נשיא מדינת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הממשל בישראל

נשיא המדינה שמעון פרס

ממשלת ישראל הממשלה ה-31 ראש הממשלה אהוד אולמרט ממלאת מקום ראש הממשלה ציפי לבני היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז

הכנסת - משכן הכנסת יושבת ראש הכנסת דליה איציק חבר הכנסת ועדות הכנסת חוקי יסוד

בתי המשפט בישראל בית המשפט העליון נשיא בית המשפט העליון דורית ביניש בית המשפט הגבוה לצדק המשפט בישראל

הבחירות בישראל מפלגות בישראל

שיטת הממשל בישראל פוליטיקה בישראל הפרדת הרשויות בישראל יחסי החוץ של ישראל

פורטל - הממשל בישראל

במדינת ישראל הנשיא הוא ראש המדינה. מאחר שאין מדובר במשטר נשיאותי, תפקידו של הנשיא ייצוגי בעיקרו והוא מסמל את אחדות העם ומשמש סמל הקונצנזוס. סמכויותיו ומעמדו של הנשיא מוגדרים בחוק יסוד: נשיא המדינה.

בעקבות שינוי בחוק ב-1998, הנשיא נבחר על ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים. לפני השינוי, תקופת הכהונה הייתה חמש שנים עם אפשרות להאריכה בעוד חמש שנים.

תוכן עניינים 1 סמכויות הנשיא 2 דיני הנשיאות 2.1 בחירה, נבצרות, הדחה וחסינות 2.2 נשיא בפועל 2.2.1 בחוק 2.2.2 היסטוריה 2.3 נבצרות זמנית 2.3.1 בחוק 2.3.2 היסטוריה 3 המשמעות הייצוגית של בחירת האישים 4 נשיאי מדינת ישראל 4.1 ציר זמן 5 מועמדים שלא נבחרו לתפקיד 6 ראו גם 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] סמכויות הנשיא

בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, לנשיא תפקיד ייצוגי בעיקרו. לנשיא סמכויות אחדות בתחום הטקסי, כגון חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים של ישראל, קבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים וחתימה על אמנות בין ישראל למדינות אחרות. הנשיא משתתף בטקסים רשמיים של המדינה ומייצג אותה כלפי חוץ.

סמכות מעשית חשובה של הנשיא היא הסמכות לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם. בדרך כלל זהו הליך מנהלי שגרתי, אך לעתים נקלע הנשיא ללחצים פוליטיים עזים לשחרורם של אסירים מסוימים, כגון יהודים שהורשעו בטרור ו/או אסירים ערבים במסגרת עסקות שבויים.

כמו כן מטיל הנשיא את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה עמידה (זהו, על פי רוב, ראש הסיעה הגדולה ביותר בכנסת). וכן מורה הנשיא על פיזור הכנסת לבקשתו של ראש הממשלה.

הנשיא פטור מכל שירות חובה.

[עריכה] דיני הנשיאות

[עריכה] בחירה, נבצרות, הדחה וחסינות

כל אזרח ישראלי כשיר להיות מועמד לנשיא המדינה, בתנאי שלפחות עשרה חברי כנסת יתמכו במועמדותו. מי מבין המתמודדים שקיבל את קולותיהם של 61 מבין כל חברי הכנסת, נבחר לנשיא. הבחירה לנשיא הינה חשאית. חוק יסוד: נשיא המדינה מסדיר את הליכי הבחירה המדויקים.

אם נבצר מהנשיא למלא תפקידו דרך ארעי, או שהוא נמצא מחוץ לגבולות המדינה, ממלא את מקומו יושב ראש הכנסת. כאשר הנשיא מעוניין להכריז על נבצרות זמנית (למשל בזמן מחלה שמונעת ממנו למלא את תפקידו) הוא צריך להעביר בקשה לכנסת, ורק לאחר קבלת בקשתו בידי ועדת הכנסת הוא יכנס למעמד זה.

הכנסת רשאית, ברוב של שלושה רבעים מחבריה (90 מחבריה), להדיח את הנשיא אם מצאה שהתנהגותו אינה הולמת את מעמדו. כדי להתחיל תהליך הדחה יש להגיש קובלנה על ידי לפחות עשרים חברי כנסת. הקובלנה חייבת להיות מנומקת והיא תועבר ללא דיחוי לידי נשיא המדינה. כדי לקבל החלטה להדחת נשיא יש צורך ברוב של שלושה רבעים מחברי ועדת הכנסת (19 מתוך 25 חברי הוועדה). לנשיא או לבא כוחו יש זכות לסתור את הקובלנה בוועדת הכנסת וגם במליאת הכנסת.

