כומתה
כומתה היא סוג של כובע עגול עם חלק עליון שטוח שנועד לגבר או לאישה. הכובע יושב בצורה הדוקה על הראש, כך ניתן לסדר את חלקו העליון בצורות שונות – לרוב מופנה לצד אחד. כומתות נחבשו לראשונה על ידי איכרים באסקים והיו עשויות מצמר. כיום כומתות עשויות לרוב מלבד. כומתה ("ברט", Beret) גם נקשרה במשך שנים למראה הסטריאוטיפי של צרפתים וקטלאנים. למרות שהכומתות הן מראה נדיר בימנו, בארצות אלה זהו פריט לבוש סמלי או טקסי והן עדיין משמשות איכרים, אמנים, ציירים ואינטלקטואלים.
כומתות מזוהות עם מבחר של אנשים שונים. הכומתה הייתה גם פריט לבוש סטריאוטיפי לבמאי קולנוע עד שנות השמונים, אז, בהשפעת הבמאי סטיבן ספילברג ואחרים, החליף אותה כובע המצחיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] כומתות בצבא
כומתות הן חלק מהמדים של רוב צבאות העולם, כאשר צבעים שונים מותאמים ליחידות או לחילות שונים. כומתות נחבשות על ידי חיילים ביחידות צבאיות רבות, ובמדינות מסוימות הן מזוהות עם יחידות מובחרות, שלעתים קרובות חובשים החיילים בהן כומתות בצבעים לא שגרתיים (כגון כומתות ערמוניות עבור הצנחנים הבריטיים).
לכומתות יש מספר מאפיינים שהפכו אותן לאטרקטיביות לצבא: הן זולות ומותאמות לייצור המוני, ניתן לקפלן ולשים אותן בכיס או בכותפת מבלי לגרום להן נזק וניתן לחבוש אותן עם אוזניות.
ברוב צבאות העולם מחויבים החיילים בחבישת כומתה (או כובע קצינים) בכל זמן שאינם שוהים במבנה, וכך הייתה הפקודה גם בצה"ל. הרמטכ"ל מרדכי גור התיר לראשונה לנוע עם הכומתה כשהיא בכותפת שמאל. הרמטכ"ל רפאל איתן ביטל היתר זה ופקד לחבוש את הכומתה בכל עת, והרמטכ"ל דן שומרון החזיר את ההיתר, וכך נוהגים עד היום. בבסיסי טירונות מסוימים, בבית הספר לקצינים (בה"ד 1) ובביס"ט (בית הספר לטיסה) שבבסיס חצרים מחויבים, גם כיום, כל הצוערים בחבישת הכומתה.
עד לשנת 2006, כל הכומתות בצה"ל היו בעלות צבעים אחידים. בשל מחסור בצבעים חדשים (רוב צבעי הבסיס לסוגיהם כבר היו בשימוש), ועקב שימוש יתר בצבע השחור, הוחלט להעניק לחטיבת כפיר כומתה בצבעי ירוק-חום מנומר (בדומה לצבעי הסוואה).
[עריכה] הכומתה בצה"ל
בתחילת שנות החמישים הונהגו כומתות כחלק ממדי צה"ל. בתחילה היו הכומתות במספר צבעים מצומצם:
- ירוק זית – לחילות היבשה
- אפור – לחיל האוויר
- שחור – לכוחות השריון, התותחנים והסיירות
- אדום – לצנחנים
במרוצת השנים הורחב מגוון הצבעים של הכומתות, כאשר כל חיל קרבי וחטיבת חי"ר סדירה קיבלו כומתות עם צבע משלהם:
- ירוק זית - חילות ללא צבע כומתה מיוחד וטירונים (לפני קבלת הכומתה החילית, אם יש כזאת). כומתה זו זכתה לכינוי "כומתת בקו"ם" עקב היותה הכומתה הראשונה אותה מקבל כל חייל עם גיוסו.
- שחור – חיל שריון, מערך מגל וגדוד חרב. בעבר שימש צבע זה את מרבית יחידות היבשה של צה"ל.
- מנומר – חטיבת כפיר
- טורקיז – חיל התותחנים
- אדום או בורדו – חטיבת הצנחנים, חטיבה 16, יחידות נוספות (עוקץ, סיירת מטכ"ל, יחידת מגלן ואחרות)
- ירוק בהיר – חטיבת הנח"ל, גדוד קרקל, בני גרעינים (נח"ל) בחיל החינוך
- סגול – חטיבת גבעתי, חטיבה 5
- חום – חטיבת גולני
- ירוק כהה – אגף המודיעין, משמר הגבול, חיל האיסוף הקרבי
- כתום – פיקוד העורף
- כסף – חיל ההנדסה הקרבית
- כחול – חיל המשטרה הצבאית
- אפור – חיל האוויר
- כחול כהה – חיל הים
[עריכה] כומתות וכובעי "ברט" כפריט אופנה
בעברית מודרנית מקובל להתייחס לכומתה כפריט לבוש צבאי בלבד, ואילו כומתות כפריט אופנה "אזרחית" נקראות לעתים בשמן הצרפתי, כובעי ברט. בעבר, היה נהוג להלביש ילדים, בעיקר בשבתות לבית הכנסת, בכובעי ברט וכומתות אף מוזכרות בשיר "אני וסימון ומואיז הקטן" של יוסי בנאי ("עם נעלי שבת וכובע של ברט"); וכפריט אופנה נשי בשירו של פרינס "Raspberry Beret" (כומתה בצבע פטל).
בנוסף, צילום מפורסם של אלברטו קורדה המתאר את צ'ה גווארה חבוש כומתה הפך לאחד מהצילומים המפורסמים בעולם.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- שחר אטואן, הברט, שובו של הזוהר העממי, באתר עכבר העיר, 1 במאי 2009
- מיכל דניאלי, כומתות בצה"ל: המדריך השלם, באתר mako, 25 בספטמבר 2011
- דנה גילרמן, הכומתה הצבאית הפכה לסמל מרכזי אפילו באמנות, באתר כלכליסט, 25 באפריל 2012
