רוב מיוחס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רוב מיוחס (או רוב מיוחד) הוא רוב בו נדרש יחס מסוים של תמיכה, הגדול מן היחס הנדרש לשם קבלת ההחלטה ברוב רגיל (או רוב פשוט) של 50% מהמצביעים ועוד אחד. הרוב נקבע אד הוק על פי צרכי הבחירות או המשאל. בניגוד לרוב רגיל, רוב מיוחס הוא רוב שעולה מכלל הנשאלים על פי יחס מסוים שנקבע מראש בחוק.

מצב בו קובעים דרישה לרוב מיוחס נקרא "שריון", זאת מכיוון שהוא מחייב הסכמה רחבה כדי לבצע שינויים במצב הקיים, כך למעשה נמנעים שינויים רבים בעלי רוב קטן, ונשמרים האינטרסים של קבוצות הרוב בחברה. מצב שעלול להוביל לפגיעה בקבוצות המיעוט ‏[1].

לדוגמה, הדחת נשיא במדינת ישראל כרוכה בהשגת רוב מיוחס של שלושה רבעים מהמספר הכולל של חברי הכנסת, כלומר 90 חברי כנסת שיצביעו בעד הדחתו על מנת שההחלטה תתקבל.

חלקי הרוב מיוחס[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב של שלוש חמישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו רוב הנדרש בארצות הברית על מנת להביא לשינוי משמעותי. לדוגמה, הוא משמש כרוב הנדרש ברוד איילנד במקרה בו רוצים לבטל וטו, או בניו יורק הוא נדרש כדי לאשר העלאת מיסים.

רוב של שני שלישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב של שני שלישים הוא מצב בו נדרש שמספר הקולות בעד הצעה יהיה לפחות כפול ממספר הקולות שנגדה.

רוב מוחלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מוחלט[2] הוא רוב המבוסס על מספר בעלי זכות ההצבעה, כאשר נדרש לפחות רוב של 50% מהמספר הקבוע הזה. ולא במקרה של רוב במספר המשתתפים בוועידה או בהצבעה עצמה. כך בחברה או ארגון המונים 35 חברים. רק במידה ולמעלה מ-17.5 מהקולות יהיו בעד, ההצעה תתקבל. גם במידה וסך המשתתפים בדיון הוא 20, ורוב של 17 מתוכם יצביעו בעד, שהוא רוב גבוה לסך המצביעים, ההצעה לא תתקבל היות שאין רוב מסך חברי הארגון.

רוב מוחלט יכול להיחשב לרוב מיוחס מסך המצביעים, אך לרוב פשוט מסך בעלי זכות ההצבעה.

רוב מוחלט קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו רוב המתקיים כאשר בארגון יש מספר מושבים שאינו משתנה. כאמור בכנסת יש 120 מושבים. כך רוב מוחלט קבוע יהיה 61 קולות ומעלה, ללא קשר למניין המשתתפים בהצבעה. רוב הארגונים הפרטיים אינם משתמשים ברוב מוחלט קבוע, אולם זה רוב המשמש בעיקר במערכות ציבוריות וממשלתיות כדוגמת, מועצת הביטחון של האו"ם והכנסת.

רוב מיוחס בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצת השרים של האיחוד האירופי נדרש רוב מיוחס כדי לאזן את האינטרסים של המדינות הגדולות והקטנות החברות באיחוד.‏[3]

החוקה ההודית דורשת רוב מיוחס של שני שלישים מן החברים הנוכחים בהצבעה בשני בתי הפרלמנט ההודי כדי לבצע תיקון חוקתי. בנוסף, בעניינים המשפיעים על מחוזים או מדינות מסוימות, לפחות 50% מהמדינות המושפעות מכך, צריכות לאשר את התיקון על מנת שיתקבל.

בקנדה ניתן לפרלמנט הכוח להחליט האם משאל עם בנוגע לעצמאות מחוזית השיג "רוב ברור" ונרמז לכך שרוב מיוחס נדרש לכך. במידה ולא הושג רוב ברור, תוצאות משאל העם מבוטלות והמחוז לא יוכל להכריז על עצמאות באופן חוקי.

במשאלי עם המתקיימים ברפובליקה של סין ועוסקים בנושא טיוואן, נדרש רוב של כל הבוחרים הרשומים (לא רק אלה שהצביעו) כדי להעביר החלטה.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקת ארצות הברית דורשת רוב מיוחס על מנת לבצע שינויים משמעותיים בפעולות מסוימות. תיקונים לחוקה יכולים להתבצע באחת מהדרכים הבאות:

  1. על ידי רוב של שני שלישים מקולותיו של כל בית בבית הקונגרס.
  2. על ידי מוסכמה חוקתית שמבקשים אותה שני שליש מהמדינות (כיום מדובר ב-34 מדינות).
  3. במדינות רבות בארצות הברית, רוב מיוחס של מחוקקים יכול להציע שינוי בחוקה, אך השינוי יתבצע רק לאחר הצבעת הבוחרים. לדוגמה, במישיגן המחוקק מאפשר מציע שינויים בחוקת מישיגן, אך אלה מתבצעים בפועל רק לאחר שאושרו בבחירות הבאות המתקיימות במדינה.‏[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Robert's Rules of Order Newly Revised, tenth edition, 2000, pp. 389-90

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מהו רוב? באתר מטח.
  2. ^ רוב מוחלט הוא סוג של רוב בו נדרשת תמיכה של מעל ל-50% מכלל המצביעים שאמורים להשתתף בהצבעה על מנת לקבל את ההצעה (בכנסת 61 חברי כנסת).
  3. ^ Treaty of Nice (PDF). Amending the Treaty on the European Union, the Treaties establishing the European Communities and certain Related Acts. Official Journal of the European Communities (10 March 2001). אוחזר ב־2 May 2010.
  4. ^ חוקת מישיגן משנת 1963באתר מישיגן