לנשיא יש חסינות מוחלטת בכל הקשור לתפקידו, ואין הוא חייב למסור בעדות מידע שנודע לו כחלק ממילוי תפקידו כנשיא גם לאחר תום תקופת כהונתו. כמו כן יש לנשיא, כל זמן שהוא מכהן, חסינות פרוצדורלית מוחלטת - לא ניתן להעמידו לדין פלילי ולא ניתן לעוצרו. במידה שיש לגבות ממנו עדות, הנשיא יקבע את מקום ומועד מסירת העדות.

[עריכה] נשיא בפועל

[עריכה] בחוק

בחוק יסוד נשיא המדינה סעיף 23(א) מופיע:

"נתפנה מקומו של נשיא המדינה וכל עוד נשיא המדינה החדש לא התחיל לכהן, יכהן יושב ראש הכנסת כנשיא המדינה בפועל.

בהמשך (סעיף ג) נקבע שיו"ר הכנסת ימלא את תפקידי הנשיא והוא בעל סמכויות, כאשר היו"ר צריך להודיע ברשומות על התפנות משרתו של הנשיא תחילת כהונתו הוא (סעיף 24).

[עריכה] היסטוריה

עקב המחלה של חיים ויצמן הודיע האחרון על חוסר יכולתו לכהן כנשיא, יוסף שפרינצק יו"ר הכנסת באותו זמן- החל לכהן ב-11 בדצמבר 1951 כנשיא בפועל כשנה שלמה, עד 8 בדצמבר 1952 (אז נבחר לתפקיד יצחק בן צבי). במהלך תקופה זו היה חתום שפרינצק על החלטות רבות, כשהוא פועל רבות (ויצמן נכנס לתפקיד כאדם חולה, כשהוא מאוכזב מהמשרה אותה נתן לו דוד בן-גוריון, לעומתו לשפרינצק זו הייתה קפיצת מדרגה פוליטית).

הכהונה הבאה של נשיא בפועל הייתה קצרה יותר והיא מוקדשת לקדיש לוז. לוז שכיהן כיו"ר הכנסת בכנסות ה-4 ה-5 וה-6 'זכה' לכהן אף כנשיא בפועל, זאת לאחר פטירתו של יצחק בן צבי במהלך כהונתו. בן צבי נפטר ב-23 באפריל 1963; תהליך הבחירה של הנשיא הבא (זלמן שזר) ארך זמן, ולוז כיהן כנשיא כמעט חודש ימים עד ה-21 במאי 1963.

נראה כי המודעות לתפקיד הנשיא התפתחה, כך שהפעם הבאה בה נזקקה מדינת ישראל לנשיא בפועל הייתה אף קצרה מקודמותיה. אברהם בורג שפעל רבות כדי להבחר לתפקיד יו"ר הכנסת (כשפעל נגד ראש מפלגתו) זכה בתפקיד; הדבר התרחש עקב התפטרותו של עזר ויצמן בעקבות חשד לשוחד שהוא קיבל. בורג נכנס לתפקיד מה-13 ביולי 2000 עד הבחירה המפתיעה של משה קצב ב-1 באוגוסט של אותה שנה; תקופה של מעט יותר משבועיים.

אולם גם הנשיא הנבחר לא סיים את כהונתו, בעקבות פרשייה משפטית חסרת תקדים במשכן הנשיא התפטר משה קצב ב-1 ביולי. ההתפטרות הכניסה לרשימת הנשיאים בפועל את יו"ר הכנסת דליה איציק, לאחר שכבר כיהנה כממלאת מקום נשיא במדינה במשך כחצי שנה, וזו כיהנה כנשיאה בפועל עד השבעתו של שמעון פרס לנשיא ב- 15 ביולי.

