רבי יצחק דמן קרטיגנין
לפי גרסת ש"ס וילנא לתלמוד הבבלי, רבי יצחק דמן קרטיגנין היה אמורא תושב קרטיגנין המוזכר בתלמוד פעם אחת בלבד.
אזכורים אפשריים בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יצחק דמן קרטיגנין הסביר מדוע תיקנו בתפילת מוסף של ראש השנה תשע ברכות:
לפי כתבי היד בעל המאמר הוא רבי אבא קרתיגנייא, שבתלמוד הירושלמי מובא בשמו מאמר דומה[1], וכלל לא היה אמורא בשם רבי יצחק דמן קרטיגנין.
בפסיקתא דרב כהנא (פרשת פרה אדומה, פיסקה ד) מופיעה דרשה בשם "לולינס בר טיבריס בשם ר' יצחק קאטריקו, לפיה ”אמר לו הקדוש ברוך הוא: משה, לך אני מגלה עסקי פרה, אבל לאחרים - חוקה”. שלמה בובר בהערותיו לפסיקתא מציע להחליף קאטריקי או קאטריגי, לקארטיגני ולזהותו עם רבי יצחק מקרטיגנין.
זיהוי מקום מגוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לגבי זיהויה של קרטיגנין קיימת מחלוקת בין החוקרים: יש המזהים אותה עם קרתגו[2]. הייתה בקרתגו קהילה יהודית בתקופה שבה הייתה קרתגו מושבה רומאית. יש המזהים את קרטיגנין, על כל אזכוריה בספרות חז"ל, עם קרטחנה שבספרד. לדברי חוקרים אלו שימש השם "קרטיגנא" בתקופות מסוימות ככינוי כללי לגולה היהודית בספרד, בדומה לכינוי "אספמיה"[3]. ישנה גישה המזהה את קרטיגני באזור כורדיסטן[דרוש מקור].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי יצחק דמן קרטיגנין", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, באתר היברובוקס
- רבי יצחק מקרטיגנא, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ב', הלכה ב'
- ^ למשל "מלכי תרשיש" במבוא, ועוד
- ^ להרחבה על עמדה זו ראו: זאב יעבץ, תולדות ישראל, ח"ט, ירושלים תרצ"ח. עמ' 57–58 ובהערה 11 שם בשם אברהם אליהו הרכבי.