רסלמניה 8

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רסלמניה 8
מידע
ארגון WWF
תאריך 5 באפריל 1992
עיר אינדיאנפוליס, אינדיאנה
אולם הוז'ר דום
מספר צופים 62,167
סיסמה פרסומית !Friendship Torn Apart
!The Macho/Flair Affair
סדרת אירועי שלם וצפה של ה-WWE
רויאל ראמבל רסלמניה 8 סאמרסלאם
סדרת אירועי רסלמניה
7 רסלמניה 8 9

רסלמניה 8 (או בשמו המוכר יותר WrestleMania VIII) היה אחד מאירועי השלם וצפה של ארגון ההיאבקות האמריקאי, ה-WWF. האירוע נערך ב-5 באפריל 1992, באצטדיון הוז'ר דום שבאינדיאנפוליס, אינדיאנה. האירוע היה האירוע ה-8 בסדרת אירועי רסלמניה.

עשרה קרבות התנהלו באירוע, כולל אחד שהיה קרב חושך. לאירוע היו שני קרבות מרכזיים ששניהם פורסמו על פוסטר האירוע. בראשון, אלוף העולם במשקל כבד של ה-WWF, ריק פלייר הגן על התואר נגד רנדי סאבאג', ובשני, האלק הוגאן התחרה בקרב יחידים נגד סיד ג'סטיס.

בקרב המרכזי הראשון, פלייר כשל בניסיונו להגן על התואר, כשרנדי סאבאג' זכה באליפות העולם במשקל כבד של ה-WWF ובקרב המרכזי השני, הוגאן גבר על סיד. עוד ברשימת הקרבות, ברט הארט ניצח את רודי פייפר וזכה באליפות הבין-יבשתית, והנאטורל דיסאסטרס (ארת'קוייק וטייפון) ניצחו את מאני אינק (ארווין אר שייסטר וטד דיביאסי) בקרב זוגות על אליפות הזוגות של ה-WWF כתוצאה מספירת חוץ, אך לא זכו בחגורות האליפות.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות השידור של האירוע הכיל את גורילה מונסון ובובי הינן. לאחר ששימש כשדר המוביל של שבעת הרסלמניות הקודמות, זאת הייתה הפעם האחרונה שמונסון שימש כשדר של רסלמניה.

עלילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב שתוכנן בין הבריטיש בולדוג לברזרקר לא התרחש עקב אילוצי זמן. הסיומת לקרב של הוגאן נגד סיד לא התרחשה כמתוכנן. התכנון המקורי היה שהוגאן יבצע על סיד את מהלך הלג דרופ ולאחר מכן פאפא שאנגו יגיח וישבור את ניסיון ההצמדה, מה שיגרום לפסילתו של סיד. לעומת זאת, פאפא שאנגו פיספס או לא קרא נכון את הסיטואציה ולכן איחר בהגעתו לזירה, מה שגרם לסיד לאלתר ולצאת מניסיון ההצמדה של הוגאן לבדו. מנקודה זו, השופט ארל הבנר פסל בכל מקרה את סיד בגלל התערבותו של המנג'ר שלו, הארווי וויפלמן. האולטימייט ווריור ערך הופעה מפתיעה בתום האירוע כשנחלץ לעזרתו של הוגאן לאחר תקיפה מצד סיד ופאפא שאנגו. הליג'ן אוף דום היו אמורים להיות הטוענים לכתר לאליפות הזוגות, אך הוק נפצע או היה תחת השעיה עד לאחר רסלמניה. כתוצאה מכך, המחליפים שלהם כטוענים לכתר היו הנאצ'ורל דיסאסטרס (ארת'קוייק וטייפון).

התכנון המקורי לקרב המרכזי היה קרב בין ריק פלייר להאלק הוגאן על אליפות העולם במשקל כבד של ה-WWF, המפגש בין השניים אף קודם לרשתות הטלוויזיה במהלך מסיבת העיתונאים לקראת האירוע. גם פלייר וגם הוגאן התאבקו האחד נגד השני במספר קרבות במסגרת אירועים בשידור ישיר שאינם שודרו בטלוויזיה. לאחר מכן, התכנון לרסלמניה זו שונה לקרב מרכזי כפול שבו האלק הוגאן יתחרה מול סיד ג'סטיס, בעוד שפלייר יתחרה נגד רנדי סאבאג'. מסיבות עלילתיות, סיד התאבק נגד הוגאן עקב מתיחות בין השניים מאירוע הרויאל ראמבל של אותה השנה, שבו הוגאן הודח על ידי סיד. מהלך זה איפשר להוגאן להדיח את סיד מבחוץ על ידי עזרה מריק פלייר, כך שהאחרון לא רק ניצח בקרב הרויאל ראמבל המסורתי, אלא גם זכה באליפות העולם במשקל כבד של ה-WWF. זכייה זו הפכה את ריק פלייר למתאבק השני שזכה גם באליפות העולם במשקל כבד של ה-WWF וגם באליפות העולם במשקל כבד של ה-NWA. הראשון שעשה זאת היה "נער הטבע" המקורי, באדי רוג'רס.

הקרב בין הוגאן לסיד כונה בשם "הקרב האחרון של הוגאן", אך למעשה, הוגאן נעדר מהופעות על המרקע עקב שערוריית סטרואידים שבה היה מעורב והחלה להתפרץ בחדשות.

באותה התקופה החברה החזיקה במדיניות שבה הקרבות לא כוללים דם. אף על פי כן, ריק פלייר נתפס כאשר חתך את עצמו במהלך הקרב שלו ואף נקנס בכמה אלפי דולרים. למרות שגם ברט הארט חתך את עצמו, הוא היה מספיק דיסקרטי במעשה שלו, שזה נחשב כתאונה ומשום כך הוא אפילו לא נקנס, בניגוד לפלייר.

באחד מהופעותיו הראשונות ב-WWF, שיין מקמהן היה אחד מבכירי ההנהלה מאחורי הקלעים שניסה לשמור על מיס אליזבת' רחוק מהזירה במהלך הקרב של פלייר נגד סאבאג'. לאחר מכן, הוא ריסן את סאבאג' מקטטה שנבעה כתוצאה מכך לאחר הקרב.

תוצאה לאורך זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

היריב העיקרי של סאבאג' לאורך עונות האביב והקיץ של שנת 1992 היה ריק פלייר, כשמיס אליזבת' המשיכה לתפקד משחק בפיוד הזה. לאחר מכן, נחשף במגזין של ה-WWF שהתמונות של פלייר ביחד עם אליזבת' היו מזויפות, ולמעשה היו של סאבאג' ואליזבת'. במציאות, סאבאג' ואליזבת' עמדו להיפרד ואכן עשו זאת, כשהופעתה האחרונה של אליזבת' ב-WWF הייתה ב-19 באפריל 1992 באירוע השלם וצפה UK Rampage. רסלמניה 8 סימלה את האירוע השלם וצפה האחרון של אליזבת' בארצות הברית עבור ה-WWF.

למרות שהפיוד בין סאבאג' לפלייר המשיך, ההיבט של אליזבת' נמחק מהעלילה, והזוג לשעבר התגרש באופן רשמי בספטמבר 1992.

שון מייקלס קיבל פוש גדול ראשון בקריירת היחידים שלו, כשאיתגר את רנדי סאבאג' על אליפות העולם במשקל כבד באירופה, בזמן שאיתגר את ברט הארט על האליפות הבין יבשתית, ובנוסף חבר פעמיים לריק פלייר בקרבות צמדים נגד הארט וסאבאג'. בסופו של דבר, מייקלס זכה באליפות הבין יבשתית של ה-WWF מידי הבריטיש בולדוג (שזכה בתואר לאחר שניצח את הארט באירוע סאמרסלאם על אדמת לונדון, אנגליה) באוקטובר.

הוגאן ופייפר נעדרו מהופעות לאחר רסלמניה 8. ג'ייק רוברטס עזב את החברה, אך חזר לאחר ארבע שנים, כשחזר בגימיק של "נוצרי שנולד מחדש". סיד ג'סטיס לא נחל הצלחות בקרבות שלו לאחר רסלמניה נגד האולטימייט ווריור ואנדרטייקר ובסופו של דבר עזב את החברה, אך חזר בשנת 1995.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבקרים שיבחו את הקרב על האליפות הבין יבשתית בין פייפר להארט. תומאס גליאנופולוס מה-Complex Sports דירג את הקרב במקום ה-15 מתוך 50 ברשימת הקרבות הגדולים ביותר בהיסטוריה של רסלמניה, ואף הוסיף ואמר ש"הקרב שינה את כיוונו מהיאבקות חובבנית לקרב רחוב עם סיומת נהדרת."[1] גליאנופולוס דירג את הקרב בין פלייר לסאבאג' באותה הרשימה במקום ה-19, כששיבח את היכולות הפסיכולוגיות בזירה למרות סיומת מקוטעת.[2] מצד שני, העיתונאי של Wrestling Observer Newsletter, דייב מלצר, העניק לקרב המרכזי בין הוגאן לסיד ציון של 2 כוכבים בלבד, כאשר הוא ציין את הביצועים חסרי הברק של שניהם בנוסף לכניסה המאוחרת של פאפא שאנגו אשר הצריכה אותו לפעול באופן יותר מהר בסיומת הקרב.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' תוצאות התניות זמן
D1 הבושווקרס (בושווקר בוץ' ובושווקר לוק) ניצחו את האחים בוורלי (בו בוורלי ובלייק בוורלי) קרב זוגות 10:00
2 שון מייקלס (עם סנסיישונאל שרי) ניצח את טיטו סנטנה קרב יחידים 10:38
3 אנדרטייקר (עם פול ברר) ניצח את ג'ייק רוברטס קרב יחידים 06:36
4 ברט הארט ניצח את רודי פייפר (א) קרב יחידים על האליפות הבין-יבשתית של ה-WWF 13:51
5 ביג בוס מן, ג'ים דאגן, הסמל סלוטר ווירג'יל ניצחו את המאונטי, הנאסטי בויז (בריאן נובס וג'רי סאגס) וריפו מן (עם ג'ימי הארט) קרב ארבעה נגד ארבעה 06:33
6 רנדי סאבאג' (עם מיס אליזבת') ניצח את ריק פלייר (א) (עם מר. פרפקט) קרב יחידים על אליפות העולם במשקל כבד של ה-WWF 18:04
7 טטנקה ניצח את ריק מרטל קרב יחידים 04:33
8 הנאצ'ורל דיסאסטרס (ארת'קוייק וטייפון) ניצחו את מאני אינק (ארווין אר שייסטר וטד דיביאסי) (א) (עם ג'ימי הארט) בספירת חוץ קרב זוגות על אליפות הזוגות של ה-WWF 08:38
9 אואן הארט ניצח את סקינר קרב יחידים 01:36
10 האלק הוגאן ניצח את סיד ג'סטיס (עם הארווי וויפלמן) בפסילה קרב יחידים 12:28
(א) - מתייחס למתאבק/מתאבקים שהגיעו לקרב כאלוף/אלופים
D - מציין שהקרב היה קרב חושך (קרב שלא שודר בטלוויזיה)

אישיויות אחרות על המסך[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות השידור
מראיינים
  • לורד אלפרד הייז
  • שון מוני
  • ג'ין אוקרלנד
כרוזים
  • הווארד פינקל
  • ריי קומבס - קרב ארבעה נגד ארבעה
שופטים
  • דני דייוויס
  • ארל הבנר
  • ג'ואי מארלה
  • רוג'ר רופן
אחרים
  • פול אלרינג - מרואיין
  • ליג'ן אוף דום - מרואיינים
  • לקס לוגר - מרואיין

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]