שרה
שָׂרָה, המכונה במסורת היהודית שרה אמנו, דמות מקראית, הייתה הראשונה מבין ארבע האמהות ואשת אברהם. לימים התקבלה דמותה כאחת משבע הנביאות שהיו לעם ישראל. סיפורה מופיע בתורה בספר בראשית פרקים י"א עד כ"ג.
תוכן עניינים |
קורות חייה על פי התורה [עריכה]
הנדודים מאור כשדים עד כנען [עריכה]
שמה הקודם של שרה היה שרי. היא נישאה לאברם עוד כשגרו באור כשדים והצטרפה למסע של משפחתו אל ארץ כנען, אשר נעצר לבסוף בחרן.
בגיל 65, הצטרפה שרי אל מסעו של אברם אל ארץ כנען בעקבות ציווי אלוהי. למסע זה לקחו עמם שרי ואברם אנשים נוספים שהצטרפו אליהם בחרן, ביניהם לוט, אחיין של אברם, מהרן אחיו, ואת רכושם. בארץ כנען נסעה פמלייתו של אברם משכם בצפון, דרומה לאזור בית אל ומשם לנגב.
רעב בארץ הוביל אותם למסע למצרים. אברם חשש שחייו יהיו בסכנה במצרים בגלל יופיה של שרי, וביקש ממנה לומר למצרים שהיא אחותו. חששו של אברם התקיים, ופרעה מלך מצרים הביא את שרי לארמון ונתן לאברם מתנות רבות עבורה. צרות שונות החלו לפקוד את פרעה וביתו עד שהבין כי שרי היא אשתו של אברם. תגובתו של פרעה הייתה כעס כלפי אברם על השקר שהביא עליו עונשים מידי שמיים, והוא החזיר לאברם את שרי ושלח אותו ממנו. המשפחה נדדה חזרה לנגב ולאזור בית אל, שם נפרדו אברם ושרי מלוט.
ישמעאל ויצחק [עריכה]
במהלך המסע לארץ כנען, הבטיח האל את הארץ לאברם ולזרעו. כששרי הגיעה לגיל 75 היא התייאשה מללדת ונתנה לאברם את שפחתה הגר, כדי שתוכל להמשיך את שושלתו, בהתאם למנהג העתיק לפיו כאשר לאישה העיקרית אין בן היא יכולה לתת את אחת משפחותיה לבעלה והבן שהשפחה תלד ייחשב כבנה. הגר הרתה והחלה לזלזל בשרי. שרי התלוננה עליה לאברם ואברם החליט לא להתערב. שרי עינתה את הגר עד שזו ברחה. לאחר חזרתה של הגר נולד להגר בן- ישמעאל.
כשהיה ישמעאל בן שלוש עשרה, נגלה האל אל אברם, שינה את שמו לאברהם, ואמר לו שההבטחה שהבטיח לו, שיהיו לו צאצאים רבים ולהם תהיה הארץ, תתקיים בבן העומד להיוולד לשרי, יצחק, ולא בישמעאל. אברם מתקשה להאמין ומבקש שתתקיים ההבטחה בישמעאל, והאל חוזר ומדגיש כי ההבטחה תתקיים ביצחק, מברך את שרי שיצאו ממנה עמים, ומשנה את שמה לשרה:
|
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ; וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ; |
||
| – בראשית יז' 15-16 | ||
סדום וארץ גרר [עריכה]
בינתיים החריב האל את סדום, ואברהם, שרה, וכל משפחתם נדדו שוב דרומה, אל ארץ גרר. בארץ גרר שוב אמר אברהם על שרה שהיא אחותו, שוב נלקחה שרה אל בית המלך- אבימלך שמו, שוב העניש האל את המלך וביתו. הפעם צרף האל גם אזהרה לאבימלך, בחלום, ומנע ממנו לגעת בשרה. אבימלך החזיר את שרה לאברהם, נתן לאברהם ושרה מתנות והזמין אותם לגור בארצו. אברהם התפלל לבריאותם של אנשי בית אבימלך, ובמיוחד על נשיו שהפכו עקרות, והאל נענה לו והן ילדו.
הולדת יצחק [עריכה]
שרה ילדה את יצחק בשמחה ובפליאה, במועד המובטח, כשהייתה בת תשעים. כדי להבטיח את מקומו של יצחק, ביקשה שרה מאברהם לגרש את הגר וישמעאל מביתם בטענה שהיא לא רוצה שישמעאל יירש את אברהם ולא ישאיר ליצחק. אברהם הצטער על כך ושאל עצה מהאל, אך האל אמר לו לשמוע לכל מה שאומרת לו שרה, והגר אכן מגורשת למדבר.
מות שרה [עריכה]
שרה אמנו מתה בגיל מאה עשרים ושבע בקרית ארבע (חברון), ונקברה במערת המכפלה בשדה שקנה אברהם למטרה זו מעפרון החתי. על פי המדרש, מתה שרה עקב הטראומה שנגרמה לה כאשר השטן סיפר לה על עקידתו של יצחק.
שרה נקברה במערת המכפלה לאחר שאברהם רכש את חלקת המערה מידי עפרון החיתי, לפי המדרש זיהה אברהם את המערה כמקום קבורתם של אדם וחוה.
שרה במדרש [עריכה]
שמה של שרה- מלשון ראיה (כמו "שורו הביטו וראו"). יש שמזהים את שרה עם יסכה, אחותו של לוט, בתו של הרן, אחייניתו של אברהם, משום ששרה הייתה נביאה היא סכתה (הביטה) ברוח הקודש, או מפני שהכל היו סוכים ביופיה. על רקע פירוש זה אפשר להבין למה אברהם אמר לאבימלך ששרה היא באמת אחותו מאב אך לא מאם. על אחרית ימיה של שרה מספר הכתוב בבראשית רבה שהייתה כבת מאה, אך יופיה היה כשל בת עשרים וחטאיה כשל בת שבע (כלומר, נקיה מחטא), מדרש אותו מצטט רש"י בפירושו.
התכונות המיוחסות לשרה אמנו במדרש הן שפע, פריון ונתינה. בתורה מסופר עליה שהייתה פוריה בגיל מבוגר ושעזרה לאברהם להכין אוכל לאורחים. המדרש מוסיף ומספר שבמשתה לכבוד הולדתו של יצחק שרה הניקה גם את ילדי האורחים, כהוכחה לכך שהיא אכן פוריה למרות גילה המופלג. כל ימיה של שרה האוהל היה פתוח לרווחה וענן מצל עליו, ברכה הייתה שרויה בעיסה ונר היה דולק באוהל משבת לשבת.
יחסי שרה ואברהם [עריכה]
המדרש ממשיך את הקו שנראה בבירור בתורה, ובונה את דמותה של שרה כאשה עצמאית, שבמקרים מסוימים אף עולה על בעלה ביכולת הרוחנית והנבואית. המדרש מתבסס על תמיכתו הבלתי מסויגת של האל בבקשותיה של שרה מאברהם, ומייחס זאת לכוח הנבואי של שרה. על פי המדרש, עוד בחרן גיירה שרה את הנשים שהצטרפו לפמליתה, בזמן שאברהם גייר את הגברים.
יחסי שרה והגר [עריכה]
פרשנים רבים תהו על העינויים שעינתה שרה את הגר. חלקם הצדיקו את שרה בטענה שהגיעו לה עינויים אלו משום שביזתה את שרה, או שלא היו אלה עינויים באמת, אלא ששרה המשיכה להתייחס אל הגר כשפחה, בעוד בעיני עצמה נחשבה הגר לאשת אברהם. הרמב"ן אומר ששרה חטאה בענותה את הגר ולכן נענשו צאצאי שרה בלידתו של ישמעאל וצאצאיו שירצו לענות את עם ישראל בעתיד.
ראו גם [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- עדין שטיינזלץ, נשים במקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1983, פרק ב' - "שרה - בת זוגו של אברהם"
קישורים חיצוניים [עריכה]
| עם ישראל - האבות והאימהות | ||
|---|---|---|
|
|
