קריסטין דה פיזאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור המתאר את קריסטין דה פיזאן כשהיא מרצה בפני גברים

קריסטין דה פיזאן (Christine de Pizan; ‏ 1363 - בערך 1430) הייתה משוררת ונציאניאת אשר פעלה בתקופת ימי הבינים המאוחרים. בכתיבתה יצאה כנגד תפיסות רווחות של מיזוגניה, מגדר ותפקיד הנשים בתרבות של ימי הביינים. היא כתבה מאות בלדות, שירים וכן קטעי פרוזה, אשר המפורסם בהם הוא ספר עיר הגבירות, ונחשבת לאחת מהנשים הראשונות באירופה שעסקו בכתיבה באופן מקצועי.

הוגות פמיניסטיות במהלך המאה ה-20 מצאו עניין רב בעבודתה ויש המסווגים את חשיבתה כפרוטו-פמיניסטית.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריסטין נולדה ב-1364 (לפי הלוח היוליאני) בוונציה. אביה תומאס (Tommaso di Benvenuto da Pizzano), היה רופא, אסטרולוג חצר וחבר במועצת רפובליקת ונציה. לאחר לידתה של קריסטין מונה תומאס לתפקיד בחצרו של מלך צרפת שארל החמישי, שם שימש כאסטרולוג, אלכימאי ורופא.

בחצר המלך קריסטין יכלה קריסטין הצעירה לקבל חינוך שלא היה זמין לרוב המוחלט של האוכלוסייה, ובטח שלא לנשים בתקופה. היא התעניינה בשפות ובכתבי יד של יוון ורומא שהחלו להיות פופולרים באותה עת עם תחילת הרנסאנס.

קריסטין התחתנה עם אטיין דו קאסטל (Etienne du Castel), אחד מאנשי החצר של המלך בגיל 15 ולזוג נולדו שלושה ילדים, אשר אחד מהם מת כשהיה תינוק. בשנת 1390, כשהיא בת 24, נפטר בעלה ממחלה בעת שיצא לשליחות מטעם המלך. לאחר מותו הייתה צריכה קריסטין לתמוך כלכלית באמה, אחייניתה ובשני ילדיה. היא ניסתה לקבל בירושה חלק מהרכוש של בעלה, אולם נאלצה להילחם בחוקים אשר הקשו עליה לקבל כסף זה. לפיכך פנתה אל הכתיבה כדי לממן את עצמה. בשנת 1393 החלה לכתוב בלדות אהבה, אשר משכו את תשומת הלב של פטרונים עשירים בחצר, אשר נמשכו לרעיון החדיש והמוזר של אשה הכותבת שירה. בשנה זאת החלה התקופה הפורה ביותר בחייה, אשר נמשכה עד לשנת 1412, במהלכה כתבה כשלוש מאות בלדות ועוד שירים קצרים רבים.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]