[עריכה] נבצרות זמנית

[עריכה] בחוק

בחוק יסוד נשיא המדינה סעיף 23(ב) מופיע:

"בתקופה שנשיא המדינה הפסיק זמנית למלא תפקידו ולהשתמש בסמכויותיו יכהן יושב ראש הכנסת כממלא מקום נשיא המדינה"

בהמשך (סעיף ג) נקבע שיו"ר הכנסת ימלא את תפקידי הנשיא והוא בעל סמכויות, כאשר היו"ר צריך להודיע ברשומות על התפנות משרתו של הנשיא תחילת כהונתו הוא (סעיף 24). כאשר הנשיא יוצא מחוץ לגבולות המדינה (דבר שצריך לכלול את אישור הממשלה) ראש הממשלה צריך לפרסם ברשומות על יציאתו ועל שובו.

[עריכה] היסטוריה

כחצי שנה, מינואר 2007 ועד ה-1 ביולי אותה שנה, כיהנה דליה איציק כממלאת מקומו של הנשיא משה קצב, עד התפטרותו ומנויה כנשיאה בפועל. קצב, אשר נדרש לאישור ועדת הכנסת, ביקש בינואר 2007 לאשר את נבצרותו בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז על כוונה להגיש כנגדו כתב אישום, נבצרות שנמשכה כחצי שנה. קדמה לתקופת נבצרות זו, בספטמבר 2006, נבצרות קצרה של כ-16 שעות בה מילאה דליה איציק גם כן כממלאת מקום נשיא המדינה, בזמן השבעת נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש.

[עריכה] המשמעות הייצוגית של בחירת האישים

משמעותו הייצוגית והסמלית של תפקיד זה הביא לכך שאף שהבחירה נעשית על ידי פוליטיקאים, נבחרת לתפקיד אישיות בעלת שיעור קומה, שזכתה לאהדה רבה בכל שדרות העם, ולכן אפשר לחנך את הדור הצעיר לאורה. בהתאם לעיקרון זה נבחרו לתפקיד אנשים בעלי תרומה בולטת למימוש החזון הציוני, כאלה שמלבד מעורבות בחיים הציבוריים גם הגיעו להישגים מיוחדים בתחומים נוספים.

כך נבחרו לתפקיד אנשי מדע בעלי שם עולמי (חיים ויצמן ואפרים קציר), אלופי צה"ל בעלי קול ייחודי (חיים הרצוג, עזר ויצמן) ומלומדים ואנשי רוח (יצחק בן צבי, זלמן שזר, יצחק נבון ושמעון פרס). בחירתו של משה קצב לתפקיד נשיא המדינה היא נקודת מפנה מבחינה זו.

תפקיד נשיא המדינה הוא בדרך כלל תפקיד אחרון בקריירה הפוליטית של הנושא בתפקיד זה. יוצא דופן היה יצחק נבון, שביקש לנצל את הפופולריות שצבר במהלך כהונתו הראשונה כנשיא, פרש מהתמודדות על תקופת כהונה שנייה ושאף לקבל לידיו את מנהיגות מפלגת העבודה והמערך בבחירות לכנסת האחת עשרה.

[עריכה] נשיאי מדינת ישראל

שם הנשיא	תקופת חייו	סיעה	פרטים ביוגרפיים	מערכות בחירות לנשיאות	תקופת נשיאותו
חיים ויצמן	1874 - 1952	לא היה חבר כנסת	כימאי, מראשי הציונות ונשיאה הרביעי של ההסתדרות הציונית	1949, 1951	1949 - 1952
יצחק בן צבי	1884 - 1963	מפא"י	היסטוריון, מראשי תנועת העבודה בארץ ישראל	1952, 1957, 1962	1952 - 1963
זלמן שזר	1889 - 1974	לא היה חבר כנסת בעת היבחרו	סופר עיתונאי והיסטוריון, ממייסדי תנועת העבודה וממנהיגי ההסתדרות, חבר כנסת, ראשון שרי החינוך והתרבות	1963, 1968	1963 - 1973
אפרים קציר	נולד ב-1916	לא היה חבר כנסת	פרופסור לביופיזיקה וחתן פרס ישראל במדעי החיים	1973	1973 - 1978
יצחק נבון	נולד ב-1921	המערך	סופר, איש חינוך ומדינאי, סגן רה"מ ושר החינוך והתרבות, חבר כנסת בשנים 1965-1978, 1984-1992	1978	1978 - 1983
חיים הרצוג	1918 - 1997	המערך	אלוף בצה"ל, מדינאי, שגריר ישראל באו"ם, חבר כנסת בין השנים 1981-1983	1983, 1988	1983 - 1993
עזר ויצמן	1924 - 2005	לא היה חבר כנסת בעת היבחרו	טייס, איש צבא, חבר כנסת, ושר הביטחון, מבוני חיל האוויר הישראלי	1993, 1998	1993 - 2000
משה קצב	נולד ב-1945	הליכוד	סגן ראש הממשלה, שר בממשלות ישראל, ראש עיר, וחבר כנסת בשנים 1977-2000	2000	2000 - 2007
שמעון פרס	נולד ב-1923	קדימה	ראש הממשלה השמיני של מדינת ישראל, מדינאי, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר כנסת במשך 48 שנים.	2007	2007 -

[עריכה] ציר זמן

[עריכה] מועמדים שלא נבחרו לתפקיד

• בחירות 1949 - פרופ' יוסף קלוזנר.
• בחירות 1952 - דוד בן-גוריון הציע לפיזיקאי אלברט איינשטיין להיות נשיאה השני של מדינת ישראל. איינשטיין דחה הצעה זו בטענה שהוא מעדיף להקדיש את זמנו לפיזיקה (בנוסף לקושי של להיות נשיא של מדינה שהוא לא דובר שפתה). המתמודדים לתפקיד: ח"כ מרדכי נורוק, השר לשעבר יצחק גרינבוים, ח"כ פרץ ברנשטיין.
• בחירות 1963 - ח"כ פרץ ברנשטיין.
• בחירות 1973 - פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
• בחירות 1983 - השופט מנחם אלון, לימים המשנה לנשיא בית המשפט העליון, על הנשיאות כנגד חיים הרצוג, והפסיד, למרות היותו נציג הקואליציה, עם 57 קולות לעומת 61 שבהם זכה הרצוג.
• בחירות 1993 - יו"ר הכנסת לשעבר דב שילנסקי. בתוך מפלגת העבודה, התמודדו על התפקיד, מול עזר ויצמן, שלמה הלל ואריה אליאב.
• בחירות 1998 - ח"כ שאול עמור. בבבחירות אלו בהן התמודד עמור נגד הנשיא המכהן עזר ויצמן, נוצר לראשונה מצב בו נשיא מכהן נאלץ להתחרות על הארכת כהונתו (בשאר הפעמים בהן התמודד נשיא לקדנציה נוספת התקיימו בחירות בהיעדר מועמדים נוספים). כדי למנוע מקרה דומה בעתיד, חוקקה הכנסת תיקון לחוק יסוד: נשיא המדינה. התיקון מונע מנשיא לכהן ביותר מתקופת כהונה אחת, אך מאריך את תקופת הכהונה הבודדת לשבע שנים, במקום חמש.
• בחירות 2000 - ראש הממשלה לשעבר, ח"כ שמעון פרס, התמודד על משרת הנשיא מול משה קצב. למרות העובדה שפעלו של קצב היה פחות מוכר לציבור הישראלי, ואף על פי שנדמה היה שניצחונו של פרס מובטח, נבחר קצב, בסיבוב השני, ברוב של 63 מול 57. עם זאת, שבע שנים לאחר מכן, נבחר שמעון פרס לנשיא המדינה.
• בחירות 2007 - ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, יושב ראש הכנסת לשעבר וח"כ קולט אביטל.

[עריכה] ראו גם

• חוק יסוד: נשיא המדינה
• משכן הנשיא
• אות מצטיין הנשיא
• פרס נשיא המדינה לספרות
• נס הנשיא
• רעיית נשיא מדינת ישראל

[עריכה] קישורים חיצוניים

• חוק-יסוד: נשיא המדינה. באתר הכנסת - חוקי היסוד.
• נשיא המדינה מלקסיקון המונחים באתר הכנסת
• אתר נשיאי מדינת ישראל
• המירוץ לנשיאות: ההיסטוריה מוכיחה שהכל פתוח סקירה היסטורית של ynet על הבחירות לנשיאות מאז קום המדינה.

נשיאי מדינת ישראל

חיים ויצמן יצחק בן צבי זלמן שזר אפרים קציר יצחק נבון חיים הרצוג עזר ויצמן משה קצב שמעון פרס 1949‑1952 1952‑1963 1963‑1973 1973‑1978 1978‑1983 1983‑1993 1993‑2000 2000‑2007 2007‑