ק.ד. סנטה קלרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ק.ד. סנטה קלרה
Clube Desportivo Santa Clara
C.D. Santa Clara
שם מלא קלוב דספורטיבו סנטה קלרה
כינוי Os Açoreanos (האזוריים)
תאריך ייסוד 12 במאי 1927
אצטדיון אצטדיון סאו מיגל
פונטה דלגדה, פורטוגל
(תכולה: 13,277)
נשיא רוי מלו קורדיירו
מאמן דנילדו אקיולי
ליגה הליגה הפורטוגלית השנייה
https://www.cdsantaclara.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלוב דספורטיבו סנטה קלרה (בפורטוגזית: Clube Desportivo Santa Clara) מכונה ק.ד. סנטה קלרה או בקיצור סנטה קלרה הוא מועדון כדורגל מהעיר פונטה דלגדה, שבאיים האזוריים, פורטוגל.

המועדון מארח את משחקיו באצטדיון סאו מיגל המכיל 13,277 מושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנטה קלרה עלתה לראשונה לליגה הבכירה לאחר שסיימה במקום השלישי בעונת 1998/1999 בליגת המשנה הפורטוגלית הסגונדה ליגה, אך כעבור שנה בלבד שבה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום האחרון בעונת 1999/2000 בפרימיירה ליגה. עונה אחת בלבד הספיקה לה בליגת המשנה, ואת עונת 2000/2001 היא סיימה עם אליפות הסגונדה ליגה תחת המאמנים מנואל פרננדס, וקרלוס מנואל שהחליף אותו במהלך העונה לאחר שזה עזב לספורטינג ליסבון בינואר 2001.

אף על פי שהגיעה רק למקום ה-14 בעונת 2001/2002 בליגה הבכירה, סנטה קלרה נבחרה על ידי אופ"א להשתתף בגביע האינטרטוטו של אופ"א לשנת 2002 כאשר ויטוריה דה גימארייש פרשה, מפני שהייתה זקוקה לקיץ כדי לשפץ את אצטדיונה הביתי אצטדיון ד. אפונסו אנריקס עבור משחקי יורו 2004. [1] במשחקה הראשון באירופה ניצחה סנטה קלרה 2–0 את שיראק הארמנית והעפילה לסיבוב השני לאחר שהשיגה תוצאת תיקו 3–3 בגומלין ו-5–3 בסיכום צמד המשחקים. בסיבוב השני פגשה סנטה קלרה את פ.ק. טפליצה הצ'כית היא הובסה בשני המשחקים 1–4 בבית ו-1–5 בחוץ והודחה. [2] העונה בליגה גם כן לא הסתיימה טוב כשסנטה קלרה סיימה במקום הלפני האחרון וירדה לליגה השנייה בסיום עונת 2002/2003. [3] את 15 העונות הבאות בילתה סנטה קלרה בליגת המשנה, כאשר בעונת 2014/2015 היה קרוב המועדון לרדת לליגה השלישית אך ניצל במחזורים האחרונים. [4]

בסיום עונת 2017/2018, הצליחה סנטה קלרה של המאמן קרלוס פינטו שעזב בסיום העונה,[5] לשוב לליגה הבכירה לאחר שסיימה במקום השני בליגת המשנה אחרי נסיונל מדיירה. בעונת החזרה שלה לליגה הבכירה עונת 2018/2019 הוביל ז'ואאו אנריקס יורשו של פינטו, את סנטה קלרה למקום העשירי בליגה שהיווה מיקום השיא של המעודון בליגה הבכירה. בעונה לאחר מכן עונת 2019/2020 הצליחה סנטה קלרה להתקדם מקום אחד נוסף וסיימה את העונה במקום התשיעי, אך בסיום העונה עזב אנריקס את המועדון.[6] תחת יורשו דניאל רמוס סיים המועדון את עונת 2020/2021, במקום השישי מה שזיכה אותו בכרטיס לשלב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג בעונת 2021/2022 .[7] סנטה קלרה הוגרלה לצמד משחקים מול פ.ק. שקופי הצפון מקדונית וגברה עליה פעמיים 2–0 בבית ו-3–0 בחוץ. והעפילה לסיבוב המוקדמות השלישי, שם הוגרלה נגד אולימפיה ליובליאנה הסלובנית וגם עליה גברה פעמיים 3–0 בסיכום שני המשחקים. בשלב הפלייאוף פגשה סנטה קלרה את פרטיזן בלגרד הסרבית, סנטה קלרה ניצחה 2–1 במשחק הראשון אך הפסידה 0–2 בגומלין והודחה. תחת המאמן דניאל רמוס סנטה קלרה נהנתה מעוד עונה טובה בליגה אותה סיימה במקום ה-7.

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנטה קלרה מארחת את משחקיה הביתיים באצטדיון סאו מיגל שבפונטה דלגאדה, העיר הגדולה ביותר באיים האזוריים, האצטדיון מכיל 13,277 מקומות.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן ל-2 בפברואר 2023

מס' עמדה שם
1 פורטוגלפורטוגל שוער ריקרדו פרננדש
2 ברזילברזיל הגנה איגור נוגיירה
3 ספרדספרד הגנה צ'אבי קינטייה
4 טוגוטוגו הגנה קנדי בואטנג
6 פורטוגלפורטוגל קשר ברונו ז'ורדאאו (מושאל מוולבס)
7 ברזילברזיל חלוץ אלאנו
8 ברזילברזיל קשר אנדרסון קרבליו
9 יפןיפן חלוץ קיסוקה טגאווה (מושאל מטוקיו)
10 פורטוגלפורטוגל קשר ריקארדיניו
11 פורטוגלפורטוגל קשר קושטיניה
12 ברזילברזיל שוער גבריאל בטיסטה
13 פורטוגלפורטוגל הגנה דיוגו קאלילה
16 פורטוגלפורטוגל הגנה פאולו אנריקה
19 ברזילברזיל קשר ברונו אלמיידה (מושאל מטרופנסה)
20 ברזילברזיל קשר אדריאנו פירמינו
21 פורטוגלפורטוגל חלוץ אנדרזינו
מס' עמדה שם
22 סרביהסרביה חלוץ פיליפ סטבאנוביץ' (מושאל ממנצ'סטר סיטי)
24 פרגוואיפרגוואי חלוץ וולטר גונסאלס (מושאל מאולימפיה אסונסיון)
31 גינאה ביסאוגינאה ביסאו הגנה נאנו (מושאל מפורטו)
32 ברזילברזיל קשר מתאוס נונס (מושאל מואסקו דה גאמה)
37 ברזילברזיל קשר רילדו (מושאל מאתלטיקו פרנאאנסה)
39 ברזילברזיל חלוץ מתאוס באבי (מושאל מפלמיירס)
40 יפןיפן קשר קנטו מיאסו
43 ברזילברזיל הגנה פאולו אדוארדו
44 ברזילברזיל הגנה איטאלו
49 ברזילברזיל חלוץ גבריאל סילבה
74 ארגנטינהארגנטינה שוער מרקוס דיאס
80 ברזילברזיל קשר ויקטור בובסין
82 פורטוגלפורטוגל חלוץ אנדרה מסקיטה
95 סנגלסנגל הגנה פייר סאגנה
99 פורטוגלפורטוגל שוער מרקו פריירה


תוצאות במסגרת האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה תחרות שלב מועדון בית חוץ סופי
2002/2003 גביע האינטרטוטו סיבוב ראשון ארמניהארמניה שיראק 2–0 3–3 5–3
סיבוב שני צ'כיהצ'כיה פ.ק. טפליצה 1–4 1–5 2–9
2021/2022 הקונפרנס ליג שלב המוקדמות השני מקדוניהמקדוניה פ.ק. שקופי 2–0 3–0 5–0
שלב המוקדמות השלישי סלובניהסלובניה אולימפיה ליובליאנה 2–0 1–0 3–0
פלייאוף סרביהסרביה פרטיזן בלגרד 2–1 0–2 2–3

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Santa Clara substitui minhotos na Taça Intertoto" [Santa Clara replaced Minho Province team in Intertoto Cup]. Record (בפורטוגזית). 9 במאי 2002. נבדק ב-30 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Santa Clara eliminado da Intertoto" [Santa Clara eliminated from the Intertoto]. Record (בפורטוגזית). 13 ביולי 2002. נבדק ב-30 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Carlos Alberto Silva de saída" [Carlos Alberto Silva leaving]. Record (בפורטוגזית). 28 במאי 2003. נבדק ב-30 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Trofense-Santa Clara, 0-0: Insulares garantem permanência" [Trofense 0-0 Santa Clara: Islanders guarantee survival]. Sábado (בפורטוגזית). 6 במאי 2015. נבדק ב-30 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Carlos Pinto deixa o Santa Clara após subida à I Liga" [Carlos Pinto leaves Santa Clara after promotion to the I Liga]. Público (בפורטוגזית). 14 במאי 2018. נבדק ב-30 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "João Henriques sai do Santa Clara depois de duas épocas de recordes" [João Henriques leaves Santa Clara after two record-breaking seasons]. Observador (בפורטוגזית). 24 ביולי 2020. נבדק ב-30 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Liga: Santa Clara garante qualificação europeia" [Liga: Santa Clara guarantee European qualification] (בפורטוגזית). Mais Futebol. 19 במאי 2021. נבדק ב-20 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)