אסון טבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסון טבע הוא תופעת טבע רבת עוצמה הנגרמת על ידי כוחות הטבע ואשר זורעת הרס וחורבן בסביבה.

לרוב מצומצמת ההגדרה לאסונות הפוגעים באדם. אסון טבע עשוי גם להיות אסון אקולוגי אם פגיעתו בחי ובצומח חמורה (אם כי אסון אקולוגי יכול להיגרם גם על ידי מעשי אדם).

הריסות במסינה, איטליה, בעקבות רעידת אדמה בשנת 1908

סוגי אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות טבע גאולוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרם לבה מציף בית בהוואיי
  • רעידת אדמה:בעת רעידת אדמה משתחרר לחץ בין הלוחות הטקטוניים, ופני הקרקע רועדים במשך זמן קצר (עד כדקה). באזורים מיושבים ובנויים, רעידת אדמה עזה גורמת להתמוטטות מבנים, הכרוכה בנזק רב בנפש וברכוש, בהתאם לעוצמת הרעידה ולאיכות הבנייה במקום.
  • התפרצות געשית: תהליך שבסופו פורצת מאגמה מסדקים בקרום כדור הארץ אל פני השטח. החומרים המשתחררים במהלך התפרצות געשית הם מאגמה, גזים ואדי המים שהיו כלואים במאגמה, וכן סלעים הבונים את תא המאגמה ואת צינורות ההזנה. השתחררותם יוצרת תוצרים געשיים: לבה, חומרים פירוקלסטיים וחומרים נדיפים, חלקם רעילים.
  • מפולת שלגים: הידרדרות וגלישה מהירה של גושי שלג גדולים על גבי מורדות הרים. מפולות שלגים נושאות כמויות גדולות מאוד של שלג, אפילו מיליוני טונות, ומהירות התקדמות המפולת עלולה לעלות על 300 קילומטרים לשעה. מפולות השלג מועכות וגוררות איתן את כל מה שאפשר למעוך או לגרור ונמצא בדרכן, לכן סכנתן גדולה לחיים ולרכוש.
  • מפולת בוץ
  • זרם בוץ

אסונות טבע שקשורים למים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון "לאשן" בתון, שווייץ, מוצף בעקבות שיטפון באוגוסט 2005

אסונות טבע שקשורים למזג האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גל חום: ימים אחדים של מזג אוויר חם במיוחד, יחסית למזג האוויר השגרתי באותו מקום ובאותה עונה. גלי חום חמורים עלולים לגרום למוות, בעיקר של זקנים, והם התופעה האקלימית הקטלנית ביותר. במהלך גל חום גדל הסיכון שפעילות גופנית תגרום למכת חום. גל חום המלווה ביובש עשוי לגרום לגל שריפות.
  • גל קור
  • סופה: תופעה במזג האוויר המביאה עמה שינוי קיצוני בתנאים האקלימיים בעת התרחשותה. לרוב כרוכה הסופה במשטר רוחות סוער ובירידת משקעים. בישראל ידועות סופות חול במרחבי המדבר, סופות שלג בפסגות ההרים הגבוהים וסופות גשם בעיצומו של החורף. בעולם ידועות סופות כבירות ממדים הרסניות ביותר, כמו הטורנדו וההוריקן.
  • הוריקן: סוג של שקע ברומטרי הנוצר באזורים הטרופיים, שקוטרו עשוי להגיע עד 500 קילומטר. מבחינה מבנית, סופה טרופית היא אזור לחץ נמוך אשר מכיל עננים ופעילות של סופות רעמים, כל אלה נישאים עם הרוח, שלעתים מגיעה לעוצמות קטסטרופליות, סביב מרכז הלחץ הנמוך.
  • טורנדו: רוח סערה הרסנית מקומית, נושאת אבק ואדי מים, ומתקדמת במערבולת סיבובית. מהירות הרוח עשויה לנוע בין 115 קמ"ש לבין 510 קמ"ש. הטורנדו הוא יבשתי וקוטרו הממוצע הוא כמאה מטר, והוא מתקיים במשך דקות ספורות בלבד. סופת הטורנדו הרסנית ביותר, הן בשל עוצמת הרוח והן בשל כח היניקה העז הנוצר במרכז מערבולת האוויר, השואבת אליה חפצים הנקרים בדרכה, המועפים ופוגעים בסובב.
  • בצורת: מצב שבו זמינות המים במקום מסוים יורדת במידה ניכרת מתחת לממוצע לתקופות מקבילות. באופן מסורתי מתייחסים לבצורת כאל תופעה שלילית, בשל התלות ההיסטורית של האנושות במים שמקורם במשקעים. לפני התקופה המודרנית בצורת סמלה סכנת כליה עקב מוות ברעב. בארצות העולם השלישי השלכות הבצורת משמעותיות גם כיום.

אסונות טבע שקשורים לאש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות טבע ביולוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות טבע שמקורם בחלל החיצון[עריכת קוד מקור | עריכה]

היערכות לאסון טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית אסונות הטבע מתאפיינים בחוסר יכולת של האדם למנוע את האירוע. עם זאת, פעמים רבות ניתן להיערך לקראת אסון צפוי, כדי למזער את נזקיו. ההיערכות היא משני סוגים:

  • היערכות ארוכת טווח: היערכות זו אינה לקראת אסון ספציפי, שמועד התרחשותו ניתן לחיזוי, אלא היערכות כללית לקראת אסון מסוג מסוים או אסונות טבע בכלל. דוגמאות:
    • בנייה הנערכת לרעידת אדמה מצמצמת את הנזק שנגרם בעת רעידת אדמה.
    • הקמת מערכות ניקוז וסכרים מצמצמת, ועתים אף מבטלת כליל, את נזקי השטפונות.
    • תרגול צוותי רפואה וחילוץ בהליכים הנדרשים בעקבות אסון רב נפגעים.
  • היערכות קצרת טווח: היערכות לקראת אסון טבע ספציפי, שהתחזיות מלמדות על התרחשותו הקרובה. חלק מהאסונות, כגון רעידת אדמה, אינם ניתנים לחיזוי. אחרים, כגון סופה, ניתן לחזות זמן מה מראש ולהיערך בהתאם. דוגמאות:
    • פינוי התושבים מאזור שבו צפויה התפרצות קרובה של הר געש מונעת את הנזקים בנפש כתוצאה מהתפרצות כזו, ומצמצמת את הנזק לרכוש.
    • כניסה למחסה בעת התקרבותה של סופה.

התאוששות מאסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התרחשותו של אסון טבע מושקעים מאמצים בהתאוששות מהאסון. לעתים נערכת ההתאוששות בהתאם לתוכנית שהוכנה מראש לקראת אירוע כזה, ולעתים ההתארגנות להתאוששות נעשית בעקבות האסון. מרכיבים עיקריים בהתאוששות מאסון:

  • איתור ניצולים שנפגעו באסון וטיפול בהם.
  • אספקת צורכי קיום בסיסיים - מזון, משקה ומחסה - לניצולים, כתחליף למערכות האספקה השגרתיות שנפגעו באסון.
  • הבאה לקבורה של הנספים באסון. במקרה של אסון שבו הרוגים רבים, משימה זו אינה נעשית רק משום כבוד המת, אלא גם כדי למנוע סכנת מגפות.
  • שיקום הנזק לרכוש. תוכניות ביטוח רכוש מבטיחות מימון לשיקום הנזק לרכוש. במקרה של אסון טבע רחב היקף, משתתפת הממשלה (לעתים בסיוע ממשלות זרות) בשיקום הנזק, גם לאלה שלא ביטחו את רכושם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]