רונית קרצנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רונית קרצנר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 7 באפריל 1956
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בספטמבר 2020 (בגיל 64) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג צביקה קרצנר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונית קרצנר (7 באפריל 195624 בספטמבר 2020) הייתה עורכת סרטים, במאית ומפיקה ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרצנר נולדה ונמסרה כתינוקת לאימוץ לבני זוג ממוצא אמריקאי. גדלה בירושלים. למדה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן החלה לעבוד כעורכת וידאו, וערכה מאות סרטי תדמית, פרסומת ותעודה.

ב-1999 ביימה את סרטה הראשון, "הסוד", סרט תיעודי בהפקת "בלפילמס" על היהודים החדשים בפולין: קתולים שגילו בבגרותם שהוריהם הסתירו מהם את יהדותם, ומחליטים לחיות כיהודים בפולין בעלת ההיסטוריה האנטישמית. הסרט הופק עבור ערוץ 8, נמכר לשידור לתחנות טלוויזיה רבות ברחבי העולם, השתתף במסגרת הפורום בפסטיבל ברלין, וזכה בפרס ראשון בפסטיבל לסרטי נשים בבורדו, צרפת. הסרט הוקרן בהקרנה חגיגית באו"ם.[1]

סרטה השני של קרצנר, "הקטנה הנ"ל", אותו הפיקה, ביימה וערכה עבור ערוץ 8, עקב אחר סיפורה האישי. כמי שגדלה כילדה מאומצת תיעדה קרצנר את מסעה בעקבות נשים שקולן כמעט ולא נשמע - האימהות הביולוגיות, שחיות את חייהן בצל הוויתור על תינוקותיהן. מרואיינת מרכזית בסרט היא הפסיכולוגית האמריקנית ננסי וורייר, מחברת הספר "הצעקה הראשונית", הטוענת על פי מחקרים שערכה, שילדים שנותקו מאמם הביולוגית, חיים לרוב בבגרותם בתחושה של זהות מטושטשת. כשהחלה לעבוד על סרטה, גילתה שהחוק לא התיר לה חשיפת הורים מאמצים, לכן יזמה עם מאומצים אחרים את "התנועה לזכויות מאומצים", שבסופו של דבר הצליחה לשנות את חוק האימוץ בנושא.

שאלת הזהות המשיכה להעסיק את קרצנר גם בסרטיה הבאים. "מנחם ופרד" (ערוץ 8, 2008), קופרודוקציה ישראלית-גרמנית, הופקה על ידי קרצנר בשיתוף עפרה טבת. הסרט עוקב אחר האחים מנחם ופרד שגדלו כילדים יתומים בשואה, ולאחריה נפרדו דרכיהם וכל אחד מהם בחר מסלול חיים הפוך מעבר לים. קרצנר וטבת בוחנות בסרט את שאלת הזהות היהודית ואת הדילמה של הדור השני לשואה, של הקורבנות ושל המרצחים, כאשר המשפחה המורחבת של האחים מתכנסת בעיר הולדתם, ביוזמת בניו של הנאצי שגירש אותם מביתם ושרף את בית הכנסת. הסרט זכה בפרס ההשראה באירוע "קולנוע לשלום" בפסטיבל ברלין.

סרטה הבא, "קרוע", הופק, בוים ונערך על ידי קרצנר עבור ערוץ 8 ב-2011. הסרט התיעודי מספר על הכומר היהודי-פולני רומאלד ושקינל, יעקב וקסלר, שהתעקש לשמור על זהותו היהודית והקתולית, תוך התעלמות מהסתירה שבין שתי הזהויות. החלטתו לעבור לגור בישראל העמידה במבחן את חוק השבות ודרשה ממנו לבחור זהות. הסרט הוקרן בעשרות פסטיבלים יהודיים ברחבי העולם.

סרטה התיעודי החמישי, "יהודי חיובי", שנוצר עבור יס דוקו, בוחן מפרספקטיבה של 10 שנים מה קרה בחייהם של גיבורי סרטה הראשון, שגילו את עובדת היותם יהודים בפולין.[2]

סרטה השישי של קרצנר, "הרועה", נוצר בקו-פרודוקציה ישראלית-אוסטרית עבור כאן 11. הסרט מלווה את הנס ברוייר, יהודי אוסטרי, רועה צאן וזמר בשפת היידיש מאוסטריה, ועוקב אחר מסעו ברוייר ושל אזרחים כמותו אשר מסייעים לפליטים ברחבי אירופה.

קרצנר נפטרה בעיצומה של הפקת הסרט התיעודי השבעי שלה, "קשר יווני". טיוטת עריכה של הסרט הוקרנה לכבוד זכרה בסינמטק תל אביב ב-2021, שנה לאחר מותה. באתר הסינמטק נכתב שהסרט לווה קבוצה של אמריקאים, שאומצו בילדותם בשנות ה-50 מבתי יתומים ביוון, ושנסעו בעת צילומי הסרט לחפש את שורשיהם הביולוגים ביוון. שם הם גילו שנסיבות אימוצם שונות בצורה דרמטית ממה שסיפרו להם. קווי הדמיון בין סיפורם ופרשת היעלמות ילדי תימן והבלקן הניעו את קרצנר לצאת למסע בתקווה לקבל תשובות ולמצוא קשרים בין שתי פרשיות כואבות.[3]

קרצנר התגוררה בתל אביב, והייתה נשואה לתסריטאי והמורה לתסריטאות צביקה קרצנר, ואם לשתי בנות. נפטרה ב-24 בספטמבר 2020 כתוצאה מסיבוך לאחר ניתוח.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסוד, קטלוג הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי
  2. ^ הסרט באתר סינמטק חולון
  3. ^ הקשר היווני /The Greek Connection, ‏2021
  4. ^ רונית קרצנר ז"ל | בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, הארץ, מנוחה, באתר מודעות אבל, ‏25 בספטמבר 2020