רוברט פלקון סקוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוברט פלקון סקוט (Robert Falcon Scott)
Scott of the Antarctic crop.jpg
רוברט פלקון סקוט
לאום אנגלי
לידה 6 ביוני 1868
פלימות', אנגליה
פטירה 29 במרץ 1912
אנטארקטיקה
שנות פעילות 1912-1901
מספר מסעות 3
גילויים בולטים חקר אזור הקוטב הדרומי
אזורים שחקר אנטארקטיקה
מידע על חייו

סר רוברט פלקון סקוטאנגלית: Robert Falcon Scott;‏ 6 ביוני 1868 - 29 במרץ 1912) היה קצין אנגלי בצי המלכותי ומגלה ארצות ביבשת אנטארקטיקה. במה שנחשב בתחילת המאה ה-20 כ-"המרוץ לקוטב הדרומי", הגיע סקוט שני, אחרי הנורבגי רואלד אמונדסן שהקדים אותו בכחודש אחד. בדרכו חזרה מהקוטב הדרומי לבסיס האם, נספה סקוט יחד עם ארבעת חבריו למסע. סקוט הוא ממגלי הארצות המפורסמים של יבשת אנטארקטיקה, ונחשב, בעיקר בבריטניה, כגיבור טראגי של המסעות ההרואיים לכיבוש הקוטב.

משלחת דיסקברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקוט יצא למסעו הראשון בשנת 1901. כשנה לפני כן פגש במקרה את נשיא החברה הגאוגרפית המלכותית בלונדון, ושמע שהחברה מתכננת לשלוח משלחת לחקור את הקוטב הדרומי. סקוט הגיש בקשה להתמנות לתפקיד מפקד המשלחת, ולאחר שנענה בחיוב, יצא למסעו באונייה "דיסקברי". לאחר הפלגה ממושכת, נתקל סקוט במכשולים אשר אילצו אותו להפסיק את מסעו באונייה, ולהשתמש בכדור פורח. לאחר שירד ליבשה, הקים מחנה, והמשיך במסע תוך שהוא נאבק בסופות שלג קשות ביותר. סקוט ואנשיו נשארו באזור הקוטב למשך חורף שלם, וחזרו לאנגליה בספטמבר 1904. במסעו זה הגיע סקוט למרחק של כ-700 ק"מ מהקוטב הדרומי. היה זה הישג חשוב מאוד, אשר זיכה את סקוט באות הצטיינות שניתן לו על ידי מלך אנגליה.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משלחת דיסקברי

משלחת טרה נובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משלחת טרה נובה

מספר שנים לאחר מסעו הראשון, שוב התעורר בסקוט הרצון לכבוש את הקוטב. הוא ביקש להשתחרר מהצבא והחל לגייס כספים לצורך המסע. בשנת 1910, לאחר שגייס די כסף, הפליג מלונדון באונייתו "טרה נובה". סקוט הקים את הבסיס במרחק של 300 ק"מ מהקוטב הדרומי ומשם יצא עם קומץ מאנשיו לקוטב. לנוכח התנאים הקשים, לקח עמו סקוט רק את הטובים שבאנשיו. לאחר מסע ממושך הגיע סקוט לקוטב הדרומי ב-17 בינואר 1912, אך מצא שם דגל נורבגי מתנופף. באוהל סמוך מצא פתק, ממנו הבין שיריבו רואלד אמונדסן ואנשיו הגיעו למקום כבר בחודש דצמבר 1911.

בדרכם חזרה חל מפנה לרעה במזג האוויר. הטמפרטורה ירדה עד 56° צלזיוס מתחת לאפס[דרוש מקור], וסופות שלגים השתוללו. לבסוף, נפגע אחד מאנשי המשלחת בראשו בנפילה וכעבור זמן, מת. מחמת העיכוב שנגרם בגלל פציעתו, אזל מלאי המזון והדלק, וסופת שלגים קשה מנעה מהם להגיע אל תחנת המזון הבאה. סקוט ושני האנשים שאתו מצאו את מותם במדבר הקרח. שיירה שיצאה לחפשם כעבור חודשים רבים מצאה את גופותיהם. בבגדיו של סקוט נמצא פתק שנכתב ב־12 במרץ 1912 ובו הסביר את מצבם.

נהוג לייחס את כישלון המסע השני לעובדה שסקוט בחר להשתמש בסוסי פוני כבהמות משא, בעוד שאמונדסן בחר להשתמש בכלבים, שנתגלו כעמידים יותר לקור האנטארקטי.

חמשת חברי המשלחת של רוברט סקוט בקוטב הדרומי, 18 בינואר 1912

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]