קריסת שוק מניות
קריסת שוק מניות או מפולת בבורסה היא ירידה פתאומית ומשמעותית של מחירי המניות באופן רוחבי בכלל שוק המניות, דבר שגורם לירידה גדולה במחירי ניירות הערך. קריסת שוק מניות מונעת מסיבות כלכליות ומבהלה המונית, ולעיתים קרובות הן מתרחשות אחרי תקופה של בועה כלכלית.
קריסת שוק המניות היא תופעה חברתית שבה אירועים כלכליים, יחד עם פסיכולוגיית הציבור במשוב חיובי, גורמת למצב שבו מכירת מניות על ידי חלק מהציבור גורמת לאחרים למכור גם הם. בכלליות, נפילות בבורסה מתרחשות לרוב עם יישום התנאים הבאים:
- תקופה ממושכת של עליית מחירי ניירות ערך (שוק שורי)
- אופטימיות כלכלית מוגזמת, שבה יחס מחיר–רווח עולה לטווח ארוך, ושימוש בחובות למינוף ההשקעות
גורמים נוספים, כמו מלחמות, פריצות לחברות גדולות, שינויים בחוקים ואסונות טבע עשויים גם הם להשפיע בצורה משמעותית על שווי שוק המניות. יש לציין שמקביל לקריסה, מניות של תאגידים מתחרים עשויות לעלות.
לא קיימת הגדרה חד משמעית לקריסה בבורסה, אך מקובל לקרוא לירידה של מעל 10% במדד לאורך מספר ימים קריסה. יש להבדיל בין שוק דובי (מצב של ירידה ממושכת בבורסה) לקריסה, מפני שבמצב של התרסקות מתקיימת מכירת בהלה וירידת מחירים פתאומית. לרוב יש קשר בין שני המושגים, אך לא בהכרח. יום שני השחור ב-1987, לדוגמה, לא הוביל לתקופה ממושכת של ירידות. דוגמה נוספת היא התפוצצות בועת הנדל"ן היפנית, שבמשך שנים רשמה ירידות ללא נפילות בולטות.
קריסות הן לרוב בלתי צפויות, ולפי ניל פרגוסון: "לפני הקריסה, העולם שלנו נראה כמעט נייח, באופן מטעה, מאוזן בנקודה מוגדרת. כשההתרסקות פוגעת סוף סוף – באופן בלתי נמנע – כולם מופתעים. המוח שלנו ממשיך לומר לנו כל הזמן שזה לא הזמן לקריסה"[1].
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהלה של 1907[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1907 ו-1908 ירדו מדדי המניות ב-50% בשל מגוון גורמים, ובראשם המניפולציות על מניות הנחושת שביצעה חברת Knickerbocker, מה שגרם למחירי מניות חברת United Copper לעלות עד אוקטובר, ולאחר מכן להתרסק, מה שיצר בהלה בשווקים[2][3]. כמה קרנות השקעות ובנקים שהשקיעו בבורסה קרסו גם הם ונסגרו. קריסות בנקים נוספות נמנעו אחרי התערבות ג'יי. פי. מורגן[4]. הבהלה נמשכה גם ב-1908, וכלקח ממנה הוקם הפדרל ריזרב ב-1913.
קריסת וול סטריט 1929[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ערך מורחב – קריסת וול סטריט 1929
במהלך רוב שנות ה-20 הכלכלה העולמית צמחה. בשנים אלו הוצגו חידושים כמו הרדיו, הרכב, התעופה, הטלפון, ופריסת רשת החשמל. חברות מובילות בתעשייה זו זכו לזינוקים במניות שלהן, ותאגידים פיננסיים אחרים כמו הבנקים הצליחו על ידי הצפת קרנות נאמנות, לדוגמה תאגיד גולדמן זקס. משקיעים רבים לוו כספים מהברוקרים שלהם כדי לקנות ניירות ערך נוספים, ששימשו כערבות.
בקיץ 1929 הפך ברור שהכלכלה מתכווצת, והתרחשו ירידות שערים מטרידות. ירידות אלו יצרו דאגה אצל המשקיעים, שהפכה לקריסה מלאה בסוף אוקטובר, בימים שכונו יום חמישי, שני ושלישי השחורים). ביום חמישי השחור נעשה מאמץ דומה לבהלה של 1907 לעצור את הקריסה, על ידי רכישת מניות בערך גבוה מערכן האמיתי, אולם לשווא.
ביום שני השחור, מדד הדאו ג'ונס צנח ב-12.8%. זרם המכירות הכריע את המערכת שבדרך כלל הצליחה לתת למוכרים את מחיר המניות שלהם. קווי הטלפון והטלגרף נפלו, וואקום המידע יצר בהלה נוספת. הטכנולוגיה של העידן החדש הפכה כעת למקור סבל.
למחרת התרחש כאוס. הבורסה הוצפה בפקודות מכירה, והדאו ג'ונס איבד עוד 12%, חרף מאמצים של סוחרים עשירים כמו משפחת רוקפלר לקנות מניות כדי להביע את האמון בשוק.
עד אמצע נובמבר ירד הדאו ג'ונס ב-40% לעומת השיא שלו בספטמבר, ולאחר מכן שב לעלות. אולם העלייה הייתה זמנית, וגרמה למשקיעים רבים להפסיד עוד. הקריסה הביאה לשפל הגדול, שנמשך לאורך שנות ה-30.
יום שני השחור 1987[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יום שני השחור (1987)
אמצע שנות ה-80 היו תקופה של אופטימיות כלכלית חזקה. בין אוגוסט 1982 לאוגוסט 1987, עלה מדד הדאו ג'ונס מ-776 ל-2722 נקודות. 19 השווקים הגדולים בעולם עלו בממוצע ב-296% בתקופה זו, ומספר המניות הנסחרות בבורסת ניו יורק עלה מ-65 מיליון ל-181 מיליון מניות[5].
ההתרסקות שהתרחשה ב-19 באוקטובר 1987 הייתה הירידה החזקה ביותר במגמת ירידה שהחלה חמישה ימים קודם לכן. הדאו ג'ונס ירד ב-3.81% ב-14 באוקטובר, לעומת 22.6% ב-19 באוקטובר. מדד ה-S&P 500 ירד גם הוא ב-20.4%, ומדד הנאסד"ק איבד 11.3% "בלבד", בגלל תקלות במערכת המסחר. באותו יום, מניית מיקרוסופט נסחרה במשך 54 דקות בלבד.
הקריסה הייתה הגדולה ביותר שוול סטריט ספג אי פעם ביום אחד. בין ה-14 באוקטובר ל-19 באוקטובר, אבד בסך הכל 31% מערך המדדים.
למרות החששות מחזרה על השפל הגדול, השוק חזר לעלות מיד אחרי ההתרסקות, ורשם עליית שיא כבר למחרת. נדרשו שנתיים בלבד להתאוששות מלאה של הדאו ג'ונס.
לא קיימת הבנה ברורה של הגורמים ליום שני השחור. התנהגות עדרית ממלאת תפקיד מרכזי בכל התרסקות, אולם אנליסטים חיפשו סיבות נוספות שגרמו לבהלה ההמונית. האשמה בקריסה חולקה למספר גורמים כמו מסחר ממוחשב, ביטוח תיקים וחדשות קודמות על החמרה באינדיקטורים הכלכליים (גרעון סחר גדול יותר והיחלשות הדולר, מה שהצביע על העלאת ריבית עתידית). לקח משמעותי מההתרסקות של 1987 הוא הצורך באפשרות לעצור את המסחר, מתוך הבנה שצינון המסחר יאפשר להפיג את הבהלה ההמונית.
המשבר הכלכלי 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המשבר הכלכלי העולמי (2008)
ב-15 בספטמבר 2008 הבנק האמריקאי ליהמן ברדרס פשט רגל, עקב חשיפה להלוואות הסאבפריים ולאשראי שהונפק כדי לבטח את הלווים במהירות. הדבר הזה גרם למספר פשיטות רגל של בנקים באירופה ולירידה חדה בשווי המניות והסחורות בעולם. נפילת הבנקים באיסלנד גרם לפיחות בשער הקרונה האיסלנדית והביא את הממשלה לסף פשיטת רגל. בנובמבר, איסלנד הצליחה להשיג הלוואת חירום מקרן המטבע העולמית.
המשבר הכלכלי גרם למספר מדינות להפסיק את המסחר בשווקים באופן זמני. כך למשל באינדונזיה, שם ב-8 באוקטובר הופסק המסחר אחרי ירידה של 10% ביום אחד.
מדד הדאו ג'ונס צנח תוך כמה ימים לרמה של 8,451.19 נקודות, כשב-9 באוקטובר לבדו נרשמה ירידה של 7.33% - אחת מהצניחות החד-יומיות החמורות בהיסטוריה, ואילו ב-10 בחודש נגע המדד במהלך יום המסחר ברמה של 7,773.71 נקודות, בפעם הראשונה מזה חמש שנים וחצי. גם ברחבי העולם המשיכו המדדים לצנוח, והפאניקה הגיעה לשיאים חדשים: בורסת טוקיו צללה ב-9.6%, והבורסות באירופה ירדו גם הן בשיעורים חדים. כל אלה אירעו למרות הפחתות של שערי הריבית ברבות ממדינות העולם, ולמרות הכרזת בריטניה וארצות הברית על כוונות להלאים בנקים.
מגפת הקורונה 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשבוע של 24–28 בפברואר 2020, ירדו שוקי המניות בעולם במקביל להתפשטות נגיף הקורונה. מדד ה-מדד FTSE 100 הבריטי ירד לדוגמה ב-13%, ואילו מדד דאו ג'ונס ו-S&P 500 ירדו ב-11%–12%. זו הייתה הירידה השבועית הגדולה ביותר מאז המשבר של 2008.
ביום שני, 9 במרץ, אחרי שנפתחה מלחמת מחירי הנפט בין סעודיה לרוסיה, ירדו מדדים מרכזיים ב-8%, ביניהם מדד S&P 500 שירד ב-7.6%[6].
ב-12 במרץ, יום אחרי שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ הודיע על איסור כניסה מאירופה, ירדו המדדים שוב בחדות, כשהדאו ג'ונס ירד ב-9.99%, הירידה היומית הגדולה ביותר מאז יום שני השחור, וזאת למרות הודעת הפדרל ריזרב על הכוונה להזרים טריליון וחצי דולר לשווקים[7]. מדדים אחרים כמו הנאסד"ק וה-S&P 500 ירדו ב-9.5% כל אחד, וכל המדדים המרכזיים באירופה ירדו במעל 10%[8].
ב-16 במרץ, ירדו שוב המדדים. הדאו ג'ונס ירד ב-12.93%, הנאסד"ק איבד 12.32% וה-S&P 500 איבד 11.98%[9].
עד סוף מאי 2020 התאוששו מדדי המניות וחזרו לגובה שלהם לפני ההתרסקות הראשונה. ביוני 2020 עבר הנאסד"ק את השיא שקדם לקריסה, ואחריו מדד S&P 500 באוגוסט והדאו ג'ונס בנובמבר.
תיאוריות מתמטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאוריית ההילוך המקרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההנחה המקובלת היא ששווקי המניות פועלים לפי התפלגות לוג-נורמלית אקראית[10]. הנחה זו מרמזת על כך שהתנודתיות הצפויה זהה כל הזמן. המתמטיקאי בנואה מנדלברוט טען כבר ב-1963 שהסטטיסטיקה המוכיחה הנחה זו אינה נכונה[11]. מנדלברוט ציין בעבודתו שתנועות גדולות במחירים (קריסות) שכיחות הרבה יותר ממה שניתן למצוא בהתפלגות לוג-נורמלית. מנדלברוט ואחרים הציעו שמהלכי השוק מוסברים בצורה טובה יותר על ידי ניתוח לא ליניארי ושימוש במושגים מתורת הכאוס[12].
ארגון עצמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקר שנערך ב-MIT מצא שיש ראיות לכך שתדירות הקריסות בבורסה היא פונקציה של חוק החזקה המרובעת הפוך[13]. מחקר זה ומחקרים נוספים טוענים שקריסות בבורסה הן סימן לארגון עצמי מחודש בשווקים הפיננסיים[14].
טיסת לוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1963 הציע המתמטיקאי בנואה מנדלברוט שבמקום לעקוב אחר הילוך אקראי בקפדנות, שינויים במחירי מניות מבצעים את "טיסת לוי"[15]. זהו הילוך אקראי שמופרע מדי פעם בידי תנודות גדולות. החוקרים ממשיכים לחקור תיאוריה זו, במיוחד באמצעות הדמיות ממוחשבות של התנהגות הקהל, ואת יישום המודלים כדי לשחזר התרסקויות.
חיקוי משקיעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2011, מחקר במכון המערכות המורכבות של ניו אינגלנד שנעזר בכלי סטטיסטי, מצא שהפאניקה שמובילה לקריסות נובעת מעלייה דרמטית באופן שבו משקיעים מחקים זה את זה, עלייה שהתרחשה במהלך השנה שקדמה לקריסת השוק. עבודה זו היא הדגמה מתמטית של סימן אזהרה לקריסות עתידיות[16][17].
הפסקת המסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרך אחת למנוע קריסת שוק מניות מכונה "פורצי מעגלים", והיא עצירת המסחר. מאז יצירת השיטה אחרי יום שני השחור ב-1987, שונו התנאים הנדרשים לעצירת המסחר כדי למנוע רווחים והפסדים חריגים במסגרת זמן קטנה.
בארצות הברית קיימות שלוש רמות בירידה במדד S&P 500: ירידה של 7%, 13% ו-20%. אם הרמה הראשונה נפרצה לפני 15:25, המסחר ייעצר ל-15 דקות. אם הרמה השנייה נפרצת לפני 13:00, השוק ייסגר לשעתיים, ואם הירידה תתרחש בין 13:00 ל-14:00 תהיה עצירה של שעה. פריצה של הרמה השלישית תביא לסגירת השוק לשארית היום, בלי קשר לשעה בה התרחשה הירידה.
בבורסה לניירות ערך בישראל נקבע כי "חל שינוי של 8% או יותר במדד ת"א35 - ביחס למדד הבסיס באותו יום, אך פחות מ-12%, יפסיק המנהל הכללי של הבורסה או מי שהוסמך על ידו, את המסחר במניות, בניירות ערך המירים למניות, בקרנות סל שנכס המעקב שלהן הוא מדד מניות וקרנות חוץ נסחרות שנכס המעקב שלהן הוא מדד מניות, בנגזרים על מניות ובנגזרים על מדדי מניות, למעט במניות מוסדיים ולמעט בתעודות התחייבות ניתנות להמרה למניות מוסדיים, למשך 30 דקות ממועד פרסום ההודעה על הפסקת המסחר." עוד נכתב כי במידה ויחול שינוי נוסף של פחות מ-12%, לא יופסק המסחר בשנית[18].
במקרה של שינוי של מעל 12%, יופסק המסחר עד לסוף יום המסחר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- David le Bris, What is a market crash?, Wiley Online Library, 2 בנובמבר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Farrell, Paul B. (19 בפברואר 2014). "Crash of 2014: Like 1929, you'll never hear it coming". Marketwatch.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Born of a Panic: Forming the Fed System". Federal Reserve Bank of Minneapolis.
- ^ Tucker, Abigail (9 באוקטובר 2008). "The Financial Panic of 1907: Running from History". Smithsonian Magazine.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Panic of 1907: J.P. Morgan Saves the Day".
- ^ "Preliminary Observations on the October 1987 Crash" (PDF). Government Accountability Office. בינואר 1988.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Global shares plunge in worst day since financial crisis". BBC News. 9 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Lynch, David J.; Heath, Thomas; Telford, Taylor; Long, Heather (12 במרץ 2020). "U.S. stock market suffers worst crash since 1987, as Americans wake up to a new normal of life". The Washington Post.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Wearden, Graeme; Jolly (now), Jasper (12 במרץ 2020). "Wall Street and FTSE 100 plunge on worst day since 1987 – as it happened". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Imbert, Fred (15 במרץ 2020). "Dow drops nearly 3,000 points, as coronavirus collapse continues; worst day since '87". CNBC.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Malkiel, Burton G. (1973). A Random Walk Down Wall Street (6th ed.). W.W. Norton & Company, Inc. ISBN 978-0-393-06245-8.
- ^ "The (Mis)behavior of Markets". bearcave.com.
- ^ Gammon, Katharine Stoel (16 בנובמבר 2006). "'Father of Fractals' takes on the stock market". Massachusetts Institute of Technology.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gavaix, Xavier (14 במאי 2003). "Stock trade patterns could predict financial earthquakes". Massachusetts Institute of Technology.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sornette, Didier (29 ביוני 1999). "Self-Organized Percolation Model for Stock Market Fluctuations". Physica A: Statistical Mechanics and Its Applications. 271 (3–4): 496–506. arXiv:cond-mat/9906434. Bibcode:1999PhyA..271..496S. doi:10.1016/S0378-4371(99)00290-3. S2CID 18641082.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Mandelbrot, Benoit (1 בינואר 1963). "The Variation of Certain Speculative Prices". The Journal of Business. 36 ([object Attr]): 394. doi:10.1086/294632 – via RePEc – IDEAS.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Harmon, Dion; de Aguiar, Marcus A. M.; Chinellato, David D.; Braha, Dan; Epstein, Irving R.; Bar-Yam, Yaneer, Predicting economic market crises using measures of collective panic
- ^ Keim, Brandon (18 במרץ 2011). "Possible Early Warning Sign for Market Crashes". Wired.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ מדריך המסחר בבורסה – הנחיות על פי החלק השלישי לתקנון (עמ' ב - 49 – ב-50), באתר הבורסה לניירות ערך