתאימות למילות היחס של, לְ-, באמצעות, עם, בְ- (מקום), מן (מקום), אל, עד, בכיוון, בשביל (אדם), בשביל (מטרה), בתור. יחסה נוספת מציינת מושא ישיר של פועל בשלילה.
מאחר שהבסקית היא שפה ארגטיבית, הפועל מתאים במין ובמספר גם לנושא וגם למושאים. כך למשל:
- dut = I have it
- ditut = I have them
- dugu = We have it
- ditugu = We have them
המורפולוגיה של הפעלים מתבססת בעיקר על פעלי עזר, בדומה ל-Present Perfect האנגלי (I have done): פעלים עומדים מוטים בעזרת הפועל izan, שמקביל לפועל האנגלי to be, ואילו פעלים יוצאים מוטים בעזרת הפועל ukan (ששקול ל-to have) באזורים הצרפתיים ובעזרת izan ביתר האזורים. פועל העזר (I have בדוגמה) הוא זה שנוטה בהתאם לנושא ולמושא; חלק המשמעות (done בדוגמה) נשאר בצורת שם הפועל.
לקסיקון [עריכה]
אוצר המלים של הבסקית הוא ברובו שונה משל יתר השפות הידועות, אם כי יש טענות שבאזורים נידחים באירופה (למשל באזורים מרוחקים באלפים) השתמרו מלים שדומות למלים בסקיות. בבסקית עצמה יש מספר גדול של מילים שאולות מספרדית. כמו כן בספרדית יש מספר מילים שאולות מבסקית, כגון izquierda (שמאל), בבסקית - ezker.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ שפות אירופאיות נוספות שאינן נמנות עם משפחת השפות ההודו-אירופיות הן למשל הפינית, ההונגרית, והאסטונית, הנמנות במשפחת השפות האוּרַאלִיּוֹת.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- בסקית, באתר Ethnologue (אנגלית